קו פרשת המים: כיצד ישפיעו החורפים השחונים על נופי הארץ?
ארבע שנות הבצורת האחרונות החריפו את מצב משק המים. העתיד לבוא לא מבשר טובות. הגינות בסכנת התייבשות, פרויקט הייעור עלול להיפגע והחקלאים יחוייבו לצמצם בצריכת המים. על מים, עצים ומה שביניהם
ארבע שנות הבצורת האחרונות אף החריפו את המצב, ויש מודלים לחיזוי המציגים מגמה של המשך הירידה בכמות המשקעים בישראל גם בשנים הקרובות. רשות המים מקצצת בהקצאות המים לחקלאות, אוסרת להשקות גינות פרטיות ומגבילה השקיית גינות ציבוריות. אבל לדברי מומחים, הלחץ על מערכת המים עלול לגרום בעתיד גם שיבושים באספקת המים לבתי מגורים.
אולם, פרופ' רפי סמיט, ראש מכון גרנד למחקר המים בטכניון, טוען שמקורו של משבר המים הוא לאו דווקא מיעוט המשקעים, אלא בעלייה בצריכת המים בשל הגידול באוכלוסייה וניצול יתר של מקורות המים וזיהומם. "אמנם, נעשו מאמצים לצמצם את הצריכה, בעיקר בחקלאות, אבל הגיע הרגע שבו מקורות המים לא מספקים את התצרוכת," הוא מסביר.
לדבריו, אנו מאבדים גם מהמשקעים הקיימים כי הפיתוח והעיור מונעים מהם לחלחל לאדמה, והם זורמים לים - תופעה המוכרת גם במקומות בעולם שבהם נהנים מהרבה מאוד גשם. עוד אומר פרופ' סמיט, "שימוש יתר במקורות המים מביא להמלחה של האקוויפרים והכנרת, ואין מאיפה לקחת עוד. חצי מהבארות בארץ כיום מזוהמות ולא כשירות לשימוש".
כפי שזה נראה כיום, יש הסבורים כי ההתפלה היא השיטה העיקרית להצלת משק המים. כבר בשנת 2002 גיבשה הממשלה תוכנית להתפלת מי ים בכמות של 400 מיליוני מטרים מעוקבים, אך הקמת המערכת התעכבה בשל בעיות ביורוקרטיות. כיום פועלים בארץ רק שני מתקני התפלה, מתוך שבעה שהיו אמורים לפעול כבר לפני ארבע שנים. על פי רשות המים, בשנת 2010 תהיה תוספת של 200 מיליוני מטרים מעוקבים מים למשק, ממתקן ההתפלה בחדרה ומהרחבת המתקנים הקיימים. אך יש הטוענים שכמות המים שתותפל לא תהיה כה גדולה כמובטח, ויש לעשות שימוש רב יותר בטיהור מקורות המים העומדים לרשותנו.
לאחרונה ניטש ויכוח סוער על הוראתו של ראש רשות המים פרופ' אורי שני להרחיב את התקנה המגבילה השקיית מדשאות מתקופת החורף אל שנת 2009 כולה. לטענת פרופ' שני, דשא שלא יושקה כל הקיץ לא ימות אלא רק יצהיב, ועצי הפרי אולי לא יניבו פירות, אך יוסיפו להתקיים עד לחורף הבא. עד שהושגה פשרה בין הצדדים טענו אנשי מרכז השלטון המקומי שמדובר בהחלטה פופוליסטית, וכי ייבוש הגינות, בעיקר הציבוריות, יוריד לטמיון השקעה של
יועץ הגינון עודד יפה ממעבדת שלפ מזהיר כי צמצום ההשקיה יחליש את מנגנון החיסון הפנימי של הצמחים, ויאפשר למזיקים ומחלות לחסלם. "כבר עכשיו אני נתקל בעצים שנקלעו למצוקה קשה בגלל הירידה בכמויות המים," הוא אומר.
פרופ' סמיט גורס כי "כרגע אין ברירה אלא לצמצם את כמויות ההשקיה. מחדלי הממשלות בישראל הביאו אותנו למצב גרוע כל כך, שנצטרך לנקוט צעדים קיצוניים כדי להימנע מיבוא מי שתייה".
גם בקק"ל מתמודדים עם הצורך להמשיך ולייער את הארץ, ולתחזק את הקיים במגבלות החיסכון במים. עמי אוליאל, מנהל המרחב הדרומי בקק"ל, מספר שזה כמה שנים נעשה בנגב שימוש בשיטות השקיה עתיקות. "כבר לפני 2,000 שנה השכילו תושבי האזור לנצל את מעט הגשם בנגב לשימוש חקלאי באמצעות קציר מי נגר, בחפירת תעלות ובהקמת סכרים. אנחנו משתמשים בשיטות הללו, אבל בקנה מידה גדול יותר, על ידי ניתוב המים לשטחי הנטיעות. אם בצפון הנגב יורדים 200 מילימטרים גשם בממוצע בשנה, אנחנו יוצרים מצב כאילו ירדו 800 מילימטרים, מה שמאפשר לנו לטעת יערות גדולים בנגב".
מובן שבשנים שחונות מהממוצע גם הכמות הזאת מצטמצמת ונוצרת בעיה. "אם בשנים רגילות אנחנו משקים את העצים הצעירים כשלוש פעמים במשך הקיץ עד שהם משתרשים, השנה נאלצנו להשקות יותר", אומר אוליאל.
נוסף על ניצול מתוחכם של מי הנגר נוטעים בקק"ל את מיני העצים שמסוגלים לשרוד בכמות קטנה של מים. "אנחנו שמים דגש על עצי ארץ ישראל שחיו פה שנים רבות, כמו שיזף, שיטה, שקד ישראלי, זית, תאנה, חרוב, אלון ואלה. לוקחים מהם חומר ריבוי, ויוצרים שתילים בעלי כושר הישרדות גבוה", מסביר אוליאל. "במקביל, פיתחנו שיטות אגרו–טכניות לחיסכון במי השקיה. כל בור נטיעה מכוסה ביריעה מיוחדת, שמאפשרת חלחול מים אך שומרת עליהם מפני התאדות ומונעת צמיחת עשבייה שמתחרה על המים".
עמי אוליאל מאמין כי אם לא יהיה אפשר להשקות כלל את הנטיעות ייגרם למפעל הייעור נזק חמור ולא רק הנוף ייפגע. "עצים נותנים צל ומפחיתים את אידוי המים, ובכך מאיטים את התחממות כדור הארץ ואת תהליך המידבור", הוא אומר, ומסביר כי שתילים צעירים שניטעו זה עתה לא ישרדו בקיץ ללא השקיה. "יערות בוגרים יותר יוכלו להחזיק מעמד תקופה מסוימת, ואפשר יהיה לנטוע מחדש את מה שהתייבש, אבל אם לא נשקה את מה שנטענו השנה, הכל יירד לטמיון. לכן גישתנו מצדדת בהמשך הנטיעות, תוך נקיטת כל מאמץ לחסוך במים".
באדיבות e ירוק - מגזין הטיולים של קק"ל בשיתוף נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן.
נא להמתין לטעינת התגובות
