פרשיית המדבקה: קודם נאשים, אחר כך נברר
מה לא נכתב על השותפים החשודים בתרגיל העוקץ? את מי לא שיפדו, את מי לא דקרו? שוב מתגלה הדחף הבלתי נשלט של העיתונות להכות ללא רחם
לא מעט רעיונות נמכרו בשלב מתקדם בהרבה מאד כסף כי הקונים זיהו הזדמנות ופוטנציאל, ולא מעט מיליארדים ירדו לטמיון כי בשלב מאוחר אחרי הקנייה התברר שהפרויקט הוא הרבה יותר מורכב או בלתי ישים, זה חלק מההימור וחלק מכללי המשחק בעולם הזה.
מתגלגלת פרשה שאני לא בטוח שאני מבין מאיפה באים הנתונים, ועל סמך מה "דה-מרקר" הפך אותה לפרשת דגל.
לא קראתי בשום עיתון נתונים מבוססים על מה כל ההמולה, יש איזה רצון כמעט חולני להבקיע איזה שער ניצחון וזה נראה כרגע כאילו ממתינים לשוער שהלך להשתין.
אני מודה שעל פניו המדבקה הזאת נראת מהפכנית, אומר את זה מי שהיה פעם מועמד להתפגר מעומס יתר ולא פעם אושפז מחמת הספק. אם אכן זה עובד, מדובר פה על פי הבנתי במהפכה אמיתית.
יש לי תחושה שמתחיל פה סינדרום שמישהו עלול לשלם עליו בכסף גדול. "דה-מרקר" מתעקש שהכל פיקציה ומתרחש פה מעשה עוקץ עם הרבה רעל, מצד שני אין לו שום הוכחה חותכת שאכן הייתה פה מניפולציה בקנה מידה עולמי.
אני האיש הקטן, שמאד מקווה שאכן נעשתה פה פריצת דרך, מסתכל שוב דרך החלון אל תוך חדרי העריכה של העיתונות ושוב מגלה איזה דחף בלתי נשלט להכות בנוק-אוט מכל הבא ליד.
מה לא נכתב על כל אחד מארבעת השותפים, את מי לא שיפדו, את מי לא דקרו?את העור פשטו להם, הפכו כל אחד מהם למפלצת שמפיצה אלפי וואטים של חשמל מורעל.
האור בבניין העיתון דולק עד השעות הקטנות של הלילה, אף אחד לא הולך לישון עד שתידלק האש וארבעת האנשים האלה יישרפו חיים, ככה זה נראה ונשמע.
כרוניקה של עיתונות לוחמת, כרוניקה של מאזן אימה. הכל אפשרי והכל שפיט, אבל איפה האויב? איפה טמונים האנשים שלא מפסיקים לירות בהם?קולם כמעט ולא נשמע לא כי הם מסרבים לדבר, הוא לא נישמע כי אולי הם יכולים לחבל במהלך ולהביא כמה נתונים משמעותיים שיכולים לעשות קצר
חשמלי במערכת העיתון.
הכותרת של "דה-מרקר" ביום רביעי הייתה עוד נדבך בספירה לאחור: "עסקה של מיליארד דולר מסתמנת כתרגיל עוקץ".
מתחת לכותרת מופיעות ארבע תמונות עם רזומה קצר, ענייני ומגמתי על כל אחד מהשותפים, שהעיתון ברוב טוב ליבו היה מוכן למסור לנו. מאופי הכתיבה וההצגה התקבלה תחושה שארבעת החברים הנכבדים האלה בדרך אל כיכר העיר להתלות כאשר חבורה של בנות מעודדות ברקע.
התחושה היא שמה שלא יהיה ואיפה שזה לא ייגמר הם את דרכם סיימו - וכל מה שנשאר זה להגלות אותם לאיזה אי מרוחק שחיות בר טורפות יאכלו אותם.
ד"ר גדי פיקר: רופא שיניים, דירקטור בכמה חברות. מהיכרות אישית מדובר באיש מוכשר ורב פעלים, שהפך להיות מוקצה כי באיזה שלב בחייו היה עוזרו האישי והקרוב של ביבי נתניהו, זה מאדיר את הדרמה ומניח אותה קרוב לאש.
חגי הדס: מקורב לנתניהו הם כתבו, ממונה על החזרת גלעד שליט ובכיר המוסד לשעבר, ובלי קשר איש שמסר את מרבית שנותיו והקריב אותם למען בטחון כל אחד מאיתנו, אדם שאנשים קרובים לא מפסיקים לשבח ולהלל.
ד"ר עמוס
ואחרון אריק קליין: נוכל מרושע, כך נכתב מתחת לתמונה, פיתח את הטכנולוגיה כביכול בזמן שישב בכלא.
חייהם של האנשים האלה הפכו ללא חיים. גם אם נגלה שאכן יש פה עסקה והמדבקה הזאת אכן עושה את העבודה, כל ניסיון לתקן את הקלקול שקלקל "דה-מרקר" חסר סיכוי.
שמעתי את עידן גרינבאום, סגן עורך "כלכליסט" העיתון המתחרה, שנכח בפרזנטציה של החברה והיה עד לניסוי. הוא נשמע מרוגש והצהיר באופן חד משמעי עד כמה שהוא מבין - שהמדבקה עובדת והחיבור לנוקיה אכן קיים.
אני נשבע בכל היקר לי, שזה מעמד מפחיד ומעורר דאגה. ההתנפלות הבלתי נשלטת הזאת, הפיוז שמנסה לשמור על שפיות התנפץ לכל עבר, כי עכשיו זה משחק של כבוד מי צודק יותר. עוד אין לי מושג מי רימה את מי, אם בכלל. מצד שני, אם אכן נעשה פה תרגיל עוקץ, לא הייתי פוסל מללמד אותו בבתי ספר למסחר.
שבת שלום,
אייל גפן
נא להמתין לטעינת התגובות
