הצמח המדברי שמשקה את עצמו
העלים שלו גדולים, הוא צבעוני וגדל במדבר. תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי ריבס המדבר להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הצחיח
ריבס המדבר. אין צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו צילום: פרופ' גדעון נאמן, אוניברסיטת חיפה
ריבס המדבר גדל במדבר, בהר הנגב, באזור בעל ממוצע משקעים נמוך במיוחד (כ-75 מ"מ גשם בשנה). בניגוד למרבית מיני הצמחים במדבר, שלהם עלים קטנים המצמצמים את איבוד המים מהם, צמח זה ייחודי בכך שהעלים שלו הם גדולים מאוד וקוטר שושנת העלים שלו מגיע עד למטר אחד.
כשפרופ' שמחה לב-ידון, פרופ' גידי נאמן ופרופ' גדי קציר פגשו בצמח הייחודי במסגרת סיור למדבר עם סטודנטים של החוג להוראת המדעים -ביולוגיה באוניברסיטת חיפה-אורנים, הם שמו לב שהעלים שלו אינם רק גדולים בצורה בלתי רגילה, אלה שפני השטח של העלים מכוסים בשכבת מגן חלקלקה והם חרוצים כך שהם דומים למודל טופוגרפי מוקטן של ההרים שהקיפו אותם.
לדברי החוקרים, החריצים העמוקים בעלה הגדול והרחב יוצרים "טופוגרפיה" דמוית הרים שתפקידה לנקז את מי הגשמים,
בדומה לוואדיות שיוצרים ההרים האמיתיים, ולהחדירם לקרקע היישר ליד השורש העמוק של הצמח. מעטה שמנוני מכסה את העלה ומסייע גם הוא לניקוז יעיל של המים. בניגוד לשיטה ייחודית זו של "השקיה עצמית", יתר צמחי המדבר מסתפקים במי הגשם המחלחלים לקרקע בסביבתם הקרובה.
מהממצאים עולה כי תהליכי הברירה הטבעית גרמו לאבולוציה של עלי הצמח להתפתח באופן המשפר את יכולת השרידות שלו באקלים הקשה והצחיח של המדבר. תוצאות הניסויים וניתוח דגם הצמיחה של העלים הראו כי בשיטה זו מצליח "ריבס המדבר", החי במשטר של כ-75 מ"מ גשם לשנה, ליהנות מכמות מים כאילו הוא חי באזור ים-תיכוני עם כ- 426 מ"מ לשנה, כמות הגדולה פי 16 מעמיתיו בעלי העלים הקטנים.
כשהחוקרים "השקו" את הצמח בגשם מלאכותי הם גילו כי המים זורמים מהעלים אל האזור שסביב השורש וחדרו שם לעומק של 10 סנטימטרים ויותר, זאת בניגוד לעומק של כסנטימטר אחד אליו חלחלו המים ברחבי המדבר באופן רגיל. "אנחנו לא מכירים שום צמח מדברי אחר בעולם שמתנהג בצורה כזו", סיכמו החוקרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
