לא עמוק באדמה
חברי הכנסת אופיר אקוניס וכרמל שאמה קיבלו משימה מראש הממשלה: לאשר בוועדת הכלכלה את הרפורמה בקרקעות - וכמה שיותר מהר. חברי הוועדה האחרים טוענים שהם לא יכולים להתעמק בנושא במקביל להתעסקות בדיוני התקציב, הארגונים החברתיים מרגישים שהם מדברים לקיר - ובינתיים השיירה עם הרפורמה עוברת
חברי הכנסת כרמל שאמה (מימין) ואופיר אקוניס צילום ארכיון: פלאש 90
אקוניס הוא יו"ר הוועדה. שאמה הוא סגנו, וגם מי שמונה לעמוד בראש ועדת משנה שתעסוק ברפורמה. בוועדת הכלכלה ובוועדת המשנה שלה היו אמורים להתקיים הדיונים המכריעים על הרפורמה: אלו הגופים שמשפיעים על השאלות מתי הצעת החוק תועבר - אם בכלל - איזה שינויים ייערכו בה ומי יוכל להגיב עליה.
הפרטת הקרקעות היא לא סתם רפורמה. יש מי שמכנים אותה "הבייבי של נתניהו", מבלי להעליב הפרטות אחרות שהוא מתכנן. צוות מאה הימים בראשותו של יובל שטייניץ, שהפך מאוחר יותר לשר האוצר, הציב את הרפורמה בראש סדר העדיפויות ליישום מיידי. ההיגיון ברור: את הדברים החשובים באמת צריך להעביר בהתחלה, כשהממשלה עוד יציבה והמשמעת הקואליציונית עוד בשיאה וגם בסיעה.
לרפורמה, בתצורתה הנוכחית, אין סיכוי גדול לעבור במסגרת של דיון ציבורי רציני, שכולל ישיבות ועדה רבות, העלאת הסתייגויות והצבעה חופשית שבמסגרתה כל מפלגה יכולה להציב סייגים ולדרוש דרישות. הדתיים יתחילו להתמקד באיסור לפיו "הארץ לא תימכר לצמיתות", הירוקים ימחו על הסכנה לסביבה מבנייה לא מבוקרת, החברתיים יזהירו מכך שבעלי ההון יקבלו במתנה את כל עתודות הקרקע והימין יחשוש מפגיעה בביטחון ישראל בשל הסכנה שגורמים עוינים ישתלטו על אדמות מדינה.
למקרים כאלו בדיוק יש כלי אולטימטיבי, שמסוגל לחסל כל דיון ציבורי: חוק ההסדרים. מאות סעיפים, שעוברים בתקופת זמן קצרה ביותר ובמקשה אחת, והחשוב מכל: אם החוק לא עובר, הממשלה נופלת. משרד האוצר דחף את הרפורמה לחוק ההסדרים. אבל אז קם יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, שהקדים תרופה לבג"צ, ומחה: לא ייתכן שכזאת רפורמה ענקית וגורלית תעבור במסגרת חוק ההסדרים. מחאת ריבלין הצליחה, והרפורמה אכן פוצלה מחוק ההסדרים והועברה למסלול חקיקה רגיל בוועדת הכלכלה.
האחריות הועברה לאקוניס ושאמה, שהודיעו כי הרפורמה אמנם לא תועבר במסגרת חוק ההסדרים, אבל תהיה כפופה ללוח הזמנים שלו: או במלים אחרות - אחת הרפורמות הגדולות בתולדות המדינה תועבר בתוך שבועיים. "אם צריך נשב יום ולילה ונסיים את כל הדיונים", אמר אקוניס והתנהל כאילו הרפורמה עדיין בחוק ההסדרים: לו"ז מזורז, קבע דיונים גם בימים שאינם ימי עבודת הכנסת והמשיך דיונים גם במקביל לדיוני המליאה. הישיבה משלשום, שבה אושרה הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית במליאה, נמשכה כ-16 שעות והסתיימה שעתיים לאחר חצות.
מתרוצצים במשכן
אולי עוד אפשר היה להתייחס ללו"ז הזה בסלחנות אם לא היה מדובר בימי העברת תקציב, שגם ככה מתאפיינים בעומס עצום על חברי הכנסת. " אני מוצאת עצמי מתרוצצת בין ועדת הכספים ובין ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, עם גיחות לועדת הפנים", כתבה לאקוניס חברת הוועדה שלי יחימוביץ', "מנסה לקיים פעילות פרלמנטרית הגונה שלא תבייש את הציבור, מגיעה קצרת נשימה לדיונים, לא מספיקה לשמוע את כל הטיעונים ולקבל את כל הנתונים".
אנשי הארגונים החברתיים והסביבתיים שהגיעו להעלות הסתייגויות על הרפורמה מספרים שבחלקים גדולים מהדיון הם נותרים כמעט לבד עם יו"ר הוועדה, ואילו חברי הכנסת מגיעים בעיקר לשלב שבו עליהם להצביע - לרוב לפי המשמעת הקואליציונית, בהתעלם לחלוטין מכל הדברים שנאמרים בדיון - וכך עוברים מוועדה לוועדה, ותוך
כדי מטפלים בשלל נושאים נוספים.
צורת הדיון הזאת מאפיינת ימים של אישור תקציב וחוק ההסדרים, ובראייה לא מאוד ביקורתית עוד אפשר להתייחס אליה כפשרה סבירה. השאלה היא למה לכפות התנהלות שכזאת גם על הצעה שכבר הוצאה מחוק ההסדרים? וגם מבלי לנקוט עמדה בעד או נגד הרפורמה, מדוע יש צורך להעביר אותה בכזאת דחיפות על חשבון איכות הדיונים סביבה? לאקוניס ושאמה הפתרונים. הם קבעו את לוח הזמנים, הם הכתיבו את אופי הדיונים. אתם מוזמנים לפנות אליהם (oakunis@knesset.gov.il, kshama@knesset.gov.il), אולי תקבלו תשובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
