יוזמה: חוק חדש לשמירה על היערות בישראל
קנסות כבדים, נטיעות בתמורה לכל עץ שנכרת ומנגנון "איפוס זיהום", שיחייב מפעלים מזהמים לשלם לקרן לפיתוח יערות. במשרד החקלאות עובדים על חוק שיבטיח לעצים, וגם לנו, עתיד ירוק יותר. השר שמחון: "כולם זכאים לראות מדי יום ירוק בעיניים"
הרקע ליוזמה החדשה של שר החקלאות שלום שמחון הוא תנאי הגידול הקשים של העצים בישראל. מצבם של היערות שבאחריות קק"ל אמנם טוב יחסית, ובשנים האחרונות נרשמת מגמת שיפור בטיפול ובשמירה על עצים, אבל במדינה שבה המחסור בשטחים פתוחים רק הולך ומחריף ותרבות נטיעת עצים והטיפול בהם עדיין לוקה בחסר, העתיד לא נראה ירוק יותר.
ישראל גלון, פקיד היערות במשרד החקלאות, מסביר כי העצים בישראל עומדים למעשה בתחרות מתמדת עם המגזר האורבני על תשתיות: גוזמים וחותכים אותם בלי חשבון, לא מוקצים להם מים או קרקע, זיהום האוויר הורג אותם וגם תהליכי הפיתוח והבנייה לא סופרים אותם.
כיום הפיקוח על היערות מוסדר באמצעות חוק מימי המנדט הבריטי. בתקופה שחוקק, לפני כ-90 שנה, לא היו יותר מדי עצים בארץ וגם לא קבלנים שהעצים מפריעים לפרויקטים שלהם. הפקודה המנדטורית אינה מותאמת לחקיקה המודרנית ולא עונה על הרבה מאוד דילמות. "אנו לא יכולים למשל לתת קנסות מנהליים על כריתת עצים", אומר חגי שניר, פקיד היערות במשרד החקלאות. "רק להביא נאשמים לבית המשפט, וגם אז רק במקרים שראית אותם עם הגרזן".
עכשיו , לראשונה, מבקש החוק החדש לדאוג לשימורם של העצים באמצעות הגנה על השטחים הפתוחים-השטחים המסומנים במגזר העירוני כשטחים ירוקים שאסור לבנות בהם ומיועדים להפוך לשטחים ירוקים עם גינון וצמחייה-והסדרת כלים שיאפשרו התמודדות מול כורתי העצים. "אנו רוצים לחוקק חוק חדש שייצור כלים מנהליים-ברירת קנס וגם אפשרויות אחרות להביא נאשמים לדין, לאו דווקא במסלול הפלילי", מסביר שניר.
כבר היום החוק מאפשר להטיל עונש של עד שנת מאסר על עברייני כריתת עצים, אך רק לעתים נדירות מרשיעים השופטים עבריינים בתחום זה. "מקסימום הם מטילים עליהם קנסות בסדר גודל של 5,000 שקל ", אומר שניר. "קבלן שאיזה אקליפטוס עתיק תוקע לו פרויקט של 10 מיליון שקל ישמח לשלם את הקנס הפעוט הזה ולהיפטר מהעץ".
על פי החוק החדש, הקנס יעלה עד 67 אלף שקל. בנוסף לכך, מי שכורת עץ יצטרך לא רק לטעת עצים תמורת כל עץ שכרת-אלא לטעת עצים לפי הערך של העץ שנכרת. "אנו מתכוונים לאמץ נוסחה בינלאומית, ואם אין ברירה וחייבים לכרות עץ-המחיר תמורתו יהיה שווה לערך האמיתי של העץ, שמשקלל גודל, מין, תדירות ותרומה אקולוגית", אומר שניר.
בנושא זה של תרומה אקולוגית מקימים במשרד החקלאות גם את "מנגנון איפוס הזיהום", שיאפשר לגבות את "מחיר הזיהום" שפולטים מפעלים מזהמים, ולנתבו לנטיעת עצים. על פי התוכנית, חברות וגופים עסקיים הפולטים גזי חממה לאוויר ייאלצו לטעת עצים בערך שווה, שיקלטו את הגזים שהם
"איפוס הזיהום" ייעשה באמצעות תשלום שייקבע לפי כמות פליטת הפחמן. על פי ההצעה, ייגבה מכל חברה מזהמת מחיר של כדולר לטונה של פחמן דו-חמצני, והתשלום יועבר לקרן מיוחדת שתנתב אותו להרחבת תוכניות הפיתוח ליערות. "מדובר ברעיון מהפכני", אומר שניר. "אנו רוצים להטיל מס על אותן חברות מזהמות-שכולו ישמש בעצם למטרה של קליטת גזי החממה".
חוק היער החדש נמצא כעת בהכנה לקראת הגשה למשרדי הממשלה הרלוונטיים. במשרד החקלאות מדגישים כי הפיקוח על היערות והאילנות המוגנים יחולק בין פיקוח בתוך שטחי היער, שיישאר בידי קק"ל, לבין פיקוח על האילנות בשטחים הפתוחים וברשויות המקומיות-שיהיה בידי משרד החקלאות.
שר החקלאות שלום שמחון אמר כי שמירת היערות היא תרומה מרכזית לאיכות הסביבה ולאיכות החיים. "היערות הם אמצעי לשמירת השטחים הפתוחים ולעצירת המידבור, ואילו העצים בתחומי הערים הם מרכיב חשוב באיכות חייהם של התושבים, הזכאים גם הם לראות מדי יום ירוק בעיניים", אמר שמחון.
נא להמתין לטעינת התגובות
