ההונאה שמאיימת על עתיד המנהרות בעזה
מנהרות ההברחה הן חבל הצלה לעזה אך עוקץ שביצעו אנשי עסקים מושחתים עורר זעם רב אצל התושבים שעלול לשים קץ לתעשיית המנהרות

"הם היו שקרנים", אומר במרירות תאופיק על אלה שמכרו לו את החלום, "הם גזלו את כספי ושלשלו אותו לכיסיהם. כעת הם מציעים להחזיר לנו רק חלק קטן ממה שנתנו להם".
תחילה צצו המנהרות כנתיבי הברחה; אחר כך הן נהפכו בעיני רבים מהתושבים לחבל הצלה חיוני לרצועת עזה, בזמן שישראל הטילה עליה מצור כלכלי בעקבות גל הטרור והקסאמים. חבל הצלה לא רק מבחינת הסחורות שהזרימו לתוך הרצועה, אלא גם כהשקעה של ממש: התושבים הוזמנו על ידי גורמים אחדים להשקיע את החסכונות המעטים שלהם בתעשייה המשגשגת וליהנות מהרווחים.
ועם זאת, בתקופה האחרונה יותר ויותר תושבים החלו לראות בהן מקור להרס וחורבן. מתברר שגורמים חסרי מצפון, המקושרים לאנשי עסקים חזקים בעזה (וגם, ככל הנאה, לבכירים בחמאס) הציגו את ההשקעה במנהרות כהזדמנות להכפיל ולשלש את הכסף שהושקע, בעוד בפועל נגרמו למשקיעים - האנשים הפשוטים ברצועה - הפסדי ענק.
לפי נתוני שר הכלכלה של חמאס, זיאד אל זאזה, שמשרדו חוקר את הפרשה, היקף ההונאה מסתכם ב-100 מיליון דולר. אחרים מדברים על מספר גבוה בהרבה: קרוב לחצי מיליארד דולר.
אין ספק שפרויקט המנהרות דרש סכומים אדירים. חפירה והפעלה של מנהרה גדולה עולה 120 אלף דולר; מנהרה ממוצעת, שיש בה בקושי מקום לזחול, עולה כ-90 אלף דולר. בנוסף למסים, על בעל המנהרה לשלם גם 3,000 דולר עבור רישיון מהעירייה - אבסורד, לאור העובדה שמדובר בעסק שאינו חוקי.
"המנהרות הן הדבר הגרוע ביותר שקרה לעזה", אומר תאופיק. "הן הרעילו אותנו. הן הפכו את עזה לכלכלת מצור. ובשביל מה, לעזאזל? בשביל שוקולד ואופניים".
לא חסרים פרקים קשים בתולדות עזה. אחד
"הנזק שנגרם לעזה בגלל ההונאה גדול בהרבה מערך החסכונות של המשקיעים שירדו לטמיון", אמר עומר שבאן, אנליסט בצוות חשיבה מקומי. "המנהרות מעוותות את המבנה החברתי בעזה. הן מעוותות את הערכים. למעשה, הן לא מייצגות שום ערך שהתושבים יכולים להאמין בו".
באופן תיאורטי, המנהרות לא צריכות להתקיים. לקראת סוף המבצע בחודש ינואר התעקשה ישראל על סגירת המנהרות כתנאי להפסקת אש, אולם בפועל יש היום יותר מנהרות מאי פעם. בצד המצרי של הגבול, שוחד והיעדר רצון לנתק את רצועת עזה משאירים את נתיבי ההברחות האלה פתוחים, ומומחים אף מתעקשים שישראל מודעת לכך, אולם מעדיפה להעלים עין: המשך הפעילות במנהרות מוריד את הלחצים המופעלים עליה לפתוח את מעברי הגבול.
כיום כמעט הכל עובר במנהרות האלה: שקי מלט, סיגריות, גבינות, אופניים לילדים, חלקי מכוניות. במנהרות הרחבות יותר מעבירים אפילו עדרי בקר שלמים. מעל פני הקרקע, בין מכתשי ההפצצות הישראליות והבתים ההרוסים, מסיירים סביב פתחי המנהרות הן בעליהן והן אנשי חמאס.

באחת ההתפתחויות האחרונות שנרשמה בפרשת ההונאה, הודיעו למשקיעים בתוכנית, שהוצגה על ידי אדם ששמו איחאב אל כורדי, כי כספם "נעלם" - בלי לתת הסברים. וכדי להוסיף חטא על פשע, לחצו עליהם בשבוע שעבר לחתום על חוזה עם "החברה" של כורדי, המבטיח להם לקבל בחזרה רק 16.5 אחוז מהכסף שהשקיעו בתמורה להתחייבותם לא להגיש תלונה. רבים מהמשקיעים לא היו במצב שאיפשר להם לסרב להצעה כזו.
תאופיק, למזלו, לא פשט את הרגל בגלל ההונאה, אולם שכנתו, שביקשה להזדהות רק כ"אום מוחמד", נמצאת במצב שונה. היא מכרה את כל הזהב והתכשיטים שקנתה וצירפה את הסכום לכסף שאספה המשפחה. מדובר ב-17 אלף דולר, וכעת היא תיאלץ לחפש דרך למצוא כסף כדי להחזיר את ההלוואה מהכלה של בנה.
"בטחתי בהם", היא סיפרה. "המתווך בעסקה נראה הגון. הוא היה אדם דתי. נראה נחמד. איבדתי הכל וכעת אני ענייה. רק בזכות המשכורת שאני מקבלת מהרשות הפלסטינית אני לא מקבצת נדבות".
תאופיק ושכנתו אינם הקורבנות היחידים של ההונאה. סיפורים דומים מופיעים בכל הרצועה - מחאן יונס בדרום, ועד העיר העזה ובית חאנון בצפון. אנשים שמכרו את בתיהם ומכוניותיהם, לקחו הלוואות כנגד הנדוניה וגם מקרובי משפחה - ונכוו. הקורבנות נוקבים בשמות שתי חברות המנוהלות על ידי וואל אל רובי, בנוסף לחברה של כורדי, כגורמים המעורבים בפרשה.
זיאד אל-זאזה מאשר שמשרדו חוקר את פעילות החברות האלה במסגרת חקירת ההונאה. לדבריו, תוכנית המנהרות שהוצגה לתושבים עוד לפני "עופרת יצוקה", הייתה הונאה מהרגע הראשון.
משקיעים ומפעילי מנהרות מתארים רשת מורכבת של קשרים בין אנשי עסקים, בהם אנשי חמאס, שלקחו לעצמם נתח מהעוגה. רבים מהקורבנות מספרים כיצד קרוב משפחה שפגש מישהו המעורב בהשקעה גייס בני משפחה וחברים למעין מיזם פירמידה שקרס.

במקרים רבים ניסו מתווכים לפתות משקיעים כשאמרו להם שאת התוכנית מקדם שר הפנים לשעבר סעיד סיאם שחוסל על ידי ישראל במסגרת המבצע. לפי דיווחים שונים, סיאם פנה לאנשי עסקים מקומיים ולבעלי מנהרות בהצעה להשקעה מאסיבית במנהרות. חמאס מכחיש זאת.
"לחמאס אין כל קשר לתוכנית, זו פנטזיה", אמר זאזה. "כורדי אמר שיש לו קשרים טובים בממשלה, אך מה שהוא מכר היה שקר". הקשר בין החמאס, המנהרות ותוכנית ההשקעה לא ברור. למשל, אחת המשפחות שהשקיעה כסף רב בתוכנית המנהרות של כורדי הייתה חמולת דרי, חמולה עם מעורבות עמוקה בזרוע הצבאית של חמאס, שלפי הדיווחים הפסידה בהונאה 3 מיליון דולר וגם חטפה את כורדי בניסיון לקבל חזרה את כספיה.
לדברי זאזה, הוא אינו יודע לאן נעלם רוב הכסף, לבד מהעובדה שהוא בטוח למדי שהכספים לא יצאו מהרצועה. בדיקה שערכנו ב"אובזרבר" העלתה שלפחות חלק מהכסף הועבר לקופות צדקה וקרנות דתיות כדי להסתיר את פעילותם של כמה מהמעורבים העיקריים בהונאה. חלק אחר מהכסף כנראה הועבר לאנשי חמאס, וסכומים ניכרים הופנו לרכישת בתים, מכוניות, קרקע ומוצרי יוקרה אחרים.
נקודה חשובה נוספת היא שבעוד החישובים של זאזה מסתכמים במאה מיליון דולר, שבאן מאמין שהיקף ההונאה של כורדי ורובי גבוה בהרבה. "אתה רואה אנשים שהופכים למיליונרים תוך שבועיים-שלושה. אך מה האנשים האלה מייצגים? שום דבר שקוף, טוב או ערכי. אז אנשים מרמים את בני משפחותיהם ושכניהם, כי הם נואשים. איך קרה שדברים לא חוקיים כאלה הפכו למקובלים?", הוא אומר.
כך או כך, גם לאורך הגבול, מפעילי מנהרות - בעיקר משפחות מרפיח - מאשרים את מעורבות חמאס במנהרות. לדבריהם, הם נדרשים לשלם מס בסך של 20-15 אחוז לחמאס כדי להפעילן.
עוד מספרים מפעילי המנהרות על אנשי כוחות הביטחון של חמאס, שהפכו לעשירים על ידי העלמת עין מכמה מוצרים בעייתיים שעשו את דרכם לעזה דרך המנהרות - למשל "טרמדול", תרופת מרשם ממכרת מאוד שבאחרונה עושה שמות בחברה העזתית. לוקחים אותנו לצלם מהר שתי מנהרות. צריך להזדרז, אומרים לנו, כדי שאנשי חמאס לא יראו אותנו מצלמים.
הם מדברים גם על "נסיכי המנהרות", הכינוי שדבק בשלושה אנשי חמאס שהתעשרו ממעורבותם במנהרות ובין השאר הבריחו לעצמם מכוניות בחלקים דרך המנהרות. "האנשים שמפעילים את המנהרות הם אנשים פשוטים", אומר עובד נוסף במנהרות. "אבל אז גילו את הכסף הגדול שאפשר להרוויח".
"אם לא הייתה השקעה אמיתית במנהרות, לאן לעזאזל נעלם הכסף?" שואל תאופיק בזעם. "לאן נעלמו 84 האחוזים שעדיין חסרים? לא יכול להיות שהם סתם נעלמו".








נא להמתין לטעינת התגובות







