עתירה: אסירות נווה תרצה רוצות עוד ספרים
בעתירה שהוגשה לביהמ"ש ע"י האגודה לזכויות האזרח בשם שלוש אסירות בכלא נטען כי ההגבלה על כמות הספרים לאסיר היא אפליה

כלא נווה תרצה. צילום: אלי דסה
לדבריה, ספריית הכלא מכילה רק 1,000 ספרים, מתוכם כ-80% בעברית, ורק 18% ברוסית וכ-2% בערבית.
"שלטונות הכלא טוענים כי הפתרון החלופי הוא רכישת ספרים חדשים ודיסקים באמצעות הקנטינה של הכלא על חשבון האסירות. עד כה כלל לא הובהר לאסירות כיצד ניתן לעשות זאת. כך או כך, רכישת הספרים כרוכה בעלויות גבוהות מדי עבור רבות מהאסירות", אמרה עו"ד מרגלית.
"ההגבלות פוגעות בזכויות היסוד של האסירות"
עו"ד מרגלית הוסיפה וטענה כי "ההגבלות הקשות שהטיל שב"ס על גישה לספרים ולמוסיקה פוגעות בזכויות היסוד של האסירות לחופש הביטוי ולהשכלה, ואף באינטרס הציבורי שבשיקום אסירים.
"הגבלות שירות בתי הסוהר אינן רק בהיבט הכמותי, אלא גם בתכני. האסירות נאלצות להיחשף אך ורק להיצע המצומצם של הספרים הקיימים בבית הסוהר.
הגיוון המצומצם של ספרים ברוסית, בערבית ובשפות אחרות משמעו אפליה לרעה של אסירות שאינן קוראות עברית".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה: "מטרת הפקודה הינה להסדיר את כמות אחזקת הציוד המותרת לאסירים באשר הם. לעניין הספרים יש להדגיש כי בכל בית סוהר קיימת ספריה לטובת האסירים, ובה גם ספרים בערבית".