מי קובע אם יו"ר הכנסת יתקן החור באמבטיה?
השיפוצים של דליה איציק מכים גלים, הלחץ על נתניהו שלא להתקפל גובר, וכצל'ה מזהיר מהמחלות שמביאים העובדים הזרים. הנבחרים
את ההכשר לשיפוצים נרחבים בדירתה של איציק נתנו שניים: היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, וחשב הכנסת, אבי לוי. שניהם פקידים במנגנון הכנסת וכפופים ליושבת ראש, שמצאו לנכון לשנות את הנוהל הישן-נושן לפיו שיפוצים כאלה יהיו "קלים" בלבד ובגדר הסביר.
איך ייתכן שאלשטיין ולוי הם שקובעים את נוהלי השיפוץ בדירת היושבת ראש, מה מותר ומה אסור לשפץ, מתי יחליפו אצלה את הקרמיקה ומתי יסתמו את החור באמבטיה? מי נתן לשניים האלה מנדט לעשות בכסף הציבורי כבתוך שלהם? איזה שיקול דעת הם הפעילו כשקבעו נוהל חדש המאפשר שיפוצים גורפים?
גם אם בדיקת מבקר המדינה, שאנשיו מפשפשים בשבועות האחרונים במסמכים בכנסת, תעלה שהכל היה תקין ושפיר ולא היו חריגות מהנוהל התקין ומינהל הכנסת הוא אות, דוגמה ומופת לשאר מוסדות המדינה - עדיין נשאת השאלה איפה הרגישות הציבורית.
איך קורה שפעם אחר פעם אנשי ציבור נכשלים כשהדבר נוגע לתנאיהם האישיים? בעבר נמתחת ביקורת על שיפוצים שנעשו בבתיהם הפרטיים של יושבי ראש הכנסת לשעבר, דן תיכון ואברהם בורג.
בינינו, יושב ראש כנסת משתכר למעלה מ- 40 אלף שקל לחודש. ואם אנחנו יכולים לממן מכיסינו אינסטלטור כדי לתקן נזילה בברז או חור באמבט, אין שום סיבה שיושב ראש הכנסת
טוב עשתה בשעתו הכנסת שהוציאה את כל סוגיית שכר חברי הכנסת אל ועדה ציבורית חיצונית. טוב עוד יותר תעשה הכנסת אם את נוהלי השיפוצים והאחזקה של יושבי ראש כנסת לשעבר לא יקבעו פקידים הכפופים ליושב ראש - וגם בכך תעסוק ועדה חיצונית.
החוק קובע כי יושבי הכנסת זכאים לדירת שרד. לרשות יושבי ראש הכנסת עמדה בשעתו דירת שרד ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים, לא הרחק מתיאטרון ירושלים. אבל האחרון שהתגורר בה היה היו"ר שבח וייס. כל יושבי הראש שבאו אחריו היו ירושלמים. הדירה הוחזרה למינהל הדיור הציבורי וכיום מתגורר בה הנשיא לשעבר יצחק נבון.
השיפוצים בבתיהם הפרטיים של יושבי ראש הכנסת נעשה כשהם ויתרו על דירת השרד, והוא נועד לכאורה לאפשר להם לארח אורחים רשמיים בבתיהם בצורה נאותה. כמה אורחים כבר היו להם?
לכן ההצעה החדשה של יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין - שיושבי ראש כנסת המבקשים לארח אורחים רשמיים יארחו אותם בבתי מלון ולא בדירותיהם הפרטיות - היא הצעה ראויה.
כך לא יצטרך משלם המסים לשאת בהוצאות החלפת הריצוף בביתו של היושב ראש.
הוצאות השיפוץ בביתה של איציק, כמו גם בבתיהם של יושבי ראש כנסת קודמים, הם בחזקת סוד מדינה. עובדה שהכנסת מיוזמתה לא טרחה אף פעם לפרסם אותם ברבים, כפי שנהוג למשל לגבי הוצאות אחרות של חברי הכנסת, המכונות "הוצאות קשר לציבור" ומתפרסמות אחת לשנה באתר האינטרנט הרשמי של הכנסת.
לא אחת נאמר שאור השמש הוא אמצעי הטיהור והזיכוך הטוב ביותר למערכות הציבוריות. מי שפועל בשקיפות מלאה בוודאי יחשוב פעמיים לפני שירכוש ספה יקרה או קרמיקה מפוארת, גם אם ההוצאה "מגיעה לו".
לכן יש לדרוש מיושבי ראש הכנסת ומכל 120 חברי הכנסת דין וחשבון מלא, גלוי ושוטף על הוצאותיהם, ככל שהמדובר בכסף ציבורי. מן הראוי שהכנסת תפרסם למשל את הוצאות הנסיעה לחו"ל של יושבי ראש הכנסת: באיזה מחלקה הם טסים, מי טס אתם ועל חשבון מי, באיזה בתי מלון הם מתארחים ועל מה הוציאו כספים ציבוריים בתקופת שהותם.
הולכים ומתרבים הדיווחים כי נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עומד להכריז בקרוב על תכנית שלום חדשה באזורינו. אם הדיווחים שהתפרסמו השבוע נכונים, התכנית כוללת גם את חלוקת ירושלים לשתי בירות והנפת דגל האו"ם מעל העיר העתיקה.
את הניצנים הראשונים למרד עתידי נתן ח"כ דני דנון (ליכוד) שכינס בכנסת כנס "חיזוק" לנתניהו, ערב יציאתו לפסגה בוושינגטון שהיה בעצם כנס "חישוק". אחר כך הודיעה גם ח"כ ציפי חוטבלי כי בכוונתה לכנס כינוס דומה.
השבוע כבר נשמעו רמיזות ברורות מצד המחנה הנצי בליכוד: אין מה לדבר על שתי מדינות לשני עמים ובוודאי שאין אפילו לעלות על הדעת רעיון של חלוקת ירושלים. דרך אגב, יו"ר הכנסת ריבלין כינה באוזניי השבוע את רעיון חלוקת ירושלים, כפי שמצטייר מהפרסומים על תכנית אובמה, כ"חלום בלהות" ואמר כי במקרה כזה "בלפסט תהיה גן עדן לעומת ירושלים".
בכינוס שערך ח"כ דנון השתתפה גם המשפטנית דפנה נתניהו, אשתו של עדו, אחיו של ביבי נתניהו. דפנה נתניהו עורכת את "מראה", מגזין אינטרנט בענייני מדינה, חברה ותרבות. בעמוד השער של המגזין התנוסס השבוע מאמר חריף פרי עטו של מרטין שרמן נגד כל התקפלות של נתניהו בוושינגטון.
וכך נכתב שם, ערב נסיעתו של ביבי: "ביקורו הקרוב של נתניהו בוושינגטון יתרחש בצל הכינוס האחרון של השדולה היהודית איפא"ק, שבו בישרו, בחוסר עידון בולט, מספר פקידים בכירים בממשל אובמה – בעיקר ראש הסגל רם עמנואל והיועץ לביטחון לאומי ג'יימס ג'ונס – כי בכוונתם לאלץ את ישראל להסכים לוויתורים משמעותיים בעניין הפלסטיני.
"עיקר הלחץ יופעל כנראה בניסיון לכפות על ממשלת נתניהו השלמה עם הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית ביהודה ושומרון, על פי העיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים' – חרף העובדה שאף ה'מתונים' בקרב הפלסטינים מסרבים בתוקף לראות בעם היהודי אחד מ"שני העמים".
חובה על נתניהו אפוא להתמודד, כבר מן ההתחלה, הן עם הסגנון והן עם התוכן של השיח המתהווה בבית הלבן. עליו להבהיר, ללא כחל וסרק, שבעוד אופיו העולב של הראשון הוא בלתי הולם ובלתי נסבל, אופיו המאולץ של השני הוא מסוכן ומנותק מהמציאות, ושניהם – הן הסגנון והן התוכן – אינם מקובלים על ישראל.
המסר לצד האמריקאי חייב להיות נהיר וחד-משמעי: ישראל היא מדינת הלאום הריבונית של היהודים, והם בני חורין לקבוע את גורלם בעצמם. כמו כן, יש להבהיר כי מדינת ישראל אינה איזה "שטעטל" כנוע של יהודונים מפוחדים הנתונים למרות זרים.
"איזה מין ביטוי הוא 'להעניש את ישראל'? האם אנו מעין מדינת צמיתים שלכם? האם אנו איזו רפובליקת בננות... לכם אין כל זכות להעניש את ישראל – ואני מוחה על עצם השימוש בביטוי זה... לא תפחידונו עם 'עונשים'. מי שמאיים עלינו ימצא שאיומיו כלל לא נשמעים. אנו מוכנים להאזין לנימוקים רציונליים בלבד..."
היום (ה') מציינים בארץ את יום ירושלים. בימין כנראה מאוד סומכים על ראש הממשלה שלא יוותר אפילו את הוויתור הקל ביותר בירושלים, אבל ליתר ביטחון הגיש יושב ראש הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, הצעת חוק לתיקון לחוק יסוד ירושלים.
לפי ההצעה, כל שינוי במעמדה של העירה ובגבולותיה יצריך אישור של 80 חברי כנסת לפחות - במקום 61 חברי כנסת כיום.
הצעת חוק דומה העלה בכנסת הקודמת יו"ר סיעת הליכוד דאז, גדעון סער. היא עברה בקריאה טרומית אבל נקברה בוועדת החוקה. אגב, בין החותמים עליה בשעתו היה חבר כנסת בשם בנימין נתניהו.
בראש הוועדה לעובדים זרים עומד הפעם ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ, איש האיחוד הלאומי, ממייסדי גוש אמונים, ישיבת בית אל וערוץ 7. בעבר שימשה הוועדה בעיקר במה לליבון בעיות הקשורות ביחס לעובדים הזרים, רדיפות משטרת ההגירה והתנאים להם הם זוכים ממעבידיהם.
לכץ, בעל התודעה הביטחונית, יש רעיונות חדשים הקשורים לעובדים הזרים. וכה אמר בישיבת הוועדה שהתקיימה השבוע: "עובדים זרים שמגיעים לארץ ללא מיון ובדיקה עלולים לבצע בארץ מגה-פיגועים ולהפיץ מחלות זיהומיות כמו איידס ושפעת החזירים".
"העובדים עוברים בסך הכל בדיקה ביטחונית שטחית וקלה בנמל התעופה בן גוריון עם הגיעם ארצה, ואיש אינו יכול לדעת אם מישהו מהם מהווה סכנה ביטחונית".
ח"כ כץ דורש ששגרירויות ישראל בחו"ל יתחקרו את העובדים הזרים בטרם בואם ארצה. "הבדיקה צריכה להיות מקצועית ומקיפה. יש לוודא שאין להם קשר לארגוני טרור, שהם אינם נושאים מחלות מדבקות ושהם באמת מתאימים למקצוע בו הם מבקשים לעבוד בישראל".
"במדינה כמו שלנו, שבה קמים עלינו לכלותינו, אי אפשר להתנהל על פי שיטת ה'סמוֹךְ'. נכון שעד היום לא נתקלנו בעובד זר שהוא סוכן של אל-קאעידה, אבל לך תדע. זה לא קרה, אבל זה יכול לקרות, ולכן צריך להקדים תרופה למכה".
אולי כעת, בעקבות דבריו, רצוי לשנות את שם הוועדה ל"ועדה לאויבים זרים".
נא להמתין לטעינת התגובות
