הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל - האדמה עדיין בוערת
הדיאטה שעברה הרפורמה במינהל לא הצליחה להרגיע את מתנגדי ההפרטה. רק 4% מקרקעות המדינה ישווקו, אבל החשש ש-800 אלף דונם יקרים יעברו למרבה במחיר ללא שיקולי תכנון עירוניים - נותר בעינו. כך הפכה ההבטחה הגדולה של נתניהו לגרסה חיוורת, שהצליחה לאכזב אפילו את תומכיה הנלהבים
אתמול קיבלו חברי הכנסת ושרי הממשלה מכתב מפתיע ממטה המאבק בהפרטה, שנשא את הכותרת "עצירת הפרטת קרקעות ישראל - יש דברים שלא מפריטים!".
כאקט מחאתי צורפה למכתב שקית חול קטנה, ובמכתב דברי הסבר: "למכתב זה מצורפת שקית אדמת ארץ ישראל לאספנים. אנו ממליצים לך לשמור על פריט יקר ערך זה, שכן תוכנית הממשלה הנוכחית תביא לכך כי בעוד מספר שנים לא יישארו כלל קרקעות בידי הציבור ומנהיגיו".
מיום ליום הופכת מהפכת הקרקעות ההיסטורית לתוצר של פשרה - שאינה מספקת אף אחד מהצדדים. מה שהחל כהצהרה בומבסטית למהפכה, שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקבל עוד ועוד סייגים שמגבילים את עקרון ההפרטה שבו רצה נתניהו מלכתחילה.
במקביל נמשך ביתר שאת קמפיין המתנגדים לתוכנית, גם במתכונת המרוככת. מדובר בכ-20 גופים המתנגדים לתוכנית הפרטת הקרקעות מסיבות שונות: חלקם מטעמים אידיאולוגיים של מכירת אדמות ארץ ישראל ("והארץ לא תימכר לצמיתות"), אחרים חוששים כי הדבר ינציח ויגדיל את הפער בין בעלי הממון והשכבות החלשות או חרדים לאיכות הסביבה ולעתיד השטחים הירוקים.
על אף שמספר עקרונות כן ייושמו במסגרת הרפורמה, התוצאה הנוכחית מציגה גרסה שונה מהותית לכוונתו הראשונית של נתניהו. כל זאת בדרך מפותלת, שהלכה והתרחקה מחוק ההסדרים.
שינוי עקרוני מהותי הוא ההגבלה על כמות הקרקעות לשיווק פרטי: אם כוונת הרפורמה המקורית היתה שיווק הקרקעות למכירה (במקום חכירה) ללא הגבלה, הרי שבגרסה הנוכחית הוגבל ל-4% בלבד משטחי מדינה ישראל - כלומר כ-800 אלף דונם.
למרות ההגבלה, מדובר בשטחים עצומים. לשם השוואה, מאז קום המדינה שווק לבנייה פחות ממחצית היקף השטחים הזה - מה שלא תורם לריסון המתנגדים, שעקרון ההפרטה מציק להם כל כך.
מנגנון ריסון נוסף שהוכנס לגרסה הנוכחית של הרפורמה הוא הגבלת השיווק רק לקרקעות מתוכננות (שינוי סעיף 15 ב' מההצעה המקורית), מה שלא יאפשר לרכוש קרקע נטולת שימוש ותוכנית מפורטת. הדבר אמור למנוע מצב של צבירת קרקעות על ידי בעלי הון וכן ריסון הלחץ של בעלי ההון על מוסדות התכנון.
נושא הקרקעות החקלאיות - שנחשב עבור יוזמי הרפרומה ל"תפוח אדמה לוהט" ועל כן לא נכלל ברפורמה
בעקבות כך יוכלו גם בעלי הבתים בקיבוצים והמושבים להעביר את ביתם לבעלות פרטית, תמורת תשלום. את הסכום יקבעו בהמשך חברי רמ"י, רשות מקרקעי ישראל.
אך למרות ההתייחסות העקרונית לבתי המגזר החקלאי ברפורמה, לא מדובר בבשורה של ממש, אלא בחזרה לוויכוח עתיק יומין בין היישובים החקלאיים לבין המינהל בנוגע לגובה דמי ההיוון שבמסגרתו דרש המינהל מהמגזר החקלאי דמי היוון של יותר מ-30% מערך הקרקע, לעומת 3.75% במגזר העירוני.
הוויכוח הזה - המהווה את המחסום האמיתי - טרם יושב, ועל כן צירוף המגזר החקלאי הוא סמלי ביותר בשלב זה.
גורמי איכות הסביבה רשמו גם הם הישגים מסוימים: הם הצליחו להכניס נציגים ומשקיף מטעמם למועצת רשות מקרקעי ישראל - כאשר מספר הנציגים עלה ברפורמה הסופית מ-9 ל-13 חברים. אותה מועצה אמורה גם לקבוע תקנות למניעת ריכוז קרקעות בידי בעלי הון. כמו כן הוחלט על הקמת קרן בהיקף של כ-50 מיליון שקל בשנה, שתתמוך בקידום מטרות הסביבה.
גם עובדי המינהל, שההיסטוריה מראה שבלי "אור ירוק" מצדם לא זז זבוב במשרדי המינהל, הגיעו להישגים וייקבע להם הסכם קיבוצי, שיאפשר גם את השינוי המבני במינהל.
בשורה צרכנית חשובה בכל זאת נותרה בעינה: העברת הנכסים של חוכרים המחזיקים כיום בבתים, בדירות ובבתי עסק שעל קרקעות המינהל לבעלות פרטית. מדובר ב-808 אלף חוכרים של בתים צמודי קרקע, דירות ובתי עסק - מתוכם כ-620 אלף יקבלו את הבעלות ללא תוספת תשלום. מדובר בהסרת משקולת כבדה מעל כתפיהם של מאות אלפי חוכרים בישראל.