ירוק בחוץ: המפלגות הסביבתיות מחכות לבחירות הבאות
בבחירות לכנסת נחלו המפלגות הירוקות תבוסה כואבת. חמישה חודשים לאחר הבחירות ובירוקים ובתנועה הירוקה מביטים לעתיד. החבר'ה של פאר וינסר עמוסים בעבודה מוניציפאלית ובתנועה הירוקה בונים שורשים להתמודדות עתידית. ובכנסת? חברי הכנסת לא בטוחים שיש צורך במפלגה ירוקה במשכן ורק אופיר פינס שומר על כל האופציות פתוחות
עיבוד מחשב: כנסת ירוקה? צילום: פלאש 90
בבחירות האחרונות לכנסת רצו שתי מפלגות ירוקות, האחת הוקמה רגע לפני הבחירות – התנועה הירוקה (שהתאחדה עם מפלגת מימד), והמפלגה הוותיקה – הירוקים – שסבלה מסכסוכים פנימיים ערב הבחירות, ואחדים מחבריה, ביניהם מזכ"לית המפלגה, פרשו. הבחירות, שהתקיימו בארץ לפני חמישה חודשים, הותירו את שתי המפלגות מחוץ לכנסת. במצב העניינים הקיים כל שינוי תפיסתי-סביבתי יושב על כתפיהם של מספר ח"כים בודדים המסורים לנושא ועל תקציבו הזעום של המשרד לאיכות הסביבה.
נדמה שמלבד הקונצנזוס לגבי התנגדות לרפורמה של מנהל מקרקעי ישראל והתנגדות להקמת התחנה הפחמית באשקלון, אין הרבה הסכמה בין הפעילים הירוקים השונים. מה שכן, יש הרבה עקיצות הדדיות. אולם, ביקורת בצד – וגם אם הבחירות הבאות עוד רחוקות, מעניין לעצור לרגע ולבדוק מה הם עושים עכשיו ואיך הם מתכוננים לעתיד.
הדס שכנאי. פרשה לעת עתה מהתחום הפוליטי צילום: יח''צ
פוטנציאל לרוץ יחד
מפלגת הירוקים עדיין מלקקת את הפצעים ולא כל כך רוצה להסתכל קדימה אל עבר הבחירות הבאות, או לכל הפחות – לא רוצה להצהיר הצהרות. "כל האנשים במפלגת הירוקים הם נבחרי ציבור", מציין דרור עזרא מספר שתיים במפלגה. "הציבור בחר אותם לעשות עבודה מוניציפאלית. אנחנו עושים את מה שנבחרנו, ומקווים שהרקורד שלנו ידבר בעד עצמו".
דרור עזרא. "כל האנשים במפלגת הירוקים הם נבחרי ציבור" צילום: יהונתן שאול
עיקר מרצם של הירוקים מושקע בימים אלה בניסיון להחדיר תפיסת עולם ירוקה לוועדות תכנון בנייה בערים בהם יש להם נציגים, וביוזמות מקומיות נוספות כמו הפסקת הפעילות של מפוחי העלים. במישור הארצי – הם בוחרים קרבות בודדים, אבל, לצערם, הם בעלי תפקיד משמעותי פחות במשחק בשל חוסר במשאבים.
הדס שכנאי, לשעבר מזכ"לית הירוקים וחברת מועצת עיר, פרשה לעת עתה מהתחום הפוליטי. במישור הירוק, עם זאת, היא ממשיכה לפעול. ביום רביעי הקרוב יערך מפגש ראשון של פורום א-פוליטי ששכנאי היא אחת ממקימיו.
הפעילות הפנימית של "התנועה הירוקה", לעומת זאת, כוללת הקמת מועצת חכמים שמטרתה להעניק לתנועה עומק מקצועי והגותי, הקמת פורום אידיאולוגי שיבנה לתנועה תוכנית אידיאולוגית ופתיחת סניפים.
"אנחנו מעמיקים את השיח האידיאולוגי", מסביר יו"ר המפלגה, ערן בן-ימיני. "זה נושא מאוד חשוב שמפלגות מזניחות – הן דנות יותר בסוגיות, אבל לא מנסות להשיג בסיס עומק".
"אם המצב של הבחירות הקודמות ישנה בבחירות הבאות אנחנו ניזום התאגדות ירוקה", אומר בן-ימיני ומסייג: "אנחנו חושבים שהציבור יכול להתבלבל כשרצות שתי מפלגות, אבל צריך שני צדדים".
שכנאי עודנה סבורה, וזה גם היה חלק מהרקע לסכסוך הפנים מפלגתי, שהדרך היחידה להצליח להיכנס לכנסת היא באמצעות התאחדות המפלגות הירוקות. "כל המפלגות שיש להן אידיאולוגיה חברתית-סביבתית, יש להן פוטנציאל לרוץ יחד. כדי שמפלגה ירוקה תיכנס לכנסת חייבת להיווצר מפלגה אחת חזקה עם קול צלול וברור, ושבפורנט יעמדו אנשים ראויים".
ערן בן-ימיני. "מפלגה אחת חזקה עם קול צלול וברור, ושבפורנט יעמדו אנשים ראויים" צילום: יוסי אלוני
הבעיה לא בכנסת
חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) מאמין שכלל אין צורך במפלגה ירוקה בכנסת ישראל. "אני לא מאמין במפלגות חד-מימדיות. למפלגה צריכה להיות השקפת עולם כוללת", הוא אומר. גם ח"כ ניצן הורוביץ (מרץ) מסכים: "חברי הכנסת מתעסקים בהרבה דברים אחרים כמו סוגיות חברתיות, כלכליות, חינוך, תרבות ועוד. לדעתי, במדינה כמו שלנו אין פריווילגיה של מפלגת נושא אחד ואני לא מאמין שחברי כנסת ממפלגה ירוקה היו מצליחים יותר מחברי כנסת שמחויבים לנושא הזה".
ח"כ דב חנין. "לא מאמין במפלגות חד-מימדיות" צילום: רענן כהן
בין הנושאים הבוערים שעומדים על סדר יומה של השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, שחנין וח"כ אופיר פינס-פז (עבודה), עומדים בראשה, מציין חנין את ההתנגדות לרפורמה של מנהל מקרקעי ישראל ("שמיצרת מנועים של אינטרסים כלכליים רבי-עצמה שעשויים לפגוע במרחבים הירוקים"), את המאבק נגד הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון ואת קידום תחבורה ציבורית במטרופולונים הגדולים, שיפור תחבורה ציבורית לפרפרייה ("כי זה צורך חיוני ודחוף").
ח"כ הורביץ מקדם בימים אלה (בשיתוף עם ח"כים נוספים) בין היתר את חוק מים אפורים, לשימוש חוזר במים, חוק החסכמים במקומות ציבור, חוק הגדרת התעללות בבעלי חיים וחוק איסור סחר בפרוות.
ח"כ הורוביץ מאמין שהבעיה היא לא בכנסת – שם לדעתו יש דווקא פעילות ירוקה ענפה. "הבעיה, לדעתי, היא בממשלה. אמנם היא חדשה יחסית, אבל היא לא מספיק מקדמת את הנושאים הירוקים ומצטיירת כאנטי-סביבתית. רוב הדברים לא עוברים בממשלה, למרות שלפעמים השר להגנת הסביבה משתדל. התקציב של המשרד להגנת הסביבה קטן ומעליב. גם המשרדים האחרים, שהם עיקריים בתחום איכות הסביבה, כמו משרד התחבורה ואחרים, לא עושים מספיק. רחוק מזה". כדוגמה הוא נותן את הצעת החוק "אנרגיה מתחדשת" שהגיש, ונדחתה על ידי הממשלה.
"מפלגה ירוקה לא באה לייצג רק נושאים ירוקים, אלא ערכים ירוקים", טוען מנגד בן-ימיני. "זו הנקודה החשובה וזה דבר שלא קיים באף מפלגה. גם החברי הכנסת שפועלים למען הסביבה לא מקבלים גיבוי, אין להם תמיכה של מפלגה. אנחנו לא רק מביאים רק ידע מקצועי, אלא גם תפיסת עולם ירוקה. פוליטיקאים ישראלים מייצרים המון ביקורת הדדית – אבל לא חזון או תפיסת עולם".
"עד היום לא ראיתי אפילו מפלגה אחת, אפילו כזו שהיו בה חברי כנסת מאוד פעילים, שקמו ואמרו שהקווים האדומים שלהם לכניסה לממשלה הם קווים ירוקים", מוסיפה שכנאי. "יש לי הערכה רבה לחברי הכנסת שפועלים – אבל זה הכל מלחמות דון קישוט של אנשים בודדים. אף חבר כנסת עוד לא הצליח להוביל מהלך חשיבתי שלם שישנה את תפיסת העולם הסביבתית של מדינת ישראל, ויוביל אותה גם לשינוי תפיסת עולם חברתית".
"אם לא היה צורך במפלגה ירוקה, לא היינו קמים", מסכם עזרא. "יש בממשלה כל מיני גורמים אינטרסנטים שמיוצגים. ענייני הסביבה לא מיוצגים בממשלה ולא בכנסת. התקציב של המשרד להגנת הסביבה הוא זעום בכל קנה מידה. זה מראה עד כמה ענייני הסביבה נחשבים אצל הפוליטיקאים. גם לא ראיתי אף חבר כנסת שפרש מהקואלציה בגלל שתקציב המשרד להגנת הסביבה הוא נמוך או בגלל שמאשרים הקמה של תחנת כוח פחמית".
אסור להתייאש
פינס, לעומת חנין והורוביץ, מאמין שיש מקום חשוב למפלגות ירוקות. "המצב הנוכחי, חברי כנסת שמזוהים עם העניין הסביבתי, אינו מספק. היכולת לקדם נושאים בכנסת היא מוגבלת. בכנסת הקודמת הצלחנו להזיז דברים בעיקר משום שהייתי יו"ר ועדת הפנים וגם דב חנין היה חבר בועדה, והיתה לנו מסה קריטית שאפשרה לנו פעולה. אני מודה שאני מרגיש די מתוסכל לנוכח העובדה שהיה יותר קל לקדם את הדברים בתפקידי הקודם".
ח"כ אופיר פינס. "ישראל זקוקה לראש ממשלה עם אוריינטציה סביבתית" צילום ארכיון: קוקו
"אם רוצים לייצר השפעה של ממש זה יכול לקרות רק באמצעות מפלגה ירוקה או מפלגה ירוקה שהתאחדה עם מפלגה אחרת ושיתוף הפעולה ביניהם בנושא הסביבתי ברור", הוא מוסיף. "אנחנו מסוגלים כרגע לעשות שינוי קטן. רק מפלגה תוכל לעשות שינוי גדול, וישראל זקוקה לשינוי גדול".
יש קונצנזוס ירוק של התנגדות לתחנה הפחמית באשקלון ולרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. מה צריך לקרות כדי שקולם יחשב?
"יכול להיות שישראל זקוקה לראש ממשלה עם אוריינטציה סביבתית, כמו אובמה, שיעשה את המהפכה מלמעלה. אבל עד שזה יקרה יש מה לעשות. אני חושב שאם השר להגנת הסביבה באמת יטיל את כל כובד משקלו בנושא הפחמית באשקלון יכול להיות שיצליח ליצור שינוי. התחושה שאת מתארת, שהכלבים נובחים והשיירה עוברת, נובעת מכך שלמרות שהועברו הרבה סמכויות למשרד להגנת הסביבה, הן בעיקר בתחום האכיפה ולא בתחום הסטטוטורי. אם מסתכלים על הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל ועל התחנה הפחמית בסוף מי שיש לו סמכויות בשני הנושאים האלה זה קודם כל שר הפנים. לצערי, בעמדות המפתח שבהן מתקבלות ההחלטות יושבים שרים שהאוריינטציה הסביבתית שלהם מאוד ירודה".
עם זאת שומר פינס על אופטימיות ומאמין שיש התקדמות, גם אם איטית: "אסור להתייאש. צריך להפיק לקחים. אם שתי המפלגות הירוקות היו מתאחדות, אין לי שום ספק שהיה להם היום ייצוג של לפחות שלושה מנדטים בכנסת".
יש לך מחשבות להצטרף למפלגה ירוקה בעתיד?
"בבחירות הקודמות הציעו לי לרוץ עם הירוקים, וסירבתי. מה יקרה לבחירות הבאות? זה עוד ארבע שנים. מי יודע".
נא להמתין לטעינת התגובות
