תקציב המדינה ל-2009-2010 - המילה האחרונה טרם נאמרה
תקציב המדינה יוגש היום לכנסת, אך עדיין לא ברור באיזו גירסה שלו מדובר. כשיגיע לוועדת הכספים נראה איך מתנדפים סעיפים רבים נוספים, הכל בהתאם לטיב הלחצים הפוליטיים
שטייניץ הבהיר כי הצעת התקציב היא ידידותית במיוחד לשכבות החלשות ולמשפחות מרובות הילדים. אשרי המאמין. אופטימיסט בלתי נלאה אינו מאבחן נכונה את הקשיים הריאליים הניצבים בפניו, ולכל מהמורה הניצבת בפניו הוא מחייך בסלחנות, מסמן וי וממשיך הלאה.
האופטימיסט האמיתי יודע להרחיב את תחזיתו הוורודה גם לתחומים נוספים. מערכת יחסי העבודה עם הנגיד? "יחסי העבודה בין האוצר לבנק ישראל הם טובים", הוא עונה. היחסים עם ההסתדרות? "מרבית הבעיות נפתרו. עיסקת החבילה תיסגר תוך מספר ימים. הסיכום הסופי הוא מצוין", הוא משיב ללא היסוס.
אז אנחנו לא רוצים להיות הפסימיסטים, אבל בכל זאת - בואו נעשה קצת סדר. התקציב אמנם יוגש היום, אבל עדיין לא ברור באיזו גירסה שלו מדובר.
עדיין לא ידוע אם התקציב מבוסס על התוכנית הכלכלית של בנימין נתניהו שהוצגה ערב הבחירות, שכללה לדוגמה הפחתה מיידית במסים והחזרת חלק מהקיצבאות, או שאולי מדובר בתקציב שבמרכזו "הבלימה והתנופה", שהוצגה לפני חודשיים ערב הכנת התקציב. או שאולי התקציב בכלל כולל גזירות כמו תשלום מס של 50 שקלים על ביקור רופא וקיצוץ בקצבאות לניצולי השואה, כפי שכבר הציעו אנשי האוצר.
דומה שתקציב המדינה ל-2009-2010 הוא המשופץ ביותר שהוגש אי
פעם לכנסת, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. כשיגיע לוועדת הכספים נראה שמהתקציב ומחוק ההסדרים יתנדפו סעיפים כמו מחשוב החשבוניות, המע"מ על הפירות והירקות, דיווחי מעסיקים ועוד, הכל בהתאם לטיב הלחצים הפוליטיים.
התקציב החדש הותאם לדרישותיה של כל קבוצת לחץ מזדמנת. המח סכנים המיוצגים אך ורק מטעם עצמם נותרו ללא מגן. סתם תקציב חברתי, ואפילו לא "סופר חברתי" כהגדרת שר האוצר, חייב היה לכלול נטל גדול יותר של השכבות המבוססות.
למשל, מיסוי קרנות השתלמות לבעלי ההכנסות הגבוהות, למשל ביטול הפטור ממע"מ באילת (שעולה למשלם המסים 500 מיליון שקל לשנה).
אבל בקואליציה הנוכחית, שבה כל יום הישדרות נוסף שלה נחשב לנס פוליטי, כל זה אינו אפשרי. אז מה עושים? דוחים ונאחזים בסיסמאות. כך למשל, התוכנית להפחתת מסים תימשך עד שנת 2016 כאילו מישהו בכלל זוכר מה הובטח בעניין זה לפני חודשיים בלבד.
גם הפחתת הגירעון ל-5.5% תוצר רלוונטית לפי הצעת התקציב רק לשנת 2010. זאת ועוד: הטיפול בבלימת האבטלה חייב להעשות עד סוף 2009, כאילו השנה מסתיימת רק בעוד שנתיים.
ובכלל, מדוע לסכן את הקואליציה ולאשר מחדש בכל שנה את התקציב אם אפשר להציע מראש תקציב לשנתיים? שטייניץ הוא פוליטיקאי הגון וישר. אבל עדיין לא ברור כמה סיבובי שיפוץ נוספים דרושים כדי לומר סוף סוף שמדובר בתקציב מצוין, עונה על כל בעיות המשק ומהווה את התשובה לבעיות האבטלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
