ההיסטוריה של אתמול היא ההיסטריה של מחר
רק עורכים עם זיכרון קצר או ידע כללי מוגבל משוכנעים שצריך להתרגש מדרשה של רב בנושא שואה או גיוס בנות. דעה
זה בדרך כלל גם קורה בשבת, אין כמעט חדשות מעניינות חוץ מדיווחים על נהג שיכור שנסע מהר בכביש החוף, מכות ליד מועדונים, כמה גניבות ואשה ברוסיה שילדה פיל ירוק, דרך האוזן (אני בטוח שהעובדים הרוסיים של סוכנויות הידיעות פשוט נקרעים מצחוק בכל פעם שהם רואים את ה"ידיעה הבלעדית" שלהם, שנולדה אחרי כמה בקבוקים של משקה אלכוהולי, מתפרסמת בכל רחבי העולם).
בחזרה לעורך החדשות האומלל – זו שבת, במקום לבלות הוא תקוע בחדר גדול ולא מאוורר עם עוד כמה מוכי גורל כמוהו. כשהוא שומע את המילים "הרבובדיה" ו"שואה", הוא נדרך. "זהו זה", הוא חושב לעצמו, "יש לנו כותרת". הוא כמובן לא יודע ולא מוודא שכותרות דומות פורסמו בשנים האחרונות גם בכלי התקשורת שבו הוא עובד, אבל הכתב כבר שולח את המידע במייל והידיעה תופסת כותרות.
אשר לידיעה ב"הארץ" - מעבר לעובדה שרצף הפרסומים בעניין מעניק את הרושם ש"העיתון לאנשים חושבים" כנראה הכריז כנראה מלחמה על הרב רונצקי, הוא גם טעה הפעם בגדול. אם הרבצ"ר היה מכריז שהוא בעד גיוס מלא של צעירות דתיות זה היה סקופ. העובדה שהוא עקרונית נגד גיוס חובה של בנות דתיות, הוא הדבר הטריוויאלי ביותר עבורו.
לא רק הרב הראשי לצה"ל, כל הרבנים הבכירים בציונות הדתית הם נגד גיוס בנות. הנושא הזה נטחן ונדון שוב ושוב ושוב, מאז שראש ממשלה הראשון דוד
לרוע המזל, חלק מהעורכים שטיפלו בכתבה הם במקרה הטוב לא בקיאים בחומר, ובמקרה הרע לא טורחים לשאול את הכתב בצורה ישירה, האם זה סקופ או מיחזור של דרשות קודמות. השאלה היחידה היא מה יעשו עורכי החדשות אם יקום בארץ דור של רבנים שבנאומים שלו לא יהיו משפטים שאפשר יהיה להוציא מהקשרם. למרות מעט הרוע הבסיסי, שיש כנראה אצל רובנו, תודו שהגליה של עיתונאים לרוסיה כדי לייצר משם ידיעות על נשים שילדו פיל ירוק דרך האוזן, הוא כנראה עונש כבד מדי עבורם.
נא להמתין לטעינת התגובות
