סיפורי בחירות בלבנון: ריגול וטובות הנאה
ב-7 ביוני יתקיימו הבחירות לפרלמנט בלבנון, ופעילות קניית הקולות בעיצומה. איך זה קשור לתאי הריגול הישראלים שנחשפו באחרונה בזה אחר זה
"עונת הציד", קוראים לזה בלבנון, ומתפארים בכך שרשתות הריגול הישראליות "קורסות כקלפי דומינו". אבל מעטים הלבנונים שמאמינים כי מאחורי המספרים נטולי השמות מסתתר הישג נקי של המודיעין הצבאי, ולא גם תעמולת בחירות, שכל מטרתה להכין את הבוחר לאותו רגע מכריע ב-7 ביוני, שבו יעמוד מול הקלפי.
הבחירות לפרלמנט הלבנוני תופסות את חיזבאללה באחת משעותיו היפות בזירה הפנימית. חסן נסראללה ואנשיו הצליחו להיבנות כגורם המשפיע והחשוב ביותר בפוליטיקה המקומית. הם זוכים לגיבוי כספי, פוליטי וצבאי מידידיהם בסוריה ובאיראן, ולא תהיה זו הפתעה אם יגרפו השיעים ובעלי בריתם מקרב הנוצרים ניצחון וייכנסו לבית כגוש הגדול ביותר.
אם אכן הדבר יתממש, הרי שבעוד שלושה שבועות תתייצב לראשונה קואליציה בניחוח שיעי, שתדיח את סעד חרירי, את פואד סניורה ואת חבריו הדרוזים והנוצרים, הידועים בנטייתם למערב. הפוליטיקה הלבנונית גיבשה אינספור דרכים יצירתיות כדי לרכוש את תמיכתו של הבוחר. מיליוני דולרים מוזרמים מאיראן, מסעודיה ומסוריה. הכל כדי להשפיע על עיצובם של 128 המושבים בבית הנבחרים.
בלבנון, מערכת הבחירות היא שעתם היפה של קבלני הקולות. על פי מידע שהגיע השבוע למעריב מביירות, השיטה הנפוצה ביותר לקניית קולות בוחרים היא משלוח כרטיסי טיסה חינם לגולים, שיבואו ויצביעו במולדת. בכך מצטיינים בעיקר הסעודים, תומכיה של מפלגת "העתיד", של סעד חרירי.
אחרים מתמחים באוכלוסיית העניים של לבנון, שישמחו לגלות נאמנות למי שייתן בידיהם סכום כסף צנוע ערב ההצבעה. את הכסף הגדול מקבלים מנהיגים מקומיים בכפרים ובשכונות, המשמשים כשכירי קלפי. אלה נוהגים לגייס לעתים מאות מצביעים ממקורביהם וקרוביהם, ובתמורה משלשלים לכיסם שכר טרחה במיליוני לירות.
שיטה אחרת היא טובות הנאה. רוב הבוחרים מצביעים בכפר הולדתם, אפילו אם עקרו משם לפני
קבלנים מבטיחים סיוע מול הרשויות, למשל במציאת מקום עבודה, בסגירת תיקים במשטרה או במתן טיפול רפואי. חיזבאללה נוהג לארגן ביום הבחירות הסעות לאיזורי הדרום והבקעה. מדובר ביום טיול, הכולל ארוחות ושתייה. המצביעים אינם מאכזבים. הם שמחים לגמול טובה למארגנים.
בין האוטובוסים של חיזבאללה שייצאו ביום הבחירות למרג' עיון ובין רשתות הריגול שנחשפו באחרונה יש חוט מקשר. שמו - צורך אלקטורלי. גורמי הביטחון בלבנון דיווחו בשבועות האחרונים בלבד על חשיפתם של חמישה תאים והתארגנויות, שפעלו, לטענתם בשירותה של ישראל כדי לאסוף חומר מודיעיני לסוגיו.
בחלק מהמקרים ידעו חבריו של תא אחד על קיומו של האחר, וגילו זאת לחוקריהם. באחד הדיווחים נמסר על מעצרם של 40 חשודים בריגול, חלקם בני אותה משפחה, כולם מעיירת הגבול נבטייה שמול מטולה.
המרכזי שבהם הוא עלי מונתש. לטענת חוקריו, לאחר נסיגת צה"ל במאי 2000, החל מונתש למפות את העמדות והמבנים ששימשו את אנשי חיזבאללה לפעילות צבאית. העיתון אל-אחבאר, המקורב לחיזבאללה, רמז שאת המידע הזה תרגמו מטוסי חיל האוויר לעיי חורבות במלחמת לבנון השנייה.
לטענתם של גורמי המודיעין בצבא לבנון, בידי סוכני הרשת נמצאו מצלמות וידאו, שהוטמנו במראות המכוניות, ובאמצעותן תיעדו החשודים אתרים ששולחיהם ביקשו מהם. קיומן של המצלמות הללו חוזר שוב ושוב בדיווחי התקשורת הלבנונית על לכידתן של רשתות הריגול, יחד עם הדיווח על "אמצעי קשר משוכללים" שנתפסו, לכאורה, בפשיטה על בתי החשודים.
על פי התיאור של המצלמה, מדובר באביזר קטן, המוצמד למראות הצדדיות של המכונית, וביכולתו לתעד את הסביבה תוך כדי נסיעה, בלי שאיש יבחין בפעולת הצילום. את הקלטות, טוענים הלבנונים, השליכו הסוכנים בלילות מעבר לגדר המערכת, בתיאום עם מפעיליהם, או הניחו אותן בידיהם בעת שנועדו עמם במדינה שלישית.
התביעה הלבנונית טוענת, כי האחים יוסף ועלי ג'ראח, סונים תושבי הבקעה, צילמו בדרך זו עבור המוסד את שכונת כפר סוסה בדמשק, שבו שוכן מרכז התרבות האיראני בבירה הסורית. במקום זה נהרג בפברואר 2008 עימאד מורנייה, בכיר הזרוע הצבאית של חיזבאללה.
בימים הקרובים ייפתח משפטם של האחים ג'ראח. התביעה דורשת להטיל עליהם עונש מוות. בכתב האישום נמסר עוד כי אחת ממשימותיו של עלי הייתה תיעוד וידיאו של מעבר הגבול "אל-מסנע" בבקעה, המשמש נקודת גבול עיקרית בין סוריה ולבנון. המטרה היא ללמוד על דרכי מעבר משאיות הנושאות נשק לחיזבאללה.
על פי דיווח נוסף, סיכל חיזבאללה ניסיון להחדיר סוכן לסביבתו הקרובה. החשוד, זיאד חומסי, הונחה על ידי מפעיליו להתנדב לפעולת התאבדות נגד ישראל. בשלב הבא, טענו החוקרים, לאחר שירכוש את אמון התנועה, הונחה חומסי לחתור להתקבל לפגישה אצל נסראללה. בעת שיעשה את דרכו לפגישה, הוא יהיה נתון למעקב של ישראל, וכך יידעו מפעיליו היכן נמצא מנהיג התנועה.
מי שהתכבד לפתוח את "עונת הציד" היה קצין המשטרה בדימוס אדיב אל-עילם. אל-עילם עצור ביחד עם אשתו חיאה ובן אחיו ג'וזף. לטענתם של גורמי התביעה בלבנון, הוא גויס לשירותה של ישראל ב-1994, שנים מעטות לפני שפרש מתפקידו לגמלאות. מאז צילם עבור מפעיליו גשרים ואוטוסטרדות בלבנון ובסוריה, כהכנה לתקיפות. אל-עילם אמר בחקירתו כי פגש את מפעיליו בבירות אירופיות, בהן רומא. הוא גם ביקר בעבר בישראל. "יעצו לי לאחסן את התמונות שצילמתי במקרר", גילה.
חוקריו של קצין המשטרה לשעבר מייחסים לו תפקיד זוטר באחד ממבצעי החיסול הידועים בשנים האחרונות: חיסולם של האחים מחמוד ונידאל מג'דוב, במאי 2006. השניים נהרגו בפיצוץ מטען נפץ בצד הדרך בעת שיצאו מביתם בצידון. אל-עילם, טוענים חוקריו, מונה לתצפת על דרך המילוט של הסוכן שהופעל בידי ישראל לפקח על הפעולה בשטח. לאחר הימלטותו מהזירה נאסף הסוכן על ידי כח קומנדו ישראלי בחוף צידון.
ההיסטוריה של המזרח התיכון חוותה אינספור מקרים של מעצרים שרירותיים, שנעשו לברנשים תמימים, או הפיכתם של עבריינים פליליים לבוגדים ומשת"פים, בשירותם של צרכים פוליטיים.
גייזי צפריר, לשעבר ראש שלוחת המוסד בלבנון, מתקשה להאמין כי חשיפה של שרשרת תאי ריגול בזמן כה קצר היא אפשרית. צפריר, מחבר הספר "פלונטר - שוטר תנועה בסבך הלבנוני", מאמין כי "אספו פה 'חשודים', לעניין ושלא לעניין, ובעצם הודו שהם מחוררים עם 80 ומשהו סוכנים".
בלבנון מצביעים על כך שמערכת הבחירות הנוכחית היא הנרפית ביותר שנראתה אי פעם מבחינת האינטרס הציבורי. מעטים המתמודדים המצביעים על הבעיות הבוערות, כמו הקיפאון הכלכלי, עתידה של המדינה, או מתעניינים בצרכיו של הבוחר.
עיקר השיח מתמקד בחישובים פרלמנטריים זולים. "מה שמעניין במיוחד", אומר למעריב פרשן לבנוני, "הוא שחיזבאללה חושש לקבל יותר מדי מושבים הפעם, שמא ההצלחה תזיק לדימוי שלו כמי שדואג לחלשים ומביא גישה שלטונית שונה. הם חוששים, כי בהגיעם לשלטון לא יספקו את הסחורה, ומשום כך מעדיפים שבעלי בריתם ינצחו, אבל לא הם".
נא להמתין לטעינת התגובות
