מת רוברט מקנמרה, שר ההגנה במלחמת וייטנאם
מקנמרה הלך לעולמו בביתו בגיל 93. הוא היה שר הגנה בימי הנשיאים קנדי וג'ונסון, ועיקר כהונתו עמדה בסימן הסתבכות ארה"ב בווייטנאם
רוברט מקנמרה. צילום: אי-פי
רעייתו דיאנה סיפרה כי מקנמרה מת בשנתו בביתו בוושינגטון לפנות בוקר. לדבריה, בעלה סבל מבריאות לקויה במשך זמן מה.
מקנמרה נולד ב-1916 בסן פרנסיסקו וקיבל את תאריו האקדמיים מאוניברסיטת ברקלי ומאוניברסיטת הרווארד. במלחמת העולם השנייה הוא שירת בחיל האוויר והגיע לאנגליה, הודו, סין והאוקיינוס השקט. הוא השתחרר ב-1946 בדרגת סגן אלוף.
עם שובו לחיים האזרחיים הצטרף מקנמרה להנהלת חברת פורד עד שמונה לנשיא החברה ב-1960, הראשון שלא השתייך למשפחת פורד שמילא את התפקיד. אולם לאחר שנה מינה אותו הנשיא החדש, ג'ון קנדי, לתפקיד שר ההגנה.
נמלט מסטודנטים זועמים
בשבע שנות כהונתו – גם תחת הנשיא לינדון ג'ונסון לאחר רצח קנדי ב-1963 – היה מעורב מקנמרה בתכנון המדיניות האמריקאית בשנות השיא של המלחמה הקרה, כאשר ברקע התרחשו בניית חומת ברלין, הפלישה הכושלת במפרץ החזירים ומשבר הטילים של קובה.
בין השאר הצליח מקנמרה לעצב מחדש את מבנה הכוחות המזוינים האמריקאיים, ולנוע מהסתמכות על כלי נשק גרעיניים לאסטרטגיה גמישה יותר של מלחמות
מוגבלות וקונבנציונליות כדי להכיל את הכוחות הקומוניסטיים של ברית המועצות וסין.
אולם עיקר שנות פעילותו של שר ההגנה הנמרץ עמדו בסימן מלחמת וייטנאם, שאף זכתה לכינוי "מלחמתו של מקמנמרה". המחאה הציבורית נגד המלחמה התרחבה ברחבי המדינה, ואפילו בנו של השר הצטרף למפגינים. מקנמרה עצמו חש את הטינה כאשר נאלץ להימלט מסטודנטים זועמים דרך המנהרות התת קרקעיות בהרווארד.
נמנע מכתיבת זיכרונותיו במשך שנים
אחרי שהתפטר מהפנטגון ב-1968, כשהבין כי ארה"ב לא תנצח בווייטנאם, הפך מקנמרה לנשיא הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח, תפקיד בו כיהן עד 1981. הוא גם קידם את רעיונותיו האוונגליסטים כי שיפור חייהם של הקהילות הכפריות במדינות מתפתחות הוא הנתיב לשלום ולא בניית של כלי נשק.
מקנמרה עם קנדי וג'ונסון בחדר הסגלגל . צילום: אי-פי
כאדם פרטי נמנע מקנמרה במשך שנים מלכתוב את ספרי זיכרונותיו, אולם בתחילת שנות ה-90 הוא שינה את גישתו. ב-1991 הוא סיפר למגזין טיים כי הוא לא חשב שההפצצה הנרחבת של צפון וייטנאם הייתה עובדת, אולם הוא הסכים לכך כי "היינו צריכים להוכיח שזה לא יעבוד, וכי אחרים חשבו שזה יצליח".
רק ב-1993, אחרי שהמלחמה הקרה תמה וחומת ברלין כבר הייתה היסטוריה, החליט מקנמרה לכתוב את ספר זיכרונותיו "במבט לאחור: הטרגדיה והלקחים של וייטנאם". הוא גם הרצה על פוליטיקה, וב-2003 זכה באוסקר סרט תיעודי אודותיו: "בערפל המלחמה: 11 לקחים מחייו של רוברט מקנמרה".
נא להמתין לטעינת התגובות
