בוא המושיע: דרעי מקים מפלגה
אריה דרעי הוא המישהו שהשכבות החלשות רוצות לשמוע. הוא יגרום לשכבות החלשות לראות שעלויות ההתנחלויות זה ממש על חשבונם
רק יד אלוהים הייתה יכולה לחולל את המפץ הגדול של הפוליטיקה הישראלית שעוד מעט כולנו נחווה. לעומתו, כל מהפכי הפוליטיקה הישראלית עד כה ייראו כמו מלחמות קפצונים בכיתה דל"ת. מהפך התודעה. עוד מעט תתחילו לשמוע את תושבי ירוחם ואופקים, שיכון דל"ת בטבריה ואנשי נתיבות.
הם יהדהדו שוב ושוב, מתוך שכנוע פנימי עמוק, את מה שאריה דרעי יסביר להם. חלאס עם המתנחלים האלה, הם יגידו ביישובי העשירונים התחתונים. בשביל עשרה אנשים על איזה ג'בל, הם יתמרמרו, עשו להם אוטוסטראדה פרטית של חצי מיליארד שקל, וכאן, אין כסף לסתום את הבורות בכביש.
אלה לא דברים חדשים, בטח. מרצ אומרת את זה שנים. חיים רמון צועק את זה. שלי יחימוביץ' מדקלמת נאומים כאלה מתוך שינה. אבל מבחינת הקהל של דרעי, זהו קול האליטות. לא חשוב מה הם אומרים. אם הם בעד, אז אנחנו נגד.
עכשיו, בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל, יש מי שיבהיר וימקד את התמונה בעדשת המציאות המטושטשת של השכבות החלשות. מישהו שיגרום להם לראות שעלויות הכיבוש וההתנחלויות זה ממש על חשבונם. מישהו שהם רוצים לשמוע. מישהו מהם.
אריה דרעי - נשמה
האחרונים שעשו את זה, בהצלחה גדולה, היו תועמלני הליכוד, שהביאו את המהפך ב-77' בעזרת העמדת הקיבוצים מול עיירות הפיתוח. זה עבד. מהפך התודעה שאריה דרעי יביא לא ייגמר בהבנה שהכיבוש הוא על חשבונם. אתם צועקים מוות לערבים, אריה ילמד אותם, והשליטים מחייכים ומחככים ידיים.
אתם זוכרים מהצבא, דרעי יפרט, שהמ"כ מטרטר את הטירון? הקצינים מרשים לו, כי ככה המ"כים מרגישים שיש סולם. יש היררכיה. באזרחות זה אותו דבר. אם אנחנו שונאים את הערבים, אז מותר לשנוא אותנו. אם אנחנו רוצים מה שיש להם, לאלה למעלה, צריך לשבור את הסולמות. כי אנחנו עושים עוול לערבים, זה נותן רישיון לעשות עוול לנו.
פעם, הקצינים בעיניהם היו הקיבוצניקים מבריכות השחייה. גם פעם היו מלחמות, והתשות, וקורבנות. גם פעם הצבא לחם והגן. אבל אז הייתה משטמה כבושה לקצינים,
בני המעמד השליט שמנהלים את הכל. עכשיו הצבא זה חובשי הכיפה מהשומרון, שמדברים באותה צדקנות על המחיר, התרומה, והערכים.
פתאום זה יתמזג. הקצין הקיבוצניק של פעם והמתנחל של היום. הוא קצין, אתה נהג. הוא חי בווילה, אתה בשיכון של עמידר. הוא השלטון, אתה אבק אדם.
ש"ס לא הייתה יכולה לעשות את זה. אפילו אריה דרעי, בתוכה, לא היה מצליח. ש"ס היא דתית מדי. ממסדית מדי. קנאית מדי, צבועה בגוון אחיד מדי. 50 שנה מאז מהומות ואדי סאליב, 30 וכמה שנים מאז הפגנות הפנתרים השחורים בירושלים, הגיע המנהיג היחידי מישראל הדפוקה, המקופחת, המוחלשת, שבבת אחת ישנה את התודעה. ההמונים צריכים שלום, כי הם מרוויחים מזה, האליטות הכלכליות לא רוצות מלחמה כי הן מפסידות ממנה. והנה, אדם אחד, במהלך לא ייאמן, מאחד עליונים ותחתונים. אריה דרעי. נשמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
