חדשות רעות לכלב: מחלה ללא תקווה
הכלב סובל מאובדן משקל, דופק מהיר וחולשה? ייתכן ומתפתח אצלו גידול ממאיר של התאים המרכיבים את כלי הדם. ד"ר סמדר טל מסבירה. שיחות על ארבע
מאחר שהכלב היה רזה למדי הרגשתי בנקל גוש חריג וגדול בקדמת הבטן. בהסכמת הבעלים בוצעו בדיקות דם, ואולטראסאונד של הבטן. בבדיקות הדם נצפתה אנמיה, ובדיקת האולטראסאונד חשפה מסה גדולה בטחול ומעט נוזל בטני. הנוזל שנשאב מהבטן נראה דמי ולא נקרש. כל הסימנים הצביעו על מסה בטחול. הודעתי לבעלים שעלינו לנתח את הכלב בדחיפות שכן מסות מסוג זה יכולות להוביל למוות פתאומי בשל דימום רב. הטחול הוסר בניתוח ונשלח לבדיקה היסטופתולוגית, אשר איבחנה גידול בשם המנגיוסרקומה.
המנגיוסרקומה הוא גידול ממאיר של התאים המרכיבים את כלי הדם. פרט למקרה ספציפי של צורה עורית של המגיוסרקומה שניתנת להסרה בניתוח, בדרך כלל מדובר בחדשות רעות. הגידול מערב דימומים פנימיים משמעותיים והתפשטות מהירה. ישנן אפשרויות טיפול אך הן זמניות בלבד ויש להיות מציאותיים מבחינת הציפיות. באופן תיאורטי המנגיוסרקומה יכול להתפתח בכל רקמה המכילה כלי דם, כלומר בכל מקום בגוף, אך יש מספר מופעים נפוצים: גידול עורי ותת-עורי, גידול בטחול וגידול בבסיס הלב.
גידול עורי - זוהי הצורה הקלה ביותר, בדרך-כלל ניתנת להסרה כירורגית המאפשרת בהרבה מקרים החלמה מלאה. הצורות העוריות מוגדרות באופן ספציפי כצורה עורית או תת-עורית. הגידול העורי נראה כבליטה ורודה /אדומה ולפעמים אפילו שחורה על גבי העור. צורה זו קשורה בחשיפה לשמש ולכן היא מופיעה בדרך-כלל באיזורים ללא פרווה, כמו הבטן, או באיזורים בהם הפרווה בהירה יותר.
כלבים קצרי ובהירי שיער נוטים לפתח את הצורה הזו יותר מכלבים אחרים. כשליש מהמקרים העוריים יכולים להתפשט באופך סיסטמי לכל הגוף ולכן חשוב מאוד לבצע הסרה כירורגית
במקרים בהם מופיע גידול עורי שטיבו אינו ידוע ההמלצה היא תמיד להסירו ולשלוח אותו לבדיקה היסטופתולוגית. במידה ותשובת הביופסיה היא המנגיוסרקומה חשוב לדעת שהגידול הוסר במלואו ואין שיירי תאי גידול באיזור ההסרה. על מנת לוודא שלא חלה התפשטות סיסטמית לכל הגוף אפשר לבצע צילומי רנטגן לבית החזה לשלילת גרורות בריאות, אולטראסאונד בטן לשלילת גרורות (בעיקר טחול) ואולטרסאונד ללב (אקו) לשלילת גידול בבסיס הלב.
גידול תת-עורי - במקרים שהגידול מתפתח מתחת לעור, העור שמעליו נראה תקין לחלוטין ורק במהלך הניתוח מגלים שצבעו של הגידול אדום כהה. מאחר ו-60% מהמקרים עשויים להתפשט למחלה סיסטמית מומלץ מאוד לבצע בדיקות הדמיה לשלילת התפשטות כפי שפורט לעיל. במידה ואין עדות להתפשטות הפרוגנוזה טובה יותר אך מומלץ לשלב טיפול כימותרפי.
גידול בטחול - הטחול הוא איבר הממוקם בחלל הבטן ובדרך כלל לא מורגש במישוש אלא אם הוא מוגדל. לגידולים בטחול יש נטייה להיפתח ולדמם לחלל הבטן, ללא קשר אם הם ממאירים או שפירים. ניתוח להסרה של הטחול הוא פרוצדורת חירום שמסיימת את תהליך הדימום מסכן החיים הזה, ומהווה פיתרון זמני הכרחי אם מדובר בגידול ממאיר מסוג המנגיוסרקומה, שנוטה לשלוח גרורות.
כאשר מאובחנת מסה בטחול לא ניתן לדעת מראש האם מדובר במסה שפירה או ממאירה ויש צורך לשלוח אותה לביופסיה אחרי שמבוצע ניתוח להסרת הטחול. לכרבע מהכלבים הסובלים מגידול זה יש גם מסה בבסיס הלב. ללא טיפול משלים בכימותרפיה תוחלת החיים של כלבים אחרי ניתוח ההסרה הוא בין מספר שבועות למספר חודשים, טיפול כימותרפי יכול להאריך את זמן חייהם ולשפרם ללא פגיעה באיכות החיים.
גידול בבסיס הלב - כמו הגידול בטחול, גם הגידול בבסיס הלב מסכן חיים באופן מיידי מאחר ונוטה לדמם באופן ספונטני. שלא כמו בטחול שמדמם לחלל הבטן, הלב מכוסה בקרום עדין וכאשר מתרחש דימום הוא ממלא את הכיס ולא מאפשר ללב להתרחב ולהתמלא בדם ונוצר מצב המכונה "טמפונדה".
מצב זה ניתן לאיבחון בצילומי רנטגן של בית החזה ומחייב טיפול חירומי מיידי במהלכו מבוצע ניקוז של הדם מכיס הלב. ביותר מ-60% של המקרים בהם יש גידול בבסיס הלב קיימת התפשטות של גרורות. תוחלת החיים של כלבים שעוברים ניתוח להסרת כיס הלב הוא מספר חודשים וגם במקרים אלו מומלץ לשלב טיפול כימותרפי כדי להאריך ולשפר את איכות החיים של הכלב.
גידול זה נדיר יותר בחתולים אך עדיין יכול להופיע. בחתולים קיימות ארבע צורות: גידול עורי, גידול תת-עורי, גידול האיברים פנימיים וגידול בחלל הפה.
הצורה העורית והתת-עורית הן הנפוצות יותר בחתולים ומופיעות בעיקר באיזור הראש, ייצכן בגלל חשיפה לשמש. הצורה העורית מטופלת בניתוח שבדרך כלל מביא לריפוי מלא, הצורה התת-עורית גם היא מטופלת בניתוח הסרה את עלולה לחזור ב-60% מהמקרים. הצורה שמערבת איברים פנימיים היא הקשה ביותר ובדרך כלל חתולים במצב זה אינם מועמדים לטיפול ונזקקים להמתת חסד.
חתולים פחות מטופלים בכימותרפיה לעומת כלבים לגידול זה ויש מחסור במידע השוואתי על מנת להוכיח יעילות. עם זאת קיימים פרוטוקולים של טיפול ובעלים המעוניינים לנסות מוזמנים כל עוד איכות החיים של החתול אינה נפגעת, תוך התייעצות ומעקב של אונקולוג וטרינרי.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
