לנתניהו יש חודש בלבד להכריע בעניין הפלסטיני
האמריקאים נחושים לקדם את תהליך השלום, עם רה"מ או בלעדיו. טיבי: אובמה הציג לו תאריך יעד מפורש, תחילת יולי, לענות על כל השאלות
אמריקה יכולה לסגור את ישראל לשיפוצים, בהחלטה מינהלית אחת או שתיים. סדרת החלטות במועצת הביטחון יכולה להפוך אותנו לדרום אפריקה החדשה. עיכוב משלוח חלקי חילוף למסוקי אפאצ'י יכול לקרקע את חיל האוויר. חידוש מלאי התחמושת וציוד הלחימה, במקרה של התלקחות צפויה נוספת בעזה או בלבנון, הוא עניין של רצון טוב אמריקאי.
לישראל מלאי תחמושת וציוד למספר ימי לחימה שלא עולה בהרבה על מספר המאחזים שלא פונו עדיין. מלחמת לבנון השנייה רוקנה אותנו. אמריקה חידשה את המלאי במהירות. עכשיו אמריקה מסבירה לנו שבזוגיות בינינו, היא המעצמה. לא אנחנו.
אתמול, בישיבת סיעת הליכוד, כבר נשמע נתניהו כמו רוכב קטנוע שהתנגש בקטר רכבת משא: "אני לא רוצה ליצור כאן אשליות", אמר לחבריו, "אנחנו במציאות לא פשוטה. בנושא ההתיישבות, צריך לראות מה ניתן לעשות באופן מעשי מול הממשל הזה, וגם בתוכנו".
ראש הממשלה הוסיף "אנחנו לא רוצים להעצים את המחלוקות עם האמריקאים, אין לנו עניין בזה. אנחנו לא הולכים לעקור ישובים, אף אחד לא מציע את זה כאן. אנחנו רוצים לשמור, יש כאלה שרוצים לוותר".
אחר כך הוא סיפר סיפור שקרה לו עם הרב שפירא, אחרי שחתם על הסכם וואי פלנטיישן, בקדנציה הקודמת שלו. מה סבא שלך היה אומר על ההסכם הזה, גער בו הרב שפירא, ונתניהו אמר שלא הכיר את סבו, כי הוא מת בטרם נולד, ולכן לא יודע מה היה אומר.
אז תשאל את אבא שלך מה סבא היה אומר, הציע הרב שפירא. נתניהו שאל את אבא שלו, שאמר לו, לדבריו, שסבא שלו היה אומר לו שלוותר על שני אחוזים (לשיטתו של נתניהו זה סך השטח עליו ויתר בוואי) זה טוב בהרבה מלוותר על 100 אחוז. והנה, אנחנו חוזרים לאותו סיפור בדיוק.
זה כבר נשמע כמו נאום ההכנה להתקפלות. האמריקאים מביטים בנתניהו כמו שחתול מביט בעכבר, בעודו אוחז בזנבו. הם יודעים, וגם רואים, שהוא מגיב טוב ללחץ. טוב מבחינתם. נתניהו לא יכול לבוא בטענות, אלא רק לעצמו. אהוד אולמרט, למשל, זה שעל פי נתניהו "רצה לוותר", בנה
נתניהו מדבר ימינה, ולכן יגררו אותו שמאלה. הזהירו אותו, הסבירו לו שאמריקה השתנתה והוא צפוי לזובור, אבל הוא האזין בקשב לחבר יועציו המלומדים, רובם דוברי אנגלית אמריקאית רהוטה אבל לא מבינים דבר ומחציתו בפוליטיקה אמריקאית עדכנית, ונפל לבור שכרה לעצמו.
ח"כ אחמד טיבי, אחד האנשים הבקיאים ביותר ברזי תהליך השלום (מאז תחילתו ב-92'), אמר אתמול למעריב, בתשובה לשאלה, שלדרישות האמריקאיות הברורות מנתניהו יש דד-ליין. "ברק אובמה", אומר טיבי, "הציג לנתניהו תאריך יעד למענה על שתי שאלות ברורות ונוקבות: הדרישה להקפאה מוחלטת של ההתנחלויות, וקבלת עקרון פתרון שתי המדינות. התאריך הוא תחילת יולי. במילים אחרות, חודש ימים מעכשיו".
אם טיבי צודק, ויש סימנים ברורים לזה שהוא צודק, האמריקאים מתכננים לצאת עם התוכנית הגדולה שלהם עוד הקיץ. הם פועלים בלו"ז צפוף.
הגנרל דייויד פטראוס, מפקד סנטקום (פיקוד מרכז) של הצבא האמריקאי, האחראי על פעילותם ושלומם של חיילי ארה"ב בכ-20 מדינות באיזור, רובן מוסלמיות, אמר השבוע בראיון לאל חיאת דברים מדהימים: "פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני יקל עליי מאוד, וישפר מאוד את ביטחונם של חיילי ארה"ב באזור".
במילים אחרות: האמריקאים נחושים לקדם את העניין הזה. עם נתניהו, או בלעדיו. עכשיו, כל מה שהוא צריך לעשות, זה להחליט אם הוא מנסה להיות גבר, לעשות היסטוריה ולהתנגש עם המעצמה החזקה בתבל-שהיא גם בעלת בריתה האסטרטגית היחידה של ישראל-או להישאר בחיים.
אובמה ינאם מחרתיים בקהיר. מחר הוא אמור להיות בריאד. הוא ממהר, אובמה. מצד שני, יכול להיות שהוא ממהר מדי. לפעמים, החיפזון מן השטן. נתניהו הובל לפינה הנכונה, מבחינת האמריקאים. הוא נכלא בה במהירות וביעילות. עכשיו, לא כדאי ללחוץ עליו חזק מדי. זה לא שהוא עמיד ללחצים. הוא פשוט שביר.
האמריקאים עלולים להישאר עם שבר כלי ביד. אנשים נואשים עלולים לבצע מעשים נואשים. מה שהוכיח לנו השבוע דודו טופז. האמריקאים יכולים, וצריכים, לרדת גם הם מהעץ. נתניהו צודק כשהוא מתלונן ואומר שהדרישה להקפאה מוחלטת וטוטלית של ההתנחלויות אינה מציאותית. האמריקאים יכולים עכשיו להגיע לעסקה סבירה עם נתניהו, עסקה שתוציא את כל הצדדים מהסיפור הזה על הרגליים.
נתניהו יקבל אישור לריבוי טבעי בתוך הגושים. האמריקאים יקבלו הודאה בעקרון שתי המדינות, פינוי מאחזים והקפאה מחוץ לגושים. בדיוק מה שתיכננו, בזמנו, השגריר הקודם דן קרצר וברוך שפיגל, שמיפו את הגושים הגדולים במטרה לסמן כל מה שמחוצה להם לקיפול הדרגתי, ומה שבפנים לעיבוי.
נתניהו, בעסקה הזו, חוזר להיות בן מוכר בוושינגטון, ומקבל אינטימיות והתייעצות במהלך הדיאלוג האמריקאי-איראני. הרי זה מה שמעניין את נתניהו באמת. לכן, הגיע הזמן שיפסיק להקשיב לשטויות שכל מיני אנשים בסביבתו, ויתחיל לטפל בדבר האמיתי.
עוד אפשר לעשות "ריסט" ולהתחיל מהתחלה. אובמה יחייך ויסלח. איש סלחן, אובמה. אבל גם הסבלנות שלו תיגמר מתישהו.
נא להמתין לטעינת התגובות
