מפלס הבירוקרטיה: כך שומרים ב"איגוד ערים כנרת" על האגם
דוח חדש חושף ארגון מסורבל ולא יעיל. אותו הגוף הוקם רק בשנת 2007 על מנת למנוע כפל תפקידים. התקציב השנתי שלו עומד על 20 מיליון שקל, אבל באיגוד מועסקים רק שלושה פקחים. הנהגים נוסעים על חופי הימה, אבל באיגוד טוענים כי האכיפה בלתי אפשרית בשל נסיגת המפלס. וגם מה זה חוף שהרחצה בו הוא על אחריות המתרחץ בלבד. אוי, כנרת שלי

ספינת דייג בכנרת. אגם ערום כמעט לחלוטין מאכיפה צילום: איי-אף-פי
בראשו של איגוד ערים כנרת ניצבת מועצה המונה 12 חברים הקובעים את מדיניות האיגוד ומאשרים את תקציבו. בניהם נציגים של משרדי ממשלה, מנהל מקרקעי ישראל, הרשויות המקומיות, ארגונים סביבתיים, רשות ניקוז ונחלים, הרשות הממשלתית למים וביוב ונציג הציבור.
כך יושבים להם יחדיו כל הארסנל של מומחים ונציגים סביב שולחן המועצה ומנהלים ביד רמה צבא אדיר של שלושה פקחים שאמונים על אכיפת הניקיון, הנהיגה, הדיג, חוק המים והתכנון והבנייה ב-55 הקילומטרים של חופי הכנרת.
נדמה כי מאחר והאיגוד שתקציבו הדו-שנתי עומד על סכום שבין 20- 27 מיליון שקל, מצא לנכון להעסיק בשכר רק שלושה פקחים ניתן להבין מדוע האכיפה בשטחי הכנרת כה רופפת. כך למשל מעולם איש מבין פקחי האיגוד לא העניק דוח כנגד הפרה של חוק איסור הנהיגה ברכב בחוף הים. איגוד הערים מצידו מצא הסבר לקושי באכיפת החוק שלא היה מבייש את אחרון הבירוקרטים בספריו של קישון. הנימוק הפשוט והמקורי הוא שהכנרת אשמה, שכן מאחר והאיסור מתייחס לכניסת רכבים לטווח שבין קו המים ועד למרחק מאה מטר מהם, לא ניתן לאכוף את החוק מפני שהמים כל הזמן זזים.
אכן מחדל של האגם הצפוני שמפלסו זז לאן שמתחשק לו ללא כל התחשבות באיגוד וכך עד שראשי המינהל יצליחו למצוא פתרון לימה הסוררת הפגיעה הפוטנציאלית בחיי אדם ובטבע תימשך.
התחמקות נכלולית
אולם אם בכל זאת נדרסתם על חופה של הכנרת או נפגעתם בכל דרך אחרת אז תוודאו להיפגע בחופים המתאימים לכך, מאחר ועל פי דוח מרכז המידע החליטו במשרד הפנים לסווג מחדש את חופי הרחצה. עד היום החופים מויינו לחופים מוכרזים, אסורים לרחצה ולא מוכרזים לרחצה. אך כעת נוספה קטגוריה חדשה חופים בהם האחריות היא על המתרחץ בהם.

סדרה ארוכה של כשלים: התעלמות מחוק מקומות רחצה, חניונים ומבנים כמעט על קו המים וסרבול מערכתי צילום: יגאל לוי
חופים אלו מאופיינים בכך שהם נטולי רשויות הצלה כלשהם, אך מאידך לא יהיה בהם אף סיכון של חיי המתרחץ. הבעיה היחידה היא עם ההגדרה החדשה הזו היא שהיא מניחה שחוף כזה אכן קיים במציאות, אולם חוף בהגדרתו הוא- אזור שמהווה קו תפר בין ים ליבשה וים הוא בעצמו סוג של סכנה למתרחץ ולכן ההגדרה החדשה הזו בעיקר מעידה על אוזלת יד של הרשויות שבוחרות לא לתגבר את שירותי ההצלה, אלא פשוט להאשים את הטובע בטביעתו.
22 עמודים נמשך הדוח
על איגוד ערים כנרת ומגלה את מה שכולנו בעצם ידענו, התחמקות נכלולית מחוק הסדרת מקומות רחצה של מפעילי החופים, חניונים ומבנים במרחק של פחות ממאה מטר מקו המים, סרבול מערכתי כללי ועוד.
אז אומנם בתלמוד נכתב על הים הגלילי : "ולמה נקרא שמה כנרת, שמתוקים פרותיה כקול הכינור", אבל נדמה שכיום הכינור הזה מנגן בעיקר רקוואיום לעצמו ויתכן שהגיע הזמן לכיוונון מחדש של הכלים.
טרם התקבלה תגובת איגוד ערים כנרת.