פרס: היוזמה הערבית - הזדמנות לתהליך מדיני
במאמר לעיתון בריטי כותב הנשיא כי הבשיל הזמן לסיים את הסכסוך ומצהיר: השלום הכלכלי אינו תחליף לשלום פוליטי אלא זרז של התהליך
הנשיא פרס עובד בצמוד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא מן הנמנע שהמאמר מתפרסם בתאום מלא עמו ועל דעתו. במאמר כותב פרס דברים שנתניהו עצמו לא יכול מבחינה פוליטית לומר כדי לא להביא להתמרמרות הפלג הימני של הממשלה.
"מסעו של נשיא ארצות הברי ברק אובמה לסעודיה ומצרים יכול להוות הזדמנות", כתב פרס. "הוא משקף את הצרכים לשינוי היסטורי במזרח התיכון והזדמנות ייחודית להשיג זאת.
"מגוון רעיונות עלו לדיון. רעיון משמעותי אחד הוא יוזמת השלום הערבית שאומצה על ידי הליגה הערבית בביירות. חוכמה רבה טמונה גם בהצעתו של עבדאללה מלך ירדן ל"פתרון 57 המדינות" לסכסוך הערבי-ישראלי.
"המלכים צודקים בכך שהם רואים הן את היעד הנכון והן את הנתיב הבטוח להגשמת השלום". לדבריו של פרס, מבנה דיפלומטי של שני המסלולים עשוי להוביל לאסטרטגיה מנצחת לכל הצדדים.
"תמיכה מכל העולם הערבי תספק לגיטימיות לרשות הפלסטינית בעודה ניגשת למשימה הקשה של התפשרויות היסטוריות", כתב פרס. "באותו הזמן היא עשויה להבטיח לישראל שהוויתורים הכואבים שהיא תבצע יתוגמלו בשלום רחב ומקיף לאורך האיזור.
"גישה זו כבר קיימת בתוכנית מפת הדרכים המקובלת. מסגרת עבודה זו מדגישה צעדים מסוימים של נורמליזציה כלפי ישראל שחייבת להתבצע על ידי מדינות ערב כאשר התהליך המדיני מתקדם. בשלב השני שלה, היא קוראת לייסוד מדינה פלסטינית עם גבולות זמניים שישמשו כצעד שיוביל לסטטוס קבוע.
"תוכנית
"במבט לאחור, אני מודה שתוכניות שלום מנוסחות היטב אינן מספיקות לבדן. לעיתים קרובות דרוש משהו אחר. אירועים לא צפויים מכריעים מדי פעם גורל של מלחמה או שלום – כמו רוח נושבת הם יכולים לעקור דפוס חשיבה עיקש וישן. לדוגמה, אם המשא ומתן בין ישראל ומצרים היה מתנהל רק על ידי עורכי דין, אני תוהה אם היינו משיגים שלום כל כך מהר.
"מה שהביא לחתימת השלום בין ישראל ומצרים ב-1979, היה מסע של פחות משעה – הזמן שנדרש לאנואר סאדאת לטוס מקהיר לירושלים. שעה זו שינתה את נתיב ההיסטוריה במזרח התיכון. לא בגלל שהיא הפעילה לחץ, אלא מפני שהיא הפחיתה פחדים ישנים. היא לכדה את דמיונם של האנשים ויצרה נקודת מפנה חזקה הרבה יותר מלחץ חיצוני. ישראל ומצרים הופתעו מההשפעה העצומה של הביקור הזה. הוא שם קץ להיסטוריה של החשדות.
"אביו של עבדאללה מלך ירדן עשה דבר דומה ב-1997 לאחר ששבע ילדות ישראליות נרצחו על ידי חייל ירדני. משפחותיהן גרו בבית שמש, עיר הקרובה לירושלים. המלך חוסיין התעלם מהנהלים ונסע במפתיע לבית שמש, שם ביקר את כל בני המשפחות השכולות. הוא הביע צער אמיתי. ההשפעה של מחווה לא צפויה זו על הציבור בישראל הייתה אדירה. עד היום ביקור זה נחשב לנקודת מפנה ביחסים בין שתי המדינות.
"שלום אזורי יכול ליצור את אותו אפקט דרמטי, שיסופק כשההכנות המתאימות ייעשו. עשוי להיות לו הפוטנציאל לרסק את הדעות הקדומות ולהתגבר על מחלוקות קטנוניות. אולם למרות שנציגי המשא ומתן משכילים ונבונים, הם אינם יכולים להשוות את ההשפעה של מחווה שכזו. שלום אזורי אפשרי יותר היום מתמיד. האלטרנטיבה לשלום אזורי היא קרע אזורי.
"מנהיגים ערבים רבים הבינו שהשאיפה האיראנית להגמוניה היא איום לקיומם וזהותם. עבורם, האתגר העיקרי הוא לא ישראל, אלא האייתולות באיראן השואפים לשליטה על המזרח התיכון באמצעות טרור ואיומים בנשק לא קונבנציונאלי. ישראל נתפסת יותר ויותר כחלק מהדרך החדשה לפתרון אזורי. מסגרת של ביטחון אזורי תסייע גם לשיראל להבטיח את אינטרס הביטחון העליון שלה.
"שלום אזורי יטפל גם באתגרים משמעותיים, כגון מחסור במים, זיהום סביבתי ועוני. בעיות אלה נראות לאומיות, אולם הן אזוריות – וכך גם פתרונן. פתרונן תלוי במדע ובטכנולוגיה שאינה מכירה גבולות. אירופה שמרה על הגבולות הפוליטיים שלה, אך פתחה אותם לקדמה, כך יכולות לעשות גם אומות המזרח התיכון.
"כדי לשמר את רוח השינוי נושבת, עלינו לחדש את המשא ומתן המדיני עם הפלסטינים, בתמיכה של תמריצים כלכליים וסביבתיים. 'השלום הכלכלי' אינו תחליף ל'שלום פוליטי', אלא זרז של התהליך.
"המנהיגים האיזוריים חייבים להתייחס לאופציות האלה ברצינות – לא כעוד הזדמנות צילום, אלא כדיון מהותי שנועד לפתוח את הדלת לקראת שלום אזורי מקיף ופיתוח כלכלי אזורי.
"הרוח החיובית של יוזמת השלום הערבית, ביחד עם מפת הדרכים, מספקות הזדמנות ברורה. ישראל לא לקחה חלק בניסוח יוזמת השלום הערבית, לכן, אין לצפות ממנה לקבל אותה מילה במילה. אולם ישראל תמנע מלהכתיב את דבריה על הצדדים האחרים והיא מוכנה לדון בקרקע המשותפת. משא ומתן אזורי צריך להתחיל ללא תנאים מוקדמים.
"הוד מלכותו, מלך ירדן, צודק בכך שהוא מדגיש שזו הזדמנות ייחודית. זה הזמן להפליג ברוח החזקה, שנושבת היום בכיוון הנכון. אין כח חזק יותר מהכח של הרעיון שמגיע לכדי הבשלה. זה המקרה של השלום היום. הנוסעים מוכנים. הספינה ממתינה. זה הזמן של הנווטים לאחוז בהגה בהחלטיות".
נא להמתין לטעינת התגובות
