אל-ניניו חוזר: התחזיות צופות חורף גשום
מדענים סבורים שתופעת אל-ניניו תחזור להשפיע על מזג האוויר בעולם. מודלים של מינהל האוקיאנוסים והאטמוספרה של ארה"ב מנבאים עונת גשמים ברוכה. על פי הערכות, ישראל תהנה מגשמי ברכה החל מדצמבר

התופעה המטאורולוגית רבת העוצמה המכונה "אל-ניניו" – בה מיוצרת כמות האנרגיה הגדולה ביותר על פני כדור הארץ - היא בעלת השפעה משמעותית ביותר על אירועי מזג האוויר בעולם כולו, גם כשהיא מתרחשת באוקיאנוס השקט.
"אל-ניניו", הכינוי שהדביקו לה דייגים מקרב תושביה הקדומים של אמריקה הדרומית (בני תרבות המוצ'ה בפרו לפני כ-1,500 שנה), מופיעה במחזוריות לא יציבה, אחת לשנתיים עד חמש ולפעמים אחת לשלוש-שבע שנים, ונמשכת בדרך כלל 12 חודשים. היא אחת הקשות לחיזוי. בפעם האחרונה שבה התחוללה "אל-ניניו" היה זה ב-2006.
בימים האחרונים פרסם מינהל האוקיאנוסים והאטמוספרה הלאומי של ארה"ב, NOAA הודעת אזהרה לפיה, "אל-ניניו" נמצאת בתהליך מואץ של התפתחות. הביטוי המיידי שלה: עליה לא רגילה שכבר נרשמה בטמפרטורה של פני המים באוקיאנוס השקט – במעלה אחת מעל לממוצע. לדברי המומחים של, העלייה הזאת נמשכת בקצב מהיר מאז חודש יוני.

בעבר, בעונת אל-ניניו, התחוללו שיטפונות הרסניים בלא-מעט מקומות על פני
ד"ר ברוך זיו, מומחה אקלים ותופעות מזג-אוויר מהאוניברסיטה הפתוחה אמר ל-nrgמעריב כי בעבר חשבו שאין ל"אל-ניניו" השפעה או קשר לאירועי מזג האוויר בישראל, בעיקר על כמות המשקעים בחורף שלנו. אבל החל מ-1976 "מתרבים הסימנים שהתופעה הזאת כן משפיעה. האירועים אצלנו אינם מנותקים מה'אל-ניניו'. בעונת 'אל-ניניו', בדרך-כלל, אכן יורדים בישראל כמויות גשמים נכבדות ואף מעל לממוצע הרב-שנתי. זאת בניגוד לשנת אל-ניניה, התופעה ההפוכה, שבדרך כלל מבשרת אצלנו שנת בצורת או שנה דלת משקעים".
ד"ר זיו הדגיש, בניסוח זהיר במיוחד, כי "אם 'אל-ניניו' השנה אכן תתפתח בהתאם לתחזיות – ואין סיבה נראית לעין שזה לא יקרה, כי ב-30 השנים האחרונות המודלים השתכללו והם צודקים וגם דייקו – קיים לכן סיכוי טוב מאד שצפויה לנו עונת גשמים טובה. לפני שנתיים כאשר היתה זו 'שנת אל-ניניה' סבלה ישראל מבצורת קשה".
עוד הדגיש ד"ר זיו כי מודלים אחרים מאלו שעוקבים אחר השפעת 'אל-ניניו' על אירועי מזג האוויר ושינויי האקלים, הצביעו באחרונה על כך שצפויה בישראל בחורף הקרוב "עונת גשם טובה מקודמתה".
החזאי הוותיק של השירות המטאורולוגי אורי בץ הדגיש כי החל מ-1983 מבוצעות מדידות שיטתיות שמשתכללות כל הזמן (באמצעות מכשור מתוחכם) לצורך מעקב אחר "אל-ניניו". "בשנות 'אל-ניניו' כאשר התופעה הגיעה לביטויים עוצמתיים, נהנתה ישראל מעונות גשם טובות. ב-1998 למשל בצפון הארץ ובמרכזה ירדה כמות גדולה ביותר מ-10% מהממוצע ופעמיים באותו חורף גם היו אירועי שלג משמעותי בירושלים.אגב – יום-יומיים אחרי שרב.
"בכל מקרה, 'אל-ניניו' השנה תשפיע עלינו. בחודשים הראשונים של עונת החורף הקרובה (ספטמבר-נובמבר) לא צפוי לרדת מספיק גשם ויתכן שגם יהיה קצת יותר חם מהרגיל, אבל בחודשי החורף המרכזיים אצלנו, דצמבר - פברואר עם גלישה אפשרית למארס, צפויה כמות טובה של משקעים, אפילו מעל לממוצע – שתכסה על דלותם היחסית של החודשים הקודמים להם" אומר בץ.
לדבריו, בצפון הארץ צפוי אף יותר גשם מאשר במרכז. עם זאת – גם הכמות הצפויה במרכז הארץ, תהיה טובה יותר מאשר בעונת החורף האחרונה. יתכן גם מצב שבמקומות שבדרך כלל לא יורדים בהם גשמים כמותיים, יזכו בחורף הקרוב לכמות טובה הרבה יותר מהרגיל. "במלים אחרות: החורף הקרוב יהיה טוב יותר מקודמו, גם לחקלאים".
.







נא להמתין לטעינת התגובות






