מדוע רצח איציק בוחבוט את אם שבעת ילדיו?
"רויטל התעצבנה, לקחה את הטלפון ונתנה לי אותו בפנים" בוחבוט מספר על האלימות, האיומים והבושה שגרמו לו לשחוט את אשתו בסכין
משסיים את הסיגריה, עלה הביתה. במטבח היו שישה תיקי אוכל. על כל תיק שם של ילד. בוחבוט לקח סכין ודקר את אשתו רויטל שבע פעמים בבטן ובצוואר. דקירה ראשונה במטבח, אחרונה בחדר השינה. דמה כיסה את הקירות, את הרצפה, השידה וסדיני המיטה.
שבעה ילדים יש להם, הקטן בן עשרה חודשים והגדול בן 13. כולם היו בבית, הבכור היה עד לרצח לרצח. כעבור יומיים סיפר למשפחתה האבלה של אמו כי רצה לקחת סכין כדי להגן עליה. הילדים נלקחו למשפחת אומנה. לא פעם התייצב בוחבוט בשירותי הרווחה בעירייה וטען שרויטל מכה את הילדים ומושכת בשערותיהם.
למעט איציק, אין עדות מוכחת לאלימות נגד הילדים, אולם לא מעט שכנים וחברים היו עדים, לטענתם, לצעקות ולאלימות לכאורה שהפעילה רויטל כלפי איציק. בשבוע האחרון איציק היה עצבני מתמיד. גם היום, לאחר מעצרו, הוא מתקשה להסביר מה עבר עליו באותן דקות שבהן שחט את אשתו. באמצעות פרקליטיו העברנו כמה שאלות לתא מעצרו.
"שבור. אני מרגיש שבור", הגדיר את מצבו.
למה אתה מתגעגע כרגע?
"רק לילדים שלי. הילדים הם הדבר הכי חשוב לי".
האם אלו הימים הקשים ביותר בחייך?
"היום הקשה ביותר אירע לפני כמה זמן, כאשר הגעתי בלילה מהמשמרת בתנובה וראיתי שלושה מהילדים הקטנים ישנים על הרצפה בסלון. שאלתי אותם למה הם ישנים ככה, אז הם אמרו שעשו פיפי במיטה ואמא אמרה שאסור להם לישון במיטה. לקחתי אותם בידיים ושמתי אותם במיטה
אם הזוגיות הייתה כל כך בעייתית, מדוע לא התגרשתם?
"רק בגלל הילדים. ברגע שאני אפקיר אותם בידיים שלה, לא יישאר לי כלום".
היא איימה עליך אי פעם ברצח?
"אינספור פעמים. היא אמרה לי שברגע שתינתן החלטה בצו המניעה שהגשתי נגדה אז זה יהיה יום המוות שלי".
סיפרת למישהו על מה שעובר עליך בחיי הנישואים?
"כולם ידעו מה קורה".
לאחר הרצח רץ בוחבוט לכיוון השדה הסמוך לביתו. הוא החזיק את חולצתו בידו. קצין הבילוש, מפקח חגי מימוני, הבחין בו וביקש ממנו לעצור. בוחבוט נשכב על הכביש בזרועות פתוחות. "אני איציק בוחבוט, רצחתי את אשתי", אמר מיד. שש שעות אחר כך חזר בוחבוט לדירה. הפעם היה מלווה בשוטרים, לשחזור.
הרצח היה שיאו של שבוע קשה בין בני הזוג. ביום ראשון התייצב איציק במשרדי הרווחה העירוניים כשחולצתו קרועה, וטען כי רויטל הכתה אותו ואת הילדים. במשרדי הרווחה מכירים את איציק ורויטל לפחות שמונה שנים. לא פעם ביקשו סיוע כספי.
מדי פעם התלונן איציק על אלימות, וב-2005 הגישו השניים תלונות הדדיות אחד נגד השני, אולם התיק נסגר בפרקליטות מחוסר עניין לציבור.
ב-2007 שוב התלוננו השניים זה נגד זה, אולם רויטל חזרה בה. הפעם, בתלונתו דיבר איציק גם על הילדים. לעובדת הסוציאלית ולפקידת הסעד סיפר שרויטל משכה בשערותיהם, שצעקה עליהם. טען שהיא בוגדת בו ולא מטפלת בבית. פקידת הסעד שלחה אותו למשטרה. במקביל פנה איציק לבית המשפט בבית שאן וביקש להוציא צו הגנה שירחיק את רויטל מהבית.
בית המשפט קבע דיוןל11 ביוני, הורה לרויטל להפסיק להכות את איציק והילדים. הדיון לא התקיים.
איציק (41) ורויטל (35) הכירו לפני כ-15 שנה. בשנת 95' הם התחתנו. הם נעו בין קריית מלאכי לבית שאן, חזרו בתשובה ולאחר מכן חזרו בשאלה, רויטל שוב חזרה בתשובה ולאחר לידת הבן הקטן חזרה בשאלה.
גם בקריית מלאכי התלונן איציק על אלימות של רויטל. ב-2006 החליטה מחלקת התביעות של המשטרה להגיש כתב אישום נגד רויטל בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ואיומים, לאחר שהכתה את איציק בבטנו. רויטל לא הופיעה לדיונים, מאחר שהמשפחה חזרה להתגורר בבית שאן, ובאוקטובר 2007 נסגר התיק בנימוק שהמשטרה לא איתרה אותה.
איציק, לוחם לשעבר בגבעתי, היה מתוסכל. הוא קיווה שהחזרה לבית שאן, בסמוך לבני משפחתו, תקל עליהם. הוא מצא עבודה כמנהל מחסן הבשר בחברת תנובה, רויטל החלה לעבוד לפני ארבעה חודשים כממיינת גזר בקיבוץ שלוחות. אלא ששום דבר לא השתנה. החובות העיקו עליהם ורויטל ביקשה לא פעם להתגרש.
בכל פעם שפנו לרבנות, התחרט איציק וביקש שלום בית. לאחרונה שוב פתחו תיק בבית הדין הרבני בטבריה וביקשו ממחלקת הרווחה אישור על מצבם כדי שיוכלו לקבל הנחה בתשלום האגרה.
על דלת ביתם שתי מדבקות: "אין שום ייאוש בעולם", " תן חיוך, הכל לטובה". לצדן תמונות של רבנים ושלט עץ קטן שעליו נכתב "משפחת בוחבוט". לצד השלט, המילה "היפה" באותיות של ילד קטן. זה לא עושה רושם על השכנים, שהרבו לדבר על הבוחבוטים.
שכנה אחרת מצביעה על ספסלי העץ והאבן בעלי הצבע המתקלף ומספרת שבאותו ערב הגיע רויטל מהעבודה בסביבות חצות. "היא הייתה עוד עם החלוק הירוק של העבודה וישבה על הספסל עם שתי חברות. רוב הדיירים כאן הלכו לחינה של משפחת ארובס, שגרה מעל רויטל ואיציק, רק הם לא באו".
לפני ארבעה חודשים, לחגיגת בר המצווה ובת המצווה של שני ילדיו, הקפידו השכנים להגיע. היו שם הרבה שולחנות ריקים. למרות המצב הקשה, התעקשה רויטל לחגוג בגדול. שבועיים קודם לכן הגיעו בני הזוג לאולמי "אצולת העמק" באזור התעשייה, הנחשב לאחד המפוארים באזור, ונכנסו למשרדים לבחור את המנות.
רויטל התעקשה על מפל שוקולד וזיקוקים, איציק התנגד. "למה אנחנו צריכים את זה? " שאל , וזכה לסטירה ודחיפה. בחדר היו כמה עובדים. איציק השתתק. חגיגת הבר-מצווה הסתיימה בהפסד כספי למשפחה. איציק נאלץ לפתוח את המעטפות עוד באולם כדי לשלם לצלם ולתקליטן.
לנוכח המצב, בעלי המקום ריחמו עליו והפחיתו מהסכום הכולל 3,000 שקל . איציק התחייב להחזיר את החוב שנותר. בסיום הערב, כשהאורות כבו, קיפל אחד המנהלים שטרות כסף והכניס אותם בשקט לכיסו של איציק.
משפחתה של רויטל התקוממה השבוע למשמע התיאורים. "אנחנו יודעים את האמת", אמרה אחת מבני המשפחה. "צריך היה לראות את הילדים בלוויה כדי להבין כמה הם אוהבים את רויטל. אני בעצמי דיברתי עם המחנכת שלהם בבית הספר והיא תיארה לי תמונה שונה.
לדבריה, הילדים היו מטופחים והגיעו בכל יום עם כריך. תמיד הכינו שיעורי בית. המחנכת סיפרה שיום אחד דיברה עם רויטל, שאמרה לה שאיציק מסית את הילדים נגדה והיא לא יודעת מה לעשות. היא אמרה לי שניגשה לרווחה וביקשה לבדוק מה קורה במשפחה בצורה מעמיקה יותר.'לפעמים הם היו מגיעים לבית הספר כמו זוג יונים', כך היא אמרה לי.
כששאלה את איציק למה הוא מעליל על רויטל, הוא ענה שהוא רק עושה קצת רעש. כל מה שאומרים על רויטל זה שטויות. לא מזמן היא סיפרה שלשבועות איציק נתן לה רק מאה שקל, אז קרובת משפחה עשתה לה קניות לחג ב-1,200 שקל . גם הבן אומר שהוא קמצן. אני בטוחה שרויטל לא הכתה את הילדים, וקשה לנו להאמין שנתנה למי מהם לישון על הרצפה בסלון". במשרד הרווחה מכחישים שהמחנכת הגיעה אי פעם להתלונן.
גם במשפחתו של איציק המצב לא רגוע. "אמרתי לבן שלי להתגרש", בוכה בשקט אמו של איציק, רחל, בת 76. האם נכה בכיסא גלגלים ודיבורה אטי. "רויטל לא הייתה באה לכאן, רק הוא עם הילדים. תמיד שקט, לא אומר כלום. רק רצה שלום בית. באותו יום הוא היה כאן עד 21:30, והיה נראה לא טוב. הוא היה עצבני, אבל סגר הכל בפנים. בלילה הלב שלי לא היה שקט, לא יכולתי לישון. פתאום שמעתי צעדים ומישהו קרא לבן שלי, משה, שגר מעליי. חשבתי שאולי קרה משהו לנכדים, ושאלתי את כלתי מלי מה קרה. היא אמרה לי שאיציק רצח את אשתו. לא הבנתי, איציק לא יעשה ככה".
סנגוריו של איציק בוחבוט, עורכי הדין בועז ראובן ויהל בן עובד, בוחנים בימים אלה את קו ההגנה. "עבירות של אלימות במשפחה מתבצעות לרוב בתוך הבית ולכן באופן טבעי מתעורר נושא הגרסאות הסותרות. במקרה זה, נגד המנוחה הוגש כתב אישום כבר בשנת 2006 בגין תקיפה הגורמת חבלה של ממש וכן איומים כלפי בעלה. במקרה זה מדובר רק בשלב חקירתי אולם מצבו של מרשנו, כך נראה, הוכרע כבר על ידי הגוף שמגיש את כתבי האישום. ואנשים פונים אלינו ללא הרף בבקשה לסייע ליצחק ולילדים. חבריו התארגנו, הגיעו אלינו ונתנו עדויות לטובתו.
הילדים הועברו למשפחת אומנה, בת שבעה ילדים משלה, בהתנחלות שדמות מחולה בבקעת הירדן. הילדים, כך מתרשמים הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים, משוועים לאהבה. הגדולים יודעים מה קרה ומדברים על הרצח בפתיחות ומביעים לעתים כעס כלפי אביהם.
הקטנים מדקלמים "אמא מתה, אבא בבית סוהר" ולמחרת שוב שואלים היכן אמא ולמה היא לא באה לקחת אותם. גם התינוק נמצא עמם. בתחילה היה אצל השכנה מול ביתם של איציק ורויטל, אולם אחיו ביקשו שיצטרף אליהם. כשהגיעו לקחת אותו, היה התינוק בזרועותיה של מנהלת מחלקת הרווחה בבית שאן, רוחמה כהן. הפעוט שעד עתה לא הגיב למהומה, חייך באושר למראה אחיו והטה את גופו בכוח עד שלקחו אותו לידיהם.
נא להמתין לטעינת התגובות
