מדיניות החוץ של שוויץ: חברים של איראן וחמאס
שוויץ מציגה את עצמה כבר שנים רבות כמדינה ניטרלית, אולם הממשלה מחבקת את נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד שבעולם רואים בו איום. בנוסף, שרת החוץ נפגשה עם ראשי חמאס, אך מחרימה את הדלאי לאמה כדי לקדם עסקים עם הממשל הסיני
מישלין קלמי-רי, שרת החוץ של שווייץ, לא לגמרי הבינה מה הישראלים רוצים מהשווייצרים: היא הגיבה ברגישות אופיינית והפציעה בכינוס הוועידה - מעניקה לגיטימציה נוספת לכינוס שערורייתי.
היא נראתה כמעט פגועה כשנאמר לה כי שווייץ מואשמת בתמיכה באיראן ובעמדות הקיצוניות של המשטר הנוכחי שם.
מאחורי ההיתממות השוויצרית מסתתרת התחסדות סדרתית. שרת החוץ קלמי-רי הייתה זו שנסעה לאיראן ופגשה את אחמדינג'אד, כאשר היא עוטה צעיף ראש על תספורת הקארה המסוגננת שלה.
היא באה אליו כדי לחתום על עסקת גז בשווי מיליארדי דולרים, עסקה שהפכה את איראן לספקית הגז המרכזית של שווייץ. כאשר העיתונאים הישראלים שאלו את קלמי-רי על העסקה, היא היתממה, כהרגלה, ואמרה שמדובר בעניין עסקי.
היא שכחה לציין שהיא זאת שבישרה בהתרגשות על העסקה, בטהרן. כאשר הישראלים תהו על מפגשם של נשיאי שווייץ ואיראן, טענה שרת החוץ בעזות מצח כי עילת הפגישה היא ייצוג האינטרסים האמריקאים בטהרן, שכן לאמריקאים אין שגרירות שם מאז המהפכה. זאת הייתה כמובן עוד היתממות/התחסדות/צביעות - האמריקאים לבטח אינם מתעקשים שייצוג האינטרסים שלהם ייעשה ברמה נשיאותית חמימה.
ביום ראשון היכתה השרה השוויצרית שוב. התברר כי לפני שבועיים פגשה משלחת של אנשי חמאס שבאו לשווייץ, ובהם מחמוד א-זאהר. צריך לציין שכל מדינות אירופה המערבי, -לבד משווייץ, כמובן, רואות בחמאס ארגון טרור ואוסרות על כניסת נציגיו לתחומה. מישלין קלמי-רי לא רק טרחה ונפגשה עם נציגי חמאס, אלא גם אמרה בראיון לעיתון כי חמאס הוא "שחקן מרכזי במזרח התיכון ואסור להתעלם ממנו".
במלים אחרות: בין אם החמאס יתנער מאלימות או אם לאו, ימשיך לפוצץ אוטובוסים או יתמוך בתהליך השלום, פונדו גבינה חם ממתין לו בשווייץ. בניגוד לאיראנים, אין להם מה למכור, לחמאסניקים. אבל למה לסגור אופציות?
הטיעון האולטימטיבי של השוויצרים הוא הניטרליות הקדושה שלהם. בשמה של הניטרליות
יש מי שעשוי לחשוד בשוויצרים כי הם לא יעזו להסתבך עם האמריקאים, או עם המדינה המוסלמית הגדולה בעולם. מוח זדוני ולא אלפיני בעליל עלול אפילו להעריך כי הניטרליות שלהם מצייתת לחוקים פיננסיים קשיחים. למול הטענות המופרכות והתמוהות האלה, השוויצרים וודאי יטענו כי מדובר בארגונים קיצוניים יותר מחמאס ושהשיקול שלהם לחלוטין ענייני ונעוץ ברצון לקדם הסדר במזרח התיכון בפרט ושלום עולמי בכלל.
זו טענה שאפשר היה לקבל, אלמלא צירוף מקרים מוזר שהביא לפרסום ידיעה מעניינת בסוכנות הידיעות השוויצרית לפני יומיים. היא עסקה באדם רודף שלום, חתן פרס נובל, מטיף דגול לאי אלימות. הדלאי לאמה. הידיעה, שהופיעה בתזמון מושלם בדיוק, כאשר שרת החוץ השוויצרית הסבירה מדוע חשוב וכדאי להיפגש עם חמאס, קבעה כי אף שר שוויצרי לא ייפגש עם מנהיגם של הטיבטים כאשר יגיע לביקור בשווייץ בחודש אוגוסט.
למה? למה להחרים את הלאמה? הידיעה בסוכנות הידיעות השוויצרית, זהירה ומדויקת, קבעה כי יש מקורות, אנונימיים כמובן, שקובעים כי בייג'ינג לוחצת על שווייץ.
מקור אחד בעולם העסקי אמר: "יהיה חבל מאוד אם פגישה רשמית בין השוויצרים לדלאי לאמה 'תעמיד בספק' את המהלך המתקדם להסכם סחר חופשי בין שווייץ וסין".
יש רגעים שבהם האמת איננה נחשפת אלא מתנפלת עליך בעליצות. נחשו מי נתנה ראיון כדי להסביר את החרמת המנהיג הטיבטי. בינגו: מישלין הכבר-לא-כל-כך-ניטרלית קלמי-רי. פתאום היא לא נשמעה כל כך נחושה להצדיק את השלום העולמי. היא אמרה ש"זה זמן לא טוב, לכן חיפשנו פתרון שיתכתב עם מעמדו ותפקידו של הדלאי לאמה". הקורא המיומן שכבר מבין עם מי יש לו עסק, וודאי יוכל לנחש מה ה"פתרון שיתכתב עם מעמדו ותפקידו של הדלאי לאמה": לא לפגוש אותו.
כזאת היא הניטרליות השוויצרית: מין גלימת קסם מספרי הארי פוטר. מתקשטים בה כדי להיפגש עם רודנים וכדי להחרים חתני פרס נובל לשלום. ברצות ממשלת שווייץ, תתכסה בגלימת הניטרליות המבהיקה ותעשה את דרכה למאורות הרודנים להשתפל ולעשות רווח מהיר.
ברצותה, תתכסה שווייץ בגלימה ותיאטם בפני פרצופה המחייך של אי האלימות או, להבדיל, רגישותם של ישראלים ויהודים הנפגעים מהזמנת מכחיש שואה ביום השואה. יש לה, לגלימה הזאת, תכונה מיוחדת שמגדירה אותה: היא צבועה כולה כסף.
כסף מדבר. אולי גם הכסף שלנו יכול לדבר. אנשי עסקים ישראלים שמחזיקים במניות של בנקים שוויצרים עשויים למכור אותם. ככה, בחטף. משרד האוצר יכול לעודד אותם לעשות זאת, בדרכיו המסתוריות. הכנסת, מצידה, יכולה לנקוט בכמה צעדים מכאיבים כלפי ענף הייצוא המצטיין של שווייץ - הסודיות הבנקאית שהיא מציעה לאלה שיש להם מה להסתיר.
אגב, אפשר לשער, וזה הימור פרוע ממש, שיש לבנקים השוויצרים אי אלו לקוחות יהודים.
אולי אפשר לשכנע אותם שיפקידו את הכסף בבנקים אחרים, כאלה שממשלתם אינה להוטה לחלק טובלרון לרודנים וטרוריסטים עם עניין מיוחד בהרג יהודים.
אם רק מקצת מהצעדים הללו יינקטו, יהיה ניתן להעריך במידה של וודאות פיננסית שבפעם הבאה שמחמוד א-זהאר ירצה לעשות קניות בברן, תפציע אותה אבירה של דיפלומטיה נאורה ותספורת קארה, מישלין קלמי-רי, ותודיע בצער גם ש"זה לא זמן טוב" וגם ש"זו תקופה קשה", ותקנח בכך ש"זה בלתי אפשרי עבורי..." וגו'. ניטרליות, נו, אתם יודעים.
מצד שני, ייתכן שכל המאמצים הללו יעלו חרס. אנחנו נריב איתם, מערכת היחסים תידרדר, חילופי האשמות הדדיים יובילו למשבר חריף ועמוק במהלכו יטילו השוויצרים אמברגו על ייצוא אולרים אדומים לישראל וח"כ דוד רותם יזום הטלת מצור ימי על שווייץ. המצור ייכשל, בישראל ביתנו יאשימו את השמאל למרות שמדובר בגיאוגרפיה, וישראל תגיב בהצפת שוק הפונדו העולמי באבקת מרק תלמה.
השוויצרים הנזעמים יגיבו בפרסום חשבונות הבנק של מעלימי המס הישראלים. בתגובה, אהוד ברק יורה למטוסינו לעשות את הבלתי נתפס ולהטיל מהאוויר את האופציה האסטרטגית: עוזי ארד. השוויצרים יזעקו שזו הפרה אכזרית של המשפט הבינלאומי ההומניטרי, אבל יודיעו מיד על כניעה ללא תנאי מחשש שנשתמש בברירת שמשון: טיל יריחו מצויד בקבוץ נאומיו של י. שטייניץ. ניטרליים? אנחנו כבר נראה להם מה זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
