התוכנית: להפוך את פילדלפיה לעיר הכי ירוקה בארה"ב
פילדלפיה רוצה לפתח מוניטין של עיר ירוקה ואיכותית. כזו שמושכת אוכלוסיה טובה, בעלי עסקים ומייצרת שגשוג מתמשך. על הפרק: בתים שצורכים אנרגיה ביעילות, שווקי איכרים, הגדלת מערך המיחזור ורחובות משופעים בעצים. זו הדרך של העיר של רוקי להמציא את עצמה מחדש. לתשומת ליבו של הקורא, רון חולדאי. עסק ירוק
בחודש אפריל השנה חשף נאטר תוכנית שאפתנית שמטרתה אחת: להפוך את פילדלפיה לעיר הירוקה ביותר בארה"ב בשנת 2015. כמובן שהדרך לכתר אינה פשוטה ורצופת אתגרים, אבל נאטר בא מצויד באחת מתוכניות העבודה המקיפות והרציניות ביותר שנראו כאן לאחרונה בשם Greenworks Philadelphia, שאמורה להנחות אותו ואת העיר בדרך להגשמת המטרה.
התוכנית עוצבה ונבנתה על ידי אגף מיוחד שהוקם בעירייה לנושא הקיימות ובראשו העמיד ראש העיר לפני כשנה את ד"ר מארק אלן יוז, מומחה לפיתוח מדיניות אורבנית מפרינסטון. התוכנית בנויה סביב 15 מטרות בחמישה תחומים עיקריים – אנרגיה, סביבה, צדק חברתי, כלכלה ומעורבות. לכל תחום נקבעה מטרה כללית שמתורגמת למספר מטרות משנה ספציפיות ושורה של תוכניות שונות שהן הכלי להשגת המטרות (יותר מ-150 תוכניות בסך הכל).
כך למשל בתחום האנרגיה, המטרה הכללית היא להקטין את הפגיעות של העיר לעליות במחירי האנרגיה. המטרות הספציפיות הן לחתוך את צריכת העירייה ב-30%, להקטין את צריכת האנרגיה של בניינים בעיר בעשרה אחוזים, לשפר את צריכת האנרגיה של 15% מבתי התושבים (להגדיל את הבידוד והאיטום שלהם לדוגמה) ולהביא לכך ש-20% מצריכת החשמל בעיר תהיה ממקורות של אנרגיה נקייה.
אם אנרגיה נראה תחום מובן לעסוק בו כשמדובר בתוכנית ירוקה, הרי שצדק חברתי ומעורבות יכולות להיראות פחות מובנות מאליהן. תחת
התפיסה הזו מיתרגמת להגדלת מספר העצים בכל השכונות ב-30% עד שנת 2025, או נטיעה של 300 אלף עצים בשכונות עד שנת 2015 והגדלת הנגישות של שטחים ירוקים ומזון מקומי כך שיהיו במרחק של עשר דקות הליכה לכל היותר לפחות ל-75% מאוכלוסיית העיר.
פילדפיה מצויה כרגע, כמו ערים רבות בארה"ב, בגרעון פיסקלי שצפוי להיות בסדר גודל של שני מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות. אם הייתם חושבים שמשבר חריף שכזה ירפה את ידיהם של קברניטי העיר הרי שההיפך הוא הנכון. בראיון שנערך איתו לאחרונה הסביר ד"ר יוז מדוע מדובר בעצם בהזדמנות.
יוז נשאל האם המשבר הכלכלי הוא יתרון או חיסרון מבחינת יישום התוכנית והוא השיב כך: "באופן חד משמעי, זוהי עמדה טובה יותר – לא גרועה יותר... הדוגמה החביבה עלי ביותר היא המטרות של תקציב האנרגיה החדש. בפעם הראשונה, אנחנו מציגים לכל מחלקה ולכל מתקן בעיר, כולל תחנות מכבי אש, ספריות, מרכזי בריאות וכו', תקציב שישנה את התמריצים של המחלקות והאנשים שיושבים בבניינים הללו. (אלמלא המשבר) לא היינו מצליחים לעשות זאת כל כך מהר".
ההתייעלות בצריכת האנרגיה של העיר היא אכן אחת הדוגמאות הפשוטות והברורות ביותר למודל ה-win-win שראש העיר נאטר מנסה לייצר באמצעות התוכנית הזו. החיסכון המתוכנן של כ-30% בצריכת האנרגיה של העיריה אמור לחסוך לה 36 מיליון דולר בשנת 2015. המספרים הללו אינם נזרקים סתם באוויר – כך לדוגמה מרבית צריכת החשמל של העירייה מתרכזת בארבעה בניינים מרכזיים שחשבון החשמל שלהם מגיע לחמישה מיליון דולר בשנה, והעירייה כבר קיבלה הצעות מפורטות לחיסכון של מיליון דולר מההוצאות הללו.
דוגמה אחרת ליצירת ערך כלכלי-סביבתי משותף היא הקטנת כמות הפסולת שהעיר מעבירה למטמנות ב-70%. העירייה אוספת כיום מתושבי העיר 731 אלף טון של פסולת בשנה בעלות של יותר ממאה מיליון דולר. התכנון הוא להגדיל את את כמות הפסולת שהולכת למחזור באמצעים שונים, כמו פחי מחזור שאפשר לשים בהם את כל מה שהולך למחזור ביחד ולא צריך להפריד לחומרים השונים, וכך להקטין באופן משמעותי גם את ההוצאות על איסוף האשפה והטמנתה.
עוד נושא שהולך יד ביד עם מודל ה-win-win הוא משרות ירוקות (green jobs). מטרה מספר 14 הינה להכפיל את מספר העבודות הירוקות שדורשות מיומנות גבוהה ונמוכה אחד. כיום קיימות בפילדלפיה 14,400 משרות שמגודרות כמשרות ירוקות. הכוונה היא שהפרוייקטים השונים הכרוכים בתוכנית, החל מביצוע שיפורים בבתי מגורים וכלה בתשתיות ירוקות (פארקים, נטיעת עצים, מזון מקומי) ייצרו מגוון של משרות מקומיות לתושבי פילדלפיה.
העירייה מתכננת לתמוך ביצירת משרות ירוקות משרות ירוקות הן לא רק דוגמה למודל win-win כלכלי-סביבתי אלא גם דוגמה לתאום של פילדפיה עם מה שקורה לא כל כך רחוק משם בוושינגטון די.סי. הכוונה היא כמובן לתקציבים לנושאים ירוקים שהם חלק מחבילת התמריצים הכלכלית שהממשל יזם בכדי להניע את הכלכלה האמריקאית קדימה. כך למשל התוכניות להכפיל את כמות המשרות הירוקות בעיר עולות בקנה אחד עם התקצוב בסך 500 מיליון דולר של הממשל לטובת תוכניות הדרכה למשרות ירוקות.
ההגיון של פילדפליה פשוט – מימון פדרלי להכשרת כח אדם שבסופו של דברי ייצר תמורה מקומית. בוושינגטון רואים את התוכנית באהדה וואן ג'ונס, יועץ הנשיא למשרות ירוקות אמר כי התוכנית של פילדלפיה היא "דוגמה למה שערים וקהילות ברחבי המדינה צריכים לעשות בכדי לפתח פתרונות ירוקים וחכמים ברמה המקומית".
מהצצה בפרויקטים השונים שהתוכנית כוללת, אני יכול לומר כי החוזקה העיקרית של התוכנית היא שזו תוכנית שאפתנית, אבל לא יותר מהנדרש. זו לא תוכנית שדורשת פיתוח טכנולוגיות חדשניות או השקה של פרוייקטים גרנדיוזים. היא מבוססת על פתרונות קיימים ונמנעת באדיקות מלהמציא את הגלגל, תוך השענות מקסימלית על מחויבות וראייה מערכתית כוללת כבסיס ליישום מוצלח.
עם זאת בהחלט מדובר באתגר מעניין שאין לו הרבה תקדימים. ישנן ערים שהלכו רחוק מאד קדימה בתחומים ספציפיים של תחבורה, שטחים ירוקים וכו', אבל אין תקדים למטרופולין של ששה מיליון אנשים שמנסה ליישם מודל קיימות מקיף כל כך, שכולל התייחסות לכל תחומי החיים הרלוונטים.
מעניין לראות כי גם ראש העיר נאטר וגם ד"ר יוז עושים שימוש רב יותר במינוחים כלכליים מאשר במונחים ירוקים כשהם מציגים את התוכנית בפורומים שונים ובתקשורת. נראה שמדובר בעיקר באסטרטגיה שיווקית שמטרתה לייצר תמיכה רחבה ככל האפשר לתוכנית, גם אצל גורמים ותושבים שיותר מוטרדים מהכלכלה ואשר העניין הירוק פחות קרוב לליבם.
כך לדוגמה אמר ד"ר יוז כי "זוהי למעשה אסטרטגיית פיתוח כלכלי. מדובר כאן בעצם ב(יצירת) משרות". יוז תאר במקום אחר את התוכנית כמיצוב מחדש של פילדלפיה לעתיד החדש – הרחק מעבר שאופיין בשיעורי אבטלה גבוהים וירידה בשיעורי האוכלוסיה. הוא הוסיף כי התוכנית עוסקת בהפחתת פחמן דו חמצני, אבל בסופו של דבר מדובר בהפחתת העוני.
האלמנט השיווקי הוא לא מרכיב של יחסי ציבור לתוכנית אלא בעצם בשר מבשרה. פילדלפיה רוצה לפתח מוניטין של עיר ירוקה ואיכותית, כזו שמושכת אוכלוסיה טובה ועסקים ומייצרת שגשוג מתמשך. החזון של בתים שצורכים אנרגיה ביעילות, שווקי איכרים בכל מקום, תחבורה ציבורית נגישה, רחובות משופעים בעצים ופארקים היא למעשה הדרך של פידלפיה להמציא את עצמה מחדש. הכרטיס הירוק הוא הדרך שלה להפוך מעיר של היסטוריה עשירה והווה אפור לעיר המחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
