סוחר הנשק העצור בקזחסטן עתר לבג"ץ
בני משפחת בוריס שיינקמן, שליח התעשיות הצבאיות, עתרו לבג"ץ בבקשה שיורה לרה"מ ולשרי החוץ והביטחון להתערב לשחרורו ממעצר

העותרים טוענים כי שיינקמן, אשר נעצר ב-20 במרץ בקזחסטאן, נפל "קורבן לקנוניה", לאחר שיצא לשם כ"שליח וכנציג התעשיות הצבאיות של ישראל", לשם קידום האינטרסים הן של מדינת ישראל והן של התעשיות הביטחוניות. לפיכך, הם מבקשים להורות לרשויות בישראל לשנות את מעמדו של שיינקמן ולהכיר בו, רשמית, כשליח של תעשיית הנשק בישראל.
במסגרת זו הם מבקשים לחשוף את כל מסמכי ההתקשרות החוזית והסכמי העבודה של הרשויות בישראל עם שיינקמן, לרבות מסמכים המתעדים את ההתקשרויות השונות מול מדינת קזחסטאן, בכלל, והשירות החשאי הקזחי, בפרט.
סיפור מעצרו של שיינקמן בקזחסטאן פורסם במעריב, לפני מספר שבועות, ונקשר הן ביריבויות פנימיות בצמרת הביטחונית במדינה זו, והן בטענות על טיב המוצרים הביטחוניים, ששיווקה התעשייה הצבאית בישראל למדינה זו.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד בועז קניג, נאמר כי ד"ר שיינקמן, בן 62 ששירת בעבר 25 שנה בצבא האדום, עלה לישראל בשנת 1995 יחד עם רעייתו ושתי בנותיו, למעט בנו שנשאר לחיות בקזכסטאן. מאז שנת 2006 הוא מכהן בקזכסטאן כנציג תעשיות נשק ישראליות.
לדברי העותרים, שימש שיינקמן כנציג הרשמי והייצוגי של חברות אלה בקזחסטאן, כשהוא "מטיל, כמעט לבדו, את כל כובד השפעתו במדינת היעד, בכוונה לחתום על הסכמים לפיהם יספקו
בתקופת כהונתו כנציג התעשיות נחתמו, על פי העתירה, הסכמים בין חלק מהחברות לבין ממשלת קזחסטאן, בזכות תיווכו וקשריו. מדובר בהסכמים לאספקת מערכות רקטות וארטילריות (משגרי רקטות, תותחים מושבחים, מזל"טים, ציוד קשר, מערכות שליטה ובקרה וציוד צבאי נוסף). כמו כן, התחייבה תעשיית הנשק לתחזק את הציוד הצבאי ולסייע בהטמעתו ובהדרכה של הצבא הקזחי, עד לקליטתו המלאה של הציוד.
העותרים מספרים כי במסגרת קידום עסקים אלה שהה שיינקמן בקזחסטאן. תחילה נאמר כי הוא נעצר ב"חשד לקבלת כספי פנסיה לא חוקית", ולאחרונה, טוענים הקזחים, כי הוא "חשוד במתן שוחד" לנציגים בממשלת קזחסטאן כדי לקדם עסקאות נשק עם החברות הישראליות.
המילה הרשמית המתארת את מצבו, נכתב בעתירה, היא "עצור" ואולם בפועל הוא בידיהם כחפץ, אשר ככל שיחפצו לעשות בו, כן יעשו, ומדינת ישראל עומדת מהצד וממאנת להתערב בנעשה. כל טענות העותרים נופלות על אוזניים ערלות והרשויות טוענות בפניהם כי אינן יכולות לעשות דבר.
הבת, לי, מספרת כי כל מאמציה לשכנע את משרדי הממשלה בארץ כי "אביה אינו עבריין, שנסע לבצע עסקת סמים, כמו בפרשת אלחנן טננבאום" – לא צלחו וכי הגורמים בישראל דחו את כל הפניות, מעבר להתנהלות "קונסולרית", בעניינו של העצור. לבני המשפחה נאמר כי "ממשלת ישראל אינה מתערבת בהליכים פליליים ברחבי העולם בהם מעורבים אזרחים ישראליים".






נא להמתין לטעינת התגובות







