יפה הוא המדבר? כדור השלג של תהליך המדבור
בעולם מציינים היום את היום העולמי למאבק במדבור. במסגרת התהליך קרקעות טובות, המניבות צמחיה, הופכות לקרקעות צחיחות. מה אפשר לעשות? לפתח מודעות ולטעת עצים
הגדרה הגיאוגרפית של "מדבר" היא כל מקום בו יורדים מתחת ל-250 מ"מ משקעים בשנה. האם תהליך המדבור מאותת על הצטמקותן של רכבות העננים בעולם? ובכן, אולי בעקיפין. האם תהליך המדבור מאותת על התרחבותו של הנגב לתחומי השפלה? או התרחבות הסהרה לג'ונגל האפריקאי? ובכן, לא בהכרח.
המדבור (Desertification) הוא תהליך בו הקרקעות הטובות, המניבות צמחיה, הופכות לקרקעות צחיחות. זה יכול לקרות גם באזורים בעלי משקעים, וגם באזורים שאינם על גבול המדבר. והמדבר שקיים עכשיו לא גדל סתם כך מעצמו ומתרחב לסביבתו הקרובה, התהליך קורה בכל העולם, ולמרות שזה סיפור של ביצה ותרנגולת, הגברת התהליך וזירוזו קורים כנראה בעיקר עקב פעולות אנושיות של דילול צמחיה.
קרקע חשופה היא קרקע המועדת לפורענות. הרוחות משחקות בה וגם המים. ככל שהקרקע חשופה יותר היא תשחק יותר והמים יחלחלו לתוכה פחות ויעדיפו לשטוף אותה. ובשיטפונות כמו בשיטפונות, נאבד גם הרבה מהקרקע. הרוחות והמים יאכלו בקרקע עד לסלע הקשה. וכידוע, בסלע קשה מאוד להכות שורשים (גם הרקפת צומחת מתחת ולא על).
רעיית יתר היא אחת הסיבות הנפוצות יותר למדבור. אם אנחנו מחזיקים עדרים גדולים של צאן או בקר שניזונים מהצמחייה בשטח, אך השטח קטן מלהכיל ולא ניתן לו זמן להתחדש, נגיע למצב שהקרקע תהיה יותר ויותר חשופה ולכן יותר ויותר נשחקת. הצמחייה תלך ותקטן בהדרגה שכן לא יהיה לה קרקע לצמוח עליה.
מי שמביט בתמונת לוויין המציגה את הגבול בין ישראל למצרים, רואה את השפעתה של רעיית יתר (במצרים) לעומת ישראל (מאז קום המדינה הרעייה היתה מבוקרת יותר ומצומצמת יותר). אותו הדבר לגבי כריתת יערות: שורשי העצים והעצים עצמם מחזיקים את הקרקע היטב. כריתת יערות חושפת את הקרקע לפגעי המים והרוח והשאר היסטוריה, שלא לומר היסטריה.
אם אין מה שיחזיק את הקרקע, הקרקע נסחפת עם מה שלוקח אותה. אם מה שלקח אותה
מקורס הפרמקלצ'ר שעשיתי בזמנו למדתי דבר חשוב על עצים. עצים הם מוליכי אנרגיה, הם יכולים לשנות את כיוון ועוצמת הרוח והאור החודר בהם, וכיוון שהם יצור צומח המושתת על מים הם גם משנים את משק המים של סביבתם. למשל, אידוי מים מעצים אחראי לגשם הראשוני במקום, תנודת העננים כלפי מעלה מעל חומת עצים, תקרר את העננים ותעבה אותם ותגרור ירידה נוספת של גשם. גם זהו כדור שלג, או גשם, במקרה זה. אז בעצם, פחות עצים זה גם פחות גשם.
רעיית יתר או כריתת יערות וכן אי פיקוח חקלאי ושחיקת קרקע חקלאית נובעים הרבה פעמים ממצב כלכלי גרוע בו נמצאים תושבי המקום. בכדי להשיג מזון הם יכרתו עצים שאסור לכרות, וירעו במקומות שאסור לרעות בהם ובכך יגרמו לאורך הזמן, להתעצמותו של העוני במקום. לא נעים.
אז, מה עושים? מוּדָעים, שומרים על הקיים ומוסיפים עליו.
המדבור הוא בסופו של דבר תהליך של איבוד קרקע יקרה, והוא קורה בכל העולם גם במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות. תופעות טבע רבות כמו שיטפונות וסופות חול ואבק נהיות חזקות יותר ותכופות יותר וגוררות נזקים כבדים יותר שאחד מהם הוא הגברת המדבור עצמו. תופעות חברתיות כמו עוני ורעב, הגירה ומלחמות מתעצמות גם הן באותו מעגל. אז בואו ניטע עצים ולא רק בט"ו בשבט.
אני ממליצה בחום לצפות בסרט הנפלא: האיש שנטע עצים.
הכתבה באדיבות פורטל getgreen. הכותבת, אפרת לאור, מדריכה ומתעדת מסעות סביבתיים - בעלת הטור "נופש אקולוגי".
נא להמתין לטעינת התגובות
