שופרסל-גרין: מהפכת המדד הירוק של וול-מארט
ענקית המסחר החלה בעבודות להשקת מדד קיימות למוצרים. הנתונים יאפשרו ללקוחות להשוות בין המוצרים על בסיס פרמטרים סביבתיים וחברתיים. מגה-שינוי. עסק ירוק
אז מה עושים? מי יעזור לצרכן הירוק שרק רוצה לעשות טוב לסביבה ולא מעוניין לעמוד שעות ליד המדפים של הקולה בנסיון להגיע להחלטה מאוזנת? העזרה מתברר בדרך. המקור בהחלט לא צפוי: וול-מארט.
כן, הרשת הקמעונאית הגדולה בעולם, זו שהפכה מחלק אינטגרלי בציר הרשע הירוק לחברה שעושה מאמץ להפוך לחברה אחראית מבחינה סביבתית, הכריזה ביום חמישי שעבר על אחת התוכניות השאפתניות והמעניינות ביותר בתחום הירוק, כזו שלא רק תתרום למהפכה העסקית הירוקה, אלא גם תשנה את פניה באופן משמעותי למדי.
ההבטחה פשוטה למדי – השקת מדד קיימות למוצרים, שתאפשר ללקוחות להשוות בין מוצרים על בסיס פרמטרים סביבתיים וחברתיים, ממש כפי שהם יכולים להשוות כיום מוצרים על פי מספר קלוריות או אחוזי שומן. לכל מוצר יתווסף לתוית גם מדד הקיימות, אשר ישקלל שורה של פרמטרים סביבתיים וחברתיים וייתן בסיס נוח, קל ומהימן להשוואה בין מוצרים שונים.
וול-מארט לא עושה זאת לבד. לצורך העניין יצרה וול-מארט גוף בשם Sustainability Consortium שמאגד בתוכו חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ארגונים ללא מטרות רווח, נציגי גופים ממשלתיים וחברות נוספות. בהצהרת המשימה שלו נאמר כי "לקונסורציום יש מטרת שאפתנית ראשונה: לגבש מדדים מדעים למדידת הקיימות של מוצרי צריכה. חברי הקונסורציום מסורים ליצירת ויישום מערכת יעילה, אמינה, שקופה וידידותית למשתמש לצורך הפקת מדדים מדעיים שימדדו את קיימותם של המוצרים".
זו אכן משימה שאפתנית ולא פשוטה כלל וכלל בהתחשב בהיקפה ובמטרות שנקבעו. שלושה שלבים נקבעו בדרך להשגתה. בשלב הראשון שיצא עכשיו לדרך שלחה וול-מארט למאה אלף הספקים שלה ברחבי העולם שאלון שכולל 15 שאלות ואמור להעריך את רמת הקיימות של הספקים. השאלות, כפי שאתם יכולים לראות במסמך, מחולקות לארבעה תחומים: אנרגיה ואקלים, משאבי טבע, שימוש יעיל בחומרים ואנשים וקהילה.
הספקים בארצות הברית נדרשים לענות על השאלות הללו עד לאחד באוקטובר 2009 ולספקים מחוץ לארצות הברית עדיין לא נקבע לוח זמנים. למרות שהחברה טוענת שאלו לא שאלות מסובכות, אני בספק כמה ספקים חושבים כך לגבי שאלות כמו מה סך הכל כמות גזי החממה שאתם פולטים (שאלה 2) או מהי כמות הפסולת המוצקה שנוצרת בזמן ייצור המוצרים שיימכרו בוול-מארט (שאלה 5).
מה יקרה לספק שלא ירצה לענות על השאלות? בוול-מארט טוענים שספקי כאלו לא יענשו אבל יוזהרו וכפי שהם ניסחו זאת "ואז הם כנראה יהיו פחות רלוונטים עבורנו". וול-מארט יודעים שהם לא צריכים להוציא כרטיס אדום – כשאתה הקמעונאי הכי גדול בעולם מספיק לאיים בכרטיס צהוב כדי שאף ספק שאכפת לו מהעסק שלו לא יחשוב פעמיים וימלא את השאלון בזמן. זו בדיוק
התשובות של הספקים אמורים לספק לוול-מארט מידע מקיף למדי לגבי ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של המוצרים בכל שלבי חייהם – מחומרי הגלם ועד לסוף חיי המוצר. המידע וניתוח מחזור החיים של המוצרים אמורים להיכלל במאגר ידע שיוקם בשלב השני ואמור להיות נגיש לקהל הרחב. וול-מארט כבר הבהירה כי היא אמנם יוזמת התהליך, אבל אין לה שום רצון להיות בעלת המדד, כך שמי שישלוט במאגר מידע הזה יהיה גוף חדש שיוקם לצורך זה.
השלב השלישי הוא יצירת המדד שיספק לצרכנים את המידע המעובד והמשוקלל באופן פשוט, נוח וקל להבנה. יכול להיות שזה יהיה ציון (נאמר בין 1 ל-100), קוד צבע או סוג אחר של תוית. בכל מקרה, זה אמור להיות ברור ולאפשר השוואה קלה בין מוצרים שונים.
המטרה של וול-מארט היא שמדד הקיימות שלה לא יישאר רק בגבולות וול-מארט אלא ישמש גם את כל הקמעונאים האחרים. מלבד היתרון הברור של מדד אחיד ללקוחות, וול-מארט יודעת שהסיוט הכי גדול של הספקים הינו שעוד רשתות גדולות יתחילו ביוזמות דומות ופתאום הם יצטרכו להתמודד לא עם מדד אחד, אלא עם שניים, שלושה ויותר כאלו. ל
שם כך וול-מארט הזמינה קמעונאים גדולים אחרים כמו קוסקו, טסקו וטארגט להצטרף למהלך. מידת ההענות שלהם עדיין לא ברורה, אבל בינתיים אף אחד מהם עדיין לא הצטרף לקונסורציום הקיימות, כפי שאפשר לראות מרשימת המשתתפים.
אז מה הסיפור של וול-מארט? למה הם צריכים את כל כאב הראש הזה? ובכן, ישנן כמה סיבות אפשריות למהלך, אבל מה שברור מעל לכל ספק הוא שוול-מארט לא עושה זאת לשם שמיים. וול-מארט לא עושה שום דבר שלא מקדם את השורה התחתונה שלה וזה מה שהופך את כל הסיפור לעוד יותר מעניין.
אפשרות ראשונה היא שוול-מארט מאמינה שהמדד הזה יקרום עור וגידים כך או אחרת תוך כמה שנים והיא מעדיפה להוליך את התהליך ולתרום לעיצובו כמנהיגת המהלך ולא לחכות שיום אחד, עוד כמה שנים, היא תקבל טלפון מקמעונאי אחר, ארגון ללא מטרות רווח או אפילו משרד ממשלתי שיחליטו לגבש את המדד הזה ואז וול-מארט תהיה בעמדה אחרת לגמרי, הרבה פחות משפיעה.
אפשרות אחרת היא שזה פשוט מה שהלקוחות של וול-מארט רוצים. מאה מיליון לקוחות פוקדים את סניפי וול-מארט בארצות הברית מדי שבוע ועל פי מנהלי וול-מארט, לפחות לצעירים שביניהם (ילידי 1980 וצפונה) איכפת לא רק ממחירם של המוצרים, אלא גם מהשפעותיהם הסביבתיות והחברתיות. השקת מדד שכזה לא רק תענה על דרישות הלקוחות הללו, אלא גם תזרים עוד לקוחות שכאלו לוול-מארט.
וכמובן אסור לשכוח את הצד התדמיתי. מהלך שכזה תורם הרבה מאד לתדמיתה הירוקה של וול-מארט, יוצר הד תקשורתי חיובי מאד ועוזר לקרב לוול-מארט גופים שונים שעד היום לא סימפטו במיוחד את הרשת כמו ארגונים סביבתיים שונים, מוסדות אקדמיה ואחרים. כשוול-מארט מנהיגה מהלך שכזה יהיה הרבה יותר קשה לתקוף אותה גם בנושאים שהיא עדיין נחשבת בהם לבעייתית כמו תנאי ההעסקה של עובדיה, התרומה שלה לחיסול עסקים קטנים מקומיים וכו'.
המדד המתוכנן לא חסין בפני ביקורת. ראשית, צריך לשים לב שבשלב הראשון הוא ימדוד חברות ולא מוצרים. וול-מארט שואפת לכך שבסופו של דבר המדד יתייחס למוצרים אבל זוהי כרגע מטרה לטווח הרחוק. זה אמנם קצת בעייתי, אבל לאור היקף העבודה הנדרש כדי למדוד כל מוצר ומוצר אני בספק אם המטרה הזו היתה מלכתחילה בת השגה, כך שזו נראית פשרה סבירה. צריך לזכור שגם כך וול-מארט מעריכה שייקח כמה שנים להשלים את העבודה על המדד הנוכחי.
מעבר לך, ישנם לא מעט שמעלים סימני שאלה לגבי האובייקטיביות המדעית של המדד. מלבד האתגר לבנות מדד שיכמת קיימות לכל תחומי המסחר הקמעונאי, השאלה אם העובדה שחברה כמו וול-מארט מובילה את התהליך לא תשפיע עליו. אלו שאלות לא פשוטות שהתשובות עליהן יינתנו בהמשך הדרך, אבל ככלל המעורבות של גורמים אקדמיים משמעותיים וארגונים סביבתיים חשובים בתהליך אמורים לתת מענה לסוגיות הללו.
שאלת השאלות היא האם בסופו של דבר המדד, מלבד צילום של המציאות, יתרום גם לשיפורה. המדד עצמו לא קובע מה נחשב לטוב ומה נחשב לרע – הוא רק מדד השוואתי. עם זאת ההנחה היא שהוא ידרבן ספקים להשתפר מבחינה סביבתית וחברתית כדי לשפר את הציון שלהם ולהגדיל את האטרקטיביות שלהם בפני הלקוחות. האם זה יקרה? לדעתי התשובה לכך תלויה בעיקר בלקוחות – אם הלקוחות יתעלמו מהמדד, הרי שהערך שלו יהיה מוגבל ושולי ביותר. אם הם יהפכו אותו לגורם משמעותי בהחלטות הקנייה שלהם, לא רק שהוא יניע ספקים לפעולה, אלא שיש לו את הפוטנציאל להיהפך בסופו של דבר לאחד המנועים הירוקים החשובים ביותר בכלכלה העולמית
נא להמתין לטעינת התגובות
