טורף בשמיים: עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים
מטוסים ללא טייס שעוקבים בשקט אחרי מטרות הם חלק בלתי נפרד מהמלחמות של היום. אבל העתיד נראה כמו מדע בדיוני מפחיד. כתב זר
אבל פה, כלי הטיס גבר עלי. הייתי בשטח פתוח, מתחת לשמש הצהריים הלוהטת של נבדה בבסיס חיל האוויר קריץ'. לא יכולתי לשמוע או לראות את כלי הטיס הבלתי מאויש - כטב"מ – שהיה מעליי.
טוב, לא ניסיתי להתחבא מהטורף הטכנולוגי הזה והוא אפילו לא היה חמוש, לכן הוא לא עמד לשגר לעברי טיל. האינסטינקט הבסיסי החייתי לדעת שעוקבים אחריך מרחוק הוא שגרם לעצבים שלי להיות מתוחים.
בכלל, כל הרעיון של להיות מצולם על ידי כטב"מ נראה מגניב. דברי הפתיחה שלי עבור התוכנית יצולמו על ידי הפרדטור (כינויו של כלי הטיס).
בחיל האוויר הבהירו לנו שהם לא ימסרו לנו מה האיכות של הצילום או הגובה שבו שהה הפרדטור בשמיים, מאחר שזה יספק מידע רב מדי על היכולת האמיתית.
למרות זאת, כאשר ראיתי את התמונה, התרשמתי. קשה לדמיין כמה זה היה נראה טוב יותר אם הצילום היה מבוצע מהריפר (כטב"מ נוסף) הקטלני יותר, שנושא יותר כלי נשק ויש עליו מצלמה גדולה יותר עם עדשות על החרטום.
אפשר לראות מהווידיאו כיצד המטוס עקב אחרינו ואיך הוא יכול היה להוריד אותנו בקלות אם היינו טרף. אבל גם אפשר היה לראות, לפחות מאיכות הווידיאו שנתנו לנו, כמה קשה לקבל את הפרטים המדויקים על מה שאנשים באמת עושים. וגם אין כל תקווה לדעת על מה אותם אנשים אכן מדברים.
כל מומחה ביטחוני יסביר שהמודיעין האנושי מהווה את המפתח להבסת האנשים הרעים. הם יאמרו כי בטווח הארוך, אם אתה יודע על מה מדברים הבחורים הרעים, אתה יודע מה הם מתכננים, איך הרשתות שלהם מתואמות, מה החולשות שלהם ובסופו של דבר אתה לומד כיצד להוציא אותם לחלוטין מכלל פעולה.
לאור כל זאת, הכטב"מים נראים מפחידים פחות. אבל ככל שחפרנו עמוק יותר בסיפור, התחלתי להבין שאני טועה
דמיינו את כלי הטיס קטנים כמו זבובים, או כמו ציפורים שיכולות לטוס וללכת. כטב"מים הם כל כך קטנים שהם למעשה כמו חרקים במשרד שלך, קוראים את מסך המחשב מאחורי הכתף שלך, או כמו ציפורים על הקיר ששומעות כל מילה שלך כשאתה הולך הביתה. זה לא מדע בדיוני מפחיד?
ומה לגבי זה: עדרים של כטב"מים בגודל של מטוסי קרב צדים יחד, מצלמים תמונות של מטרות באופן אוטומטי מבלי מעורבות של מפעיל אנושי, נתמכים על ידי רובוטים גדולים שדומים לכלבים שעוקבים על הקרקע. או מפחיד אפילו יותר – בני אדם עם שבבי מחשב מושתלים, שיכולים לעשות דברים בכוח המחשבה בלבד.
זה לא מדע בדיוני, זה קורה כעת. במסלול בקריץ' למדנו הרבה לגבי הדור הבא של כטב"מים, ועל ההתפתחויות הצפויות. מוזר ככל שזה ייראה כיום, קיבורגים (אנשי מכונה) כמו "המחסל" של ארנולד שוורצנגר יהיו חלק מצבא העתיד.
מחקר במימון הפנטגון כבר מתנהל סביב חיווט בני אדם למיקרו-שבבים מושתלים. מי יהיה מהיר יותר בתחרות – חייל שרק צריך לחשוב על ירי של קליע מהרובה שלו, או חייל שצריך לדרוך את כלי הנשק ואז ללחוץ על ההדק?
אולי הגילוי המרכזי ביותר במהלך העבודה על הסיפור הזה היה ההבנה שלי שהרובוטיקה הזו אינה רק מלחמה מהפכנית, אלא זה הולך לעצב מחדש את כל העתיד שלנו.
הטכנולוגיה - שיכולה להפוך את המכוניות מענקיות מתכת שאנחנו חייבים לנהוג בהן לאמצעי תובלה אוטומטי אישי שיכול לשלוח אותנו ללא מאמץ מנקודה א' ל-ב' – כבר אינה רחוקה. וכך גם לא הטכנולוגיה שיכולה להטיס מטוס נוסעים ללא טייס.
אתם יכולים לומר שזה מפחיד, ואני עשוי להסכים, אבל לפני 15 שנה מי חשב שלכולנו יהיו טלפונים ניידים, נוכל לשלוח עשרות אי-מיילים מדי יום, נבזבז שעות בגלישה ברשת, נתחבר בפייסבוק, נהפוך לחברים בטוויטר ונוכל לכתוב בלוגים.
סרטו של הכתב הבינלאומי ניק רוברטסון על עולם כלי הטיס הבלתי מאוישים האמריקאי ישודר ברשת CNN במסגרת התכנית "World untold stories" ביום חמישי בשעה 11:00 ולכל אורך סוף השבוע.
נא להמתין לטעינת התגובות
