הכניסה של אלעד אלפרון לנתיב המשפחה
הבגרות המלאה עם השירות בצבא והעתיד הוורוד לא מנעו מאחד הבנים המבטיחים להיכנס לנתיב שנסלל עבורו עד לתא המאסר בכלא השרון
פ' איחר לפגישה בעשר דקות ונכנס לבית הקפה של המלון ב-11:40. הוא והמשקיע התיישבו על הכורסאות הרכות הצופות לים. דקה אחר כך נמחקו החיוכים. שני גברתנים ניגשו אליהם. "יש לך פגישה איתנו", אמרו לו. "אלעד אלפרון מעוניין לפגוש אותך".
פ' סירב. "לא מכיר אתכם", ענה. אחד הגברתנים שלף דף מקופל עם כתובתו של פ' ומספר הטלפון הנייד שלו. פ' שתק. בדיוק דקה אחר כך התיישב לידו צעיר צנום בחולצת פסים ומשקפיים כהים. "אני אלעד אלפרון", אמר, "אתה מכיר את דבי? אתה חייב לה 700 אלף שקל ונארגן ביניכם פגישה".
הכעס השתלט על פ'. "מה, אתה שופט? אני אתלונן עליך במשטרה". אלעד התרומם ופנה ללכת. "אתה עוד תשמע מאיתנו", סינן.
פ' ניגש ליחידה המרכזית של משטרת מחוז תל אביב. חוקרי מפלג התשאול הבחינו כי המתווך בן ה-60 מפוחד. הם נתנו לו כוס מים. תנשום לאט, אמרו לו. "איך אני יכול להירגע אחרי יום כזה? ", מחה , ואז שחזר את הסכסוך עם אשת העסקים מרעננה, שהייתה בעבר שכנה של משפחת אלפרון. רצה לדעת מה יעשו לו. אם יזרקו רימון על ביתו או סתם יפוצצו לו את המכונית.
"איך הרגשת ברגע שאלעד הגיע?", התעניין החוקר. "שמעתי את השם אלפרון ונעשה לי לא נעים", ענה. "הם דיברו אחד עם השני?", שאל החוקר. "אף אחד לא דיבר", השיב פ'. "אחד מהם הראה לי פתק עם הכתובת והפלאפון שלי". "איך הייתה האווירה?", המשיך החוקר. "הייתי עצבני. עד עכשיו אני נרגש. לא הבנתי למה דבי מזמינה לי את האלפרונים". פ' סירב לחתום על דפי העדות. לצד חתימתו של החוקר נכתב: "מפחד לחתום".
לפני כחודש הוגש כתב האישום נגד אלעד אלפרון (21). עם אבא שחוסל ואח גדול שמרצה עונש מאסר בגין סחיטה באיומים, נכנס אלעד בטבעיות לנתיב שנסלל עבורו. שני האישומים, שהתחילו מתלונות של שני אנשי עסקים, מתארים שיטת הפחדה המבוססת בעיקר על שמו של האב, שחוסל לפני כשמונה חודשים.
בשני המקרים ניסה אלעד לגרוף לכאורה לכיסו כספי סכסוכים עסקיים שאינם מגיעים לו. כל המעורבים בפרשה, מתלוננים ועדים, התחרטו על דבריהם.
פ', למשל, שינה את תלונתו לחלוטין, טען שטעה בהבנת הדברים וציין כי יעדיף להיכנס לכלא לפני שיעיד נגד אלפרון הבן. בכיר לשעבר במשטרה, המכיר את משפחת אלפרון מקרוב, אינו מופתע. "דרור ואלעד עדיין רחוקים מאביהם, אבל לא אתפלא אם בעוד 15 שנה הם יעמדו בראש ארגון פשע אמיתי", הוא מנבא. "ככה הם ייצאו מהכלא".
"הם התחילו בדרך הישר, אבל אין להם ברירה. אם ירצו ואם לא, הם יישאבו בכוח לעולם הזה. הם היורשים. הכלא ישים אותם על המפה. את דרור כבר מכירים, בעוד שנה כבר כולם יידעו גם מי זה אלעד".
כמו אחיו דרור (22), סומן אלעד כאחד הבנים המבטיחים במשפחה. לימודים בתיכון אביב ברעננה, בגרות מלאה, שאיפות ללמוד בעתיד מינהל עסקים ושירות בחיל האוויר, בתחילה כמאבטח מתקנים ולאחר מכן כנהג וכאחראי כלי רכב בבסיס פלמחים.
מטען חבלה שהוטמן במכונית הפיאט פונטו שברשותו טרף את הקלפים. אלעד, שראה את הקופסה השחורה מבצבצת מתחת למושבו, מיהר להזעיק את אביו.
חבלני המשטרה הורו לשכנים להיכנס למקלטים ורק אחר כך פירקו את המטען. מאותו יום, 27 ביוני 2007, מיקדה המשטרה את תשומת לבה גם בו.
בהמשך הגיעו המעצרים והחקירות שלא הבשילו לכדי כתב אישום. קטטה על רקע מאבקי השליטה בתחום מיחזור הבקבוקים בהרצליה, מעצר עם האבא בחשד להחזקת אקדח ללא מכלול, וגם אגרופן, אלות, כפפות ובקבוק דלק שנתפסו במכוניתו. גם המבט התמים בעיניו של אלעד הפך לחודר, כמו של אבא.
חיתוך הדיבור, ההליכה והסגנון מזכירים את יעקב אלפרון הצעיר. ילד נורמטיבי עם דפוסי עבריינות מתקדמים, המתנייע כשסביבו מאבטחים חסונים שגילם כמעט כפול מגילו.
מאמציה של האם אהובה ללכד את המשפחה ולהוביל אותה בדרך הנכונה לא מניבים פרי. לאחר 30 שנות פעילות, משפחת אלפרון היא משל לעבריינות. לאלו מתלווים הקשיים הכלכליים שפקדו אותם עם מותו של האב.
כשמצאו השוטרים בכספת בחדרו של אלעד 244 אלף שקל, הוא טען כי קיבל אותם מחברים הרוצים לעזור למשפחה בקניית הקוטג' שבו הם מתגוררים בשנים האחרונות. בחקירתו בפרשה הנוכחית הרגישו החוקרים את סגנונו של אלפרון האב ביתר שאת. אלעד אמנם אינו "סחבק" כמו אביו, או רגוע כמו דרור, אבל משפט אחד החזיר את השוטרים הוותיקים לאחור.
"זה בסדר, תירגעי. אנחנו אוהבים אותך. את יכולה לדבר עכשיו", אמר אלעד כאשר דבי התיישבה מולו בחדר החקירות. אלה משפטים שבהם פתח יעקב כל עימות בינו לבין המתלוננים נגדו. אחר כך הם נשמעו גם מפיו של דרור. האם מדובר באיום מרומז או בהבעת שליטה? לא ברור. לדבי (30) זה הספיק.
מאותו רגע התקיים העימות כשאחד מחוקרי הימ"ר מנווט אותו. למרות ההלם והחשש התעקשה דבי כי מעולם לא שלחה את אלעד לאיים או לסחוט את פ'. לדבריה, היא הגיעה בנובמבר לבית משפחת אלפרון כדי לנחם את אהובה על חיסולו של יעקב. כשאהובה התעניינה מדוע רזתה כל כך, ענתה דבי כי היא עוברת תקופה קשה וסיפרה על העימות עם פ' שנותר חייב לה, לטענתה, 750 אלף שקל.
"אלעד שאל שאלות ובירר פרטים וסיפרתי לו", טענה בחקירתה. "הוא הציע עזרה ואני סירבתי. הוא אמר 'אל תדאגי, זה לא מה שאת חושבת. בכל מקרה תדעי שאם את צריכה עזרה אני פה, ואם תרצי, תיתני לפ' את הטלפון שלי ואני אדבר איתו. מאז נותק הקשר ולא דיברנו כלל על הנושא".
החוקר תהה מדוע סירבה לעזרה. "זה ברור לגמרי", ענתה דבי. "בנושא של פ' פעלתי דרך חברים, אנשים שקרובים אליי, ודרך בית משפט. לא רציתי את העזרה שלהם. אלעד בכלל נראה לי קרימינל ולא רציתי להיכנס לעולם הזה". רק אז סיפר לה החוקר על השתלשלות העניינים בהילטון בין פ' לאלפרון הצעיר. דבי פערה את עיניה בתדהמה. "אני נחרדת", אמרה . "לא יודעת על זה כלום. אני מתה. מתעלפת".
אלא שאת החרדה הגדולה ביותר הביע פ', שלא הפסיק לתהות אם פעל נכונה כשפנה למשטרה. "אני מתחרט ורוצה לרדת מכל העניין הזה", אמר כעבור כמה ימים בעדות נוספת. "לא היו איומים כלל. הגזמתי. אני לא מעוניין להמשיך עם החקירה. תעזבו אותי, אני לא יכול להתמודד עם הסיפור הזה".
פ' השפיל מבטו. עצם עיניים. החוקר התרשם שמצבו הנפשי קשה וליווה אותו למכוניתו. כמו מנטרה חזר פ' על דבריו לפחות 30 פעם והתחנן שלא יעצרו את אלעד. "זה יהיה לא נעים", התריע . "אתם תתבזו. בבית המשפט אגיד שהתרגשתי ושלא היו איומים. אתה יכול לעצור אותי על עדות שקר. מקסימום אשב בבית הסוהר. אני עם המשפחה הזו לא רוצה להתעסק".
כעת שניים מבני המשפחה הזו, כפי שטוען פ', חולקים תא משותף באגף ההפרדה בכלא השרון. אלעד מחכה לדיון נוסף במעצרו עד תום ההליכים נגדו ואילו דרור מרצה עונש מאסר בן עשרה חודשים בגין סחיטה באיומים של מארגן מסיבות.
שני האחים נמצאים כל היום לבדם בתא שגודלו כ-2.5 על 4 מטרים, למעט שעה אחת ביום שבה הם יכולים להסתובב לבדם בחצר הפנימית. בצד החדר ממוקמת מיטת קומתיים ומולה נמצאים כיור ממתכת ואסלה המופרדת במחיצת קיר קטנה.
לצד המיטה מונחת פלטה חשמלית, לצדה מצרכים שקנו בקנטינה, שחלקם מאוחסנים במקרר משותף באגף. האחים החיילים מעבירים את זמנם בהאזנה לרדיו ובצפייה בטלוויזיה או בדיוידי. בני משפחתם מביאים להם בכל שבוע חמישה תקליטורים בלבד, על פי הוראות שב"ס, המחויבים להיות חתומים באריזה המקורית.
הסוהרים מתרשמים כי בין השניים שוררת מערכת יחסים קרובה ונראה כי דרור פרש את חסותו על אחיו. במשטרה מאמינים כי החיבור בין השניים רק יחזק את מעמדם העתידי בעולם הפשע, ולראיה מציגים את דפוס התנהגותו של אלעד הדומה להתנהלותו של דרור, שעניינו סחיטה באיומים.
ואכן, בכתב האישום נגד אלעד מפורטת פרשה נוספת. בסוף חודש אפריל השנה נפגש אלעד עם אחד ממכריו של אביו, רוני (נחמיה) בן יהודה מהרצליה, בבית קפה ברעננה. בן יהודה, כך נטען, ביקש מאלעד לסייע לו בסכסוך הכספי בינו לבין שותפו לשעבר בחברת משקאות, איתן זהבי.
השניים זימנו את זהבי לבית הקפה והורו לנהגו, שבא עמו, להישאר בחוץ. "אני אלעד אלפרון, הבן של יעקב אלפרון, זה שנרצח". שניות אחר כך כבר פרץ ויכוח בין זהבי לבן יהודה. לפתע פנה אלעד לזהבי. "אתה גר ברחוב הסחלב? ואיך המרצדס שלך, נוסעת טוב? ". זהבי הופתע. "זה היה כנראה כדי להמחיש לי שיש לו אינפורמציה עליי", ציין בפני חוקרי הימ"ר.
"אני באופי שלי לא אדם שחושש, אבל לא מתאים לי להיכנס לסרטים", ניסה זהבי להסביר את מצבו. "יש לי משפחה, יש לי עסק והמשפחה יותר חשובה לי מהכל". כאשר התבקש זהבי להשלים את עדותו הוא הודיע לשוטרים כי אינו מתכוון להגיע. "אני אדם דיסקרטי", טען , "לא רוצה כל קשר לפרשה. לא אגיע גם לעימות עם אלעד". גם נהגו של זהבי הגיב בצורה דומה.
למרות הפחד שאלעד מצליח להשרות על סביבתו, נראה כי לחדרי החקירות של הימ"ר הוא מתקשה להסתגל. הוא ניסה להפגין אדישות וקור רוח, אולם ידיו הרועדות הסגירו את הלחץ שבו היה שרוי. בתחילה דיבר מעט.
"עקב החיסול של אבי, אני נאלץ להסתובב עם מאבטחים להגנתי", טען. "המאבטחים נכנסים קודם לבדוק שהכל בסדר. אני נזהר. אני צריך לעזור לאמא שלי האלמנה עם האחים הקטנים. אני כמו דמות אב עכשיו". לגבי טענותיה של דבי, אמר כי היא זו שביקשה ממנו לדבר עם פ'. "עשיתם לה שטיפת מוח. הפחדתם אותה והבהלתם אותה", התריס כשנשאל על גרסתה.
בהמשך התעקש כי אינו זוכר את הפגישה עם זהבי. "זה היה לפני הרבה זמן", טען. בחקירתו השנייה שינה אלעד את סגנונו ועל כל שאלה ענה אותה תשובה. "מסרתי את גרסתי, אני חף מפשע. לא סחטתי ולא איימתי על אף אחד, אני איש שלום. אתם סתם נטפלים אליי".
סנגורו של אלפרון, יניב שגב, מסר בתגובה: "כל זמן שהמשפט מתנהל, איני מוצא לנכון להגיב על הדברים". סנגורו של רוני בן יהודה, עו"ד ניר אלפסה, שמונה מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "איני רוצה להתייחס לכתבה. מרשי שוחרר למעצר בית ואת גרסתו יספק לבית המשפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
