מבחן המנהיגות הגדול של נתניהו
ב-4 חודשים איבד רה"מ הרתעה שצריכה להחזיק 4 שנים. "אם יפסיד כאן, אפשר להתחיל לארוז", אומר בכיר בליכוד
"בהשבעת הממשלה הם דווקא כן היו", הזכיר שר החינוך, גדעון סער. "בעצם, בכל השבעה החבר'ה מהעבודה באים", הוסיף בציניות, "הם נשבעים, אבל אחר?כך כבר לא באים".
אתמול , כאמור, שרי העבודה לא באו. גם ח"כים מהליכוד לא באו. גם חברים מ"ישראל ביתנו" נעלמו. גם אנשים מ"הבית היהודי" איימו לא להצביע. אפילו שר מהליכוד, המשנה המועדף לראש הממשלה, היורש הפוטנציאלי, זה שנתניהו מגדל ומטפח לגדולות ונצורות, משה (בוגי) יעלון, לא בא. ואפילו לא התקשר.
כבר היו לנו מורדים, אבל משנה לראש ממשלה טרם מרד כאן. ונתניהו חיכה וחיכה, וקיווה, וטילפן ואיים והפציר ונפגש ודרש, אבל אפס, כלום. בשנייה האחרונה הוסרה הצעת חוק הרפורמה בקרקעות המדינה, הבייבי של נתניהו, ונקברה קבורה זמנית. תבוסה צורבת, עוד אחת בסידרה ארוכה ומשפילה שנוחל ראש הממשלה.
והוא, בכלל, בתקופת ההרצה שלו. תקופות כאלה מתאפיינות בדרך כלל בירח דבש קואליציוני, בשקט יחסי, בהתנהלות אופורית של מי שזה מקרוב באו ועוד לא הספיקו להישרט ולהתחרט ולהיחבט. אבל אצל ביבי ההרצה נראית כמו ריצה לאחור, התחיה כמו גסיסה, תחילת הקדנציה מזכירה את סופה, ואם הדברים יימשכו ככה, זה גם יהיה סופה.
מי ימצמץ קודם
הסיפור של בוגי יעלון הוא, בעיקר, סיפור מוזר. כשמירי רגב ניהלה את הקמפיין נגד המע"מ, היא כיתתה רגליה, צעקה וצווחה, הסבירה וכינסה פעילים. זכותה. יעלון, משנה לראש ממשלה כבר אמרנו, לא פצה פה. לא כשהחוק הובא לממשלה, לא בכנסת, לא בציבור.
אנשיו אומרים שהיעדרותו אתמול לא היתה הפתעה עבור ראש הממשלה. כבר כמה ימים שביבי יודע שזו עמדה עקרונית של יעלון. אתמול לפני ההצבעה קרא ביבי ליעלון ודרש ממנו, שוב, להצביע בעד. יעלון אמר לו, שוב, שלא יצביע בעד. זה עניין עקרוני, וזהו. אמר, והלך מהבניין. אחר כך עשה נתניהו את אותו הדבר עם השר דניאל הרשקוביץ, והשר הרשקוביץ לא התרשם.
"זו פשוט חבורה של חדלי אישים", אמר אתמול בכיר בליכוד על ראש הממשלה שלו
ועל אנשיו. "אין להם שמץ של מושג, הם לא אספו מודיעין, הם לא ספרו את הקולות, הם לא קירבו את הכלים, הם פשוט ישבו שם ואכלו אותה בתיאבון. זה לא ייאמן".
עכשיו, אחרי שהסוסים ברחו מהאורווה, פרסם אתמול נתניהו את האיום שהיה צריך לפרסם שלשום: שר או סגן שר שלא יצביע בעד, יפוטר. "זה", אומר בכיר אחר בליכוד, "מבחן המנהיגות העליון של נתניהו. אם יפסיד את זה, אפשר להתחיל לארוז".
עכשיו, נראה אותם. מי ימצמץ קודם. נתניהו, שאיבד בארבעה חודשים הרתעה שצריכה להספיק לארבע שנים, או השרים והח"כים המורדים, שהפכו את ראש הממשלה לדחליל ואת הקואליציה לבדיחה. ביבי הולך על הסף. אם יביא את החוק להצבעה ביום רביעי הבא, סימן שלא מצמץ. אסור לו למצמץ פעם נוספת.
נא להמתין לטעינת התגובות
