תושבים בצפון: צה"ל ישן בשמירה עלינו
בגבול הצפון שקט מתמיד, אבל התושבים בלחץ. בגלל שיקולי תקציב הפחית צה"ל את האבטחה ביישובים והחשש הוא מפיגוע רצחני
בצה"ל אומרים שמדובר בעבודות תשתית שגרתיות, אבל לאנשי היישוב שתולה יש פרשנות אחרת. "זה נראה כמו פעולה של צה"ל למניעת חפירה של מנהרות לצורך חדירה לשטח ישראל", אומר פרץ אליהו. "אנחנו בטוחים שזה קשור להיערכות מול הצד השני, שלא מפסיק לתכנן איך לפגוע בנו בכל דרך".
זוהר כהן, חקלאי מזרעית, עובר פעמים רבות ביום בנקודה 105. "אני חושב שזה יכול לקרות שוב, הוא אומר, "והם יכולים לחטוף גם אזרחים, למרות שבצה"ל נערכים לכל תרחיש". הגבול שקט, אבל רחוק מלהיות בטוח. התושבים שבעי הקרבות לא נותנים לשלווה להוליך אותם שולל. מעבר לגדר נמצא אויב שספג מכה קשה וממשיך לחרוש מזימות.
החשש הגדול הוא מחדירה לתוך היישובים ומביצוע פיגוע רצחני גדול. במערכת הביטחון מעריכים כי איום חטיפת חיילים נמצא בסבירות נמוכה, בשל רמת האבטחה סביב גדר המערכת, וכי האיום החמור יותר הוא על האוכלוסייה האזרחית.
בחודשים האחרונים הכשיר צה"ל את כיתות הכוננות ביישובים הצמודים לגדר, צייד אותן באמצעי לחימה ומיגון והגביר את קצב האימונים באש לכיתות הכוננות. אבל התושבים עדיין חוששים.
"יש לי אקדח, ואם יבוא מחבל אני לוקח אותו איתי", אומר איתן גורן, חקלאי ומורה דרך ממלכיה, שמציג שרידי קטיושה שנפלה במלחמה סמוך ליישובו. "אנחנו מעריכים שהם חפרו מנהרות לכיוון ישראל. רק לפני כשנה האו"ם פוצץ מנהרות ליד מלכיה".
התושבים כועסים על צה"ל, שמציב ביישובים מספר נמוך יותר של חיילים, לעומת מספרם לפני חודשים אחדים. שלומי פלקס, מפקד קיבוץ בשעת חירום, אומר שהסיבה היא חוסר בתקציב. "עיקר החשש שלנו זה מפיגועי התאבדות", הוא אומר. "לפני כחודש הוציאו את השומרים שהיו אצלנו,
אוגדה 91 בפיקודו של תא"ל עימאד פארס, המופקדת על הגזרה, דרוכה להתלקחות. "האוגדה מוכנה לכניסה רחבת היקף לעומק השטח, כדי להדוף כל איום שיתפתח", מסביר גורם ביטחוני בכיר. "בעבר היינו מביטים על הגבול, כיום אנחנו מתבוננים לעומק דרום לבנון".
בפיקוד צפון אומרים כי מסקנות ועדת החקירה למלחמה יושמו עד תום לאורך הגדר. מערך מצלמות העיקוב על הגבול חוזק משמעותית, מספר הסיורים עלה, ותוגברו חוליות מארב לאורך הגדר. אנשי חיזבאללה שמסתובבים סמוך לגדר נעים במכוניות פאר, מצוידים במכשירי קשר. הם שולחים רועי צאן לגעת בגדר, כדי לבחון את משך זמן התגובה של סיורי צה"ל המאבטחים אותה.
זה לא מרגיע את התושבים, והם אפילו מתכננים להפגין נגד צה"ל והממשלה, כדי שיחזירו את השמירה למימדים שהיתה. ביתו של פרץ אליהו משתולה נמצא כ-150 מטר מגדר הגבול. כבר שנים הוא חבר בכיתת הכוננות של היישוב, פעיל בכל נושא האבטחה, ובמקביל עוסק לפרנסתו בהרכבת לולים לחקלאים אחרים ובהפעלת לול משל עצמו.
"ידוע שהצד השני מתעצם", הוא אומר. "הם פה, מטר וחצי מהבית שלנו. אנחנו רואים אותם יום יום, בונים, משקמים את מה שצה"ל הרס, כבר מוכנים לעוד קרב. הנעלם הגדול מבחינת צה"ל ומה שהכי מדאיג אותנו זה המנהרות.
"תאר לך שמישהו חופר כאן, 150 מטר מהבית שלי. אנחנו חוששים שיום אחד, או לילה אחד, הם פתאום ייצאו מתוך האדמה, כמו שהפלסטינים עושים בשטחים". גם דוד ברנס משתולה הוא חבר ותיק בכיתת הכוננות של היישוב.
ביום הוא מחזיק מטעים ולול. "החיזבאללה מתעצם בשקט, ובטח גם בנושא המנהרות", אומר ברנס. "אני יכול לגלות לך שלפני כמה חודשים חיילים שמעו רעשים של חפירות מול הסלע הגדול שמול שתולה".
זוהר כהן מזרעית השכנה עובר עם הטרקטור שלו עשרות פעמים ביום על גדר הגבול, בין שתולה לזרעית, מעביר ביצים בין היישובים. בנסיעות האלה על הציר הוא רואה את אנשי החיזבאללה עובדים קשה, בונים מחדש את הבסיסים שצה"ל השמיד במלחמה, וחושש מאוד.
"בכל פעם שאני עובר בנקודת החטיפה 105 אני מרגיש שזה יכול לקרות גם לי", אומר כהן. "אין ספק שהם מתעצמים ואצלנו מרגישים שאננות מסוימת". "יש קיצוצים בצה"ל, אז מציבים כאן בלילה חיילות", זועם דוד ברנס משתולה. "אין לי טענות נגדן, אבל בזמן אמת הן לא יוכלו להגן עלינו".
"בצה"ל מזלזלים בנושא השמירה", מוסיף חברו ליישוב, פרץ אליהו. "מגיעים לכאן חיילים לא מתאימים. חבר'ה מהקריה, בלי רקע קרבי. אנחנו מתכננים הפגנה גדולה וכבר פנינו לצה"ל בבקשה שיחזיר את האבטחה שהייתה בעבר".
תושב אחר מזרעית, העוסק בביטחון וביקש שלא להזדהות, אמר: "חיזבאללה מתעצם ואנחנו ישנים בשמירה, לא יודעים לקרוא את המפה. גם תושבי הדרום חששו מהמנהרות וצחקו עליהם, עד שיום אחד זה קרה, וכולם שאלו 'איפה היינו?'".
שלומי יקוטי זוכר את האזרח האיראני שהסתנן מלבנון לישראל באור יום, והגיע עד ביתו שבמושב דוב"ב שעל הגבול. זה קרה במאי 2005, כשנה לפני המלחמה. "רצתי לעברו וצעקתי 'סטופ'", נזכר יקוטי.
"הוא הרים ידיים. ביצעתי עליו חיפוש ומצאתי מפה בערבית וכסף. הוא סיפר שברח מאיראן דרך טורקיה, סוריה ולבנון, וששמע על ישראל דברים טובים. הכנו לו חביתה ופתחנו ויסקי, ובזמן הזה התקשרתי למשטרה, והם באו ולקחו אותו".
יקוטי, חבר בכיתת הכוננות של המושב, למד משהו מהמקרה. "מאז אני ישן עם אם-16 מתחת למיטה", הוא אומר. "שום דבר לא השתנה. להפך. זה נהיה יותר מפחיד. צה"ל הפחית בחודשים האחרונים את השמירה על היישוב. אמרו שאין תקציב.
"בלילה יש חברת שמירה שאנחנו מממנים. מאז החטיפה של גולדווסר ורגב הם שומרים ממגדלי תצפית ובאמצעות מצלמות. אני מבין שהם חוששים מחטיפת חיילים, אבל מה עדיף? שיבואו ויחטפו את הילדים שלנו מתוך הבתים? זה רק עניין של זמן עד שזה יקרה".
במרחק של קילומטרים בודדים מדוב"ב נמצא מושב אביבים. במהלך המלחמה היו כמה ניסיונות חדירה למושב. במרכז המושב עומדת האנדרטה, עדות לחדירת המחבלים ליישוב במאי 1970, שבמהלכה נרצחו 12 בני אדם, תשעה מהם ילדים.
בזמן המלחמה חשף צה"ל סמוך למושב מחפורות, שבהן הוטמנו אמצעי לחימה רבים. לטענת התושבים היו שם גם מנהרות שהגיעו גם מתחת למושב אביבים. "מאז המלחמה שמעתי לאורך חודשים רעש מוזר מתחת לבית שלי", אומר מומי ביטון.
"רעשים של חפירות. רק בחודש האחרון הפסקתי לשמוע אותם. אומרים שאני הוזה, אבל כבר אי אפשר לדעת. אולי החמאס לימד את החיזבאללה". "אנחנו יודעים שחיזבאללה מסתובבים בלבוש אזרחי ליד הגדר", אומר החקלאי חיים ביטון.
"הם עוקבים אחרינו לקראת הסיבוב הבא. בלילות אנחנו שומעים יריות מתוך לבנון. בצבא אומרים שאלה ציידים, אבל אני לא מאמין לזה. מה שקורה עכשיו זה השקט שלפני הסערה".
מדובר צה"ל נמסר: "ישנן פעולות הגנה גלויות וסמויות. מעת לעת מבצע צה"ל שינויים בהתאם להערכת מצב, אולם אין בהם כדי לפגוע ברמת הביטחון של האזרחים, אליה מחויב צה"ל. צה"ל פועל תוך ניוד מאמציו בין הגזרות השונות, בהתאם להערכת מצב ובהתאם ליכולת ולמשאבים העומדים לרשותו. יש להדגיש כי היישובים עודכנו מראש על כך. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים רבים להבטחת שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל ".
נא להמתין לטעינת התגובות
