סרבנות השלום של "שלום עכשיו"
הרפלקס הפבלובי של אנשי "שלום עכשיו" להתייצב באופן אוטומטי לצד התעמולה הערבית - מנוגד לאינטרס הציוני. תגובה ליריב אופנהיימר
כל אחד מהעקרונות הללו הוא תנאי בל יעבור לקיומה של מדינת ישראל ולתוקפו המוסרי של האתוס הציוני. לפיכך, הכרה בעקרונות אלו היא תנאי שכל מי שתומך בשלום אמת, ולא בהטעיות שמטרתן להוביל למחיקת ישראל, יקבל בכל משא ומתן לשלום. בתמורה לקבלת העקרונות שהציג מצד העולם הערבי, הסכים נתניהו להכיר בהקמתה העתידית של מדינה פלסטינית מפורזת, צעד מרחיק לכת מבחינתו ומבחינת מרבית הציבור הישראלי.
הצהרה זו של נתניהו הוכיחה לעולם כולו כי העם היהודי ומדינת ישראל מוכנים לפשרות כואבות על מנת להגיע לשלום אמת. כל מי שבאמת תומך בשלום צריך היה לברך על הסכמת מנהיג הימין בישראל ללכת לוויתור כה מרחיק לכת מבחינת המשמעות האידיאולוגית שלו. אגב, כותב שורות אלו סבור כי נתניהו הרחיק לכת מדי בנאומו. את ההסכמה הישראלית למדינה מינוס, או למעשה לאוטונומיה פלוס, צריך היה נתניהו להשאיר לסופו של משא ומתן עתידי ולא לתחילתו.
והנה, במקום לברך על דברי נתניהו, בוחר מזכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, להצטרף למקהלת המגדפים של מנהיגי מדינות ערב ולהשמיץ את ישראל באומרו כי "גישה כה מתנשאת ומקוממת של צד אחד המבקש להכתיב תנאים לצד השני, לעולם לא תביא הסכם שלום ופיוס אמיתי בין העמים".
נכון, המדינה הפלסטינית המפורזת לא תוכל להקים צבא, לכרות בריתות צבאיות עם איראן ועם סוריה ולהציב כוחות חמושים בפאתי גוש דן ונתב"ג. נכון, הערבים לא יוכלו להציף את ישראל במאות אלפי צאצאי פליטים או מתחזים לצאצאי פליטים. נכון, את חלומם לערער את יסודות האתוס הציוני באמצעות ויתור ישראלי על ירושלים היהודית-היסטורית ייאלצו הערבים לזנוח. האם לכך מתנגד אופנהיימר?
העקרונות שהציג נתניהו לא יאפשרו לפלסטינים ולערבים לממש את תכנית השלבים להוביל להשמדת ישראל. הם יאפשרו להם לחיות כאנשים חופשיים ובטוחים ולנהל בעצמם את חייהם. כל זאת אם יחליטו לקיים חברה דמוקרטית ושוחרת חירות ולא רודנות טוטליטרית ושוללת זכויות אדם כמו יתר מדינות ערב. האם זה מה שמפריע ל"שלום עכשיו"?
בראשית נאומו הציג נתניהו את האמת שרבים בעולם ובישראל מעדיפים לשכוח. הסיבה האמיתית לסכסוך הישראלי-ערבי אינה כיבוש שטח כזה או אחר, אלא סירוב העולם הערבי להכיר בקיומה של ישראל. התגובות הערביות לנאום הוכיחו כי דבר לא השתנה מאז סירבו הערבים להצעות ועדת פיל, מאז סירבו לתכנית החלוקה ב-47' ומאז סירבו להצעות הנסיגה המטורפות של אהוד אולמרט ואהוד ברק. העולם הערבי והפלסטינים מסרבים להכיר בזכותנו להתקיים.
במקום לברך על ההסכמה הישראלית הרחבה ללכת לפשרות אדירות, קיבל העולם הערבי את עקרונות השלום בחמת זעם ובהשתוללות יצרים וניבולי פה, כמקובל במחוזותיהם של דיקטטורים ומחבלים. נשיא מצרים, שכבר חתמה עמנו על הסכם שלום, הצהיר כי הדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית היא דרישה שאין ערבי שיכול להסכים לה. סעיב עריקאת, ראש צוות המשא ומתן של הפלסטינים, הצהיר כי נתניהו הוא נוכל ומאמר המערכת של העיתון "תישרין",
בתגובתם חשפו שוב הערבים כי אפילו אלו מביניהם המכונים מתונים מחזיקים באידיאולוגיה גזענית השוללת את זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית, אך מצדדת בזכותם של הערבים לעשרות רודנויות חשוכות. מהם אין לצפות לדבר, את כוונותיהם אנו כבר מכירים.
לא לחינם בירכו ציפי לבני וחיים רמון על דברי נתניהו. בנאומו הלך בנימין נתניהו הכי שמאלה שיכול היה. נאומו של ראש הממשלה עיצב את הקונצנזוס הציוני הרחב ואת עקרונות השלום סביבם צריך הציבור היהודי בישראל להתלכד. כל מדינה שפויה לא הייתה מסכימה לנהל משא ומתן עם מי ששולל את זכותה להתקיים, להגן על עצמה ולעמוד על האינטרסים החיוניים לה. אך במקום לתמוך בשלום ולקדם את העקרונות ההכרחיים לכינונו, מתייצב מזכ"ל "שלום עכשיו" דווקא לצידם של אויבי ישראל ושוללי הציונות. בכך הוציא עצמו אופנהיימר מהכלל הציוני, כפר בעיקר זכותנו למדינה עצמאית ובטוחה וחבר למחנה אויבי הציונות ואויבי השלום.
הרפלקס הפבלובי של אנשי "שלום עכשיו" להתייצב באופן אוטומטי לצד התעמולה הערבית מנוגד לאינטרס הציוני, ומי שמסרב לקבל את העקרונות שהציג בנימין נתניהו הוא הוא סרבן השלום, גם אם לתנועתו קוראים "שלום עכשיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
