ואת הרב כבר בחרתם?
אולם, צלם וטבעות כבר יש. רגע, לא שכחתם משהו? לרגל עונת החתונות שנפתחה, ביררנו מה כוללת תעשיית הרבנים: מרבני המותג ועד לרבנים הסטנדאפיסטים שמחרבים את החופה. שיהיה במזל
הדקות הבאות היו מופע סולו של סטנדאפיסט מתחיל בערוץ ביפ שהפריח סדרה של בדיחות קרש ארוכות זקן כגון: "אתם רואים? הכתובה זה כמו חוזה. זה כתוב בארמית בכוונה כדי שהחתן לא ידע על מה הוא חותם". כשהחתן בהה בו בתדהמה טבולה במבוכה העיר הרב, "אל תסתכל עליי, אני כבר נשוי". את שבע הברכות הוא לעלע במהירות והורה לחתן, "תתחיל לעבוד חביבי, תרים את ההינומה ותושיט לה את הכוס - מעכשיו אתה שפוט שלה".
כך נראה ונשמע טקס הנישואים של זוג סטודנטים ירושלמי חילוני ממשפחות מסורתיות. "רצינו משהו חדש ומקורי אבל אכלנו אותה לגמרי", אמרה השבוע הכלה המאוכזבת, "המעמד החשוב בחיים יצא זול ולא מכובד, טעינו".
אז איך בוחרים רב לעריכת החופה, מי הם רבני המותג המובילים, מה המאפיינים והגימיקים של כל רב ורב, מה התעריפים, ואילו תמורות וחידושים התחוללו בשנים האחרונות? ביקשנו לשמוע כל מה שאפשר על אודות רבני החופות.
איך בוחרים אך הרב שינהל את טקס הקידושין, יסלסל את הברכות, יקרא את הכתובה וירביץ ספיץ' קצר או ארוך?
במגזר הישיבתי והחסידי המסלול פשוט. ראש הישיבה או ישיבת ההסדר שבה לומד החתן הוא מסדר הקידושין וכן גם האדמו"ר של החסידות לה משתייך החתן. כל יתר הנישאים מתלבטים ומחפשים. בעבר נהגו להפיל את תיק הרב על ההורים. הורי החתן והכלה היו אלה שבחרו, הזמינו ומימנו את הרב. לא פעם התנהלו ויכוחים בין המשפחות כאשר כל צד היה מעונין ברב משלו ובעיקר כאשר דובר בנישואים בין-עדתיים.
בדרך כלל זה הסתיים בפשרה בשיטת הזוגות: הרב האשכנזי מסדר את הקידושין וקורא את הכתובה והרב הספרדי מוביל את הברכות. בעידן הווידאו ומצלמות הרחף, כאשר טקס החופה מצולם ומתועד כמזכרת לילדים ולנכדים, הזוגות הצעירים אינם סומכים על ההורים ומעדיפים לבחור את הרב בעצמם.
המבוקשים ביותר הם רבני המותג, כלומר רבנים בעל מוניטין שאפשר להתהדר בשמם בפני החבר'ה. המוניטין נגזרים ממעמדו ומשקלו של הרב ומהייצוגיות שלו - יכולת ווקאלית ופוטוגניות, וכמובן מכישוריו הבימתיים לניהול הטקס. לפי הטעם האישי כל זוג שם דגש על המרכיב הקרוב ללבו ובוחר רב בהתאם.
רב המותג מס' 1 בארץ ובעולם הוא ללא ספק הרב ישראל מאיר לאו. ב-45 השנים האחרונות ערך הרב לאו יותר מ-5,000 חופות. החופות המרשימות שניהל וערך היו הפלטפורמה העיקרית שהקפיצה אותו מרב בית כנסת לרבה של צפון תל אביב ומאוחר יותר לכהונות הרב הראשי של נתניה, הרב הראשי של תל אביב והרב הראשי לישראל.
הרב לאו לא רק "עובר מסך" בהופעתו ההדורה והמרשימה, הוא ניחן בקול רדיופוני ערב, ביכולת מוזיקלית ובכישרון בימתי ממגנט. כרטוריקן מעולה הוא אומר דברי ברכה קצרצרים ומבריקים, לאחר שערך תחקיר יסודי לפני החופה. הוא מקפיד להגיע מבעוד מועד ומתעכב לאחר החופה לשיחה קצרה עם האורחים.
הרב לאו השיא את כל מי שנחשב למשהו בפרובינציה. ראשי ממשלות, שרים וחברי כנסת, ראשי עריות, אילי
לפני הבחירות לרבנות הראשית הוא נחקר על ידי שלטונות מס ההכנסה, אבל היועץ המשפטי לממשלה לא מצא כל דופי בפעילותו. כרב עיר הקפיד לאו שלא לקבל תמורה מעריכת נישואים של בני עירו וכשכיהן כרב הראשי לישראל הוא נמנע מלקבל כל תמורה עבור החופות.
במקום השני ברשימת רבני המותג ניצב הרב הראשי הנוכחי, יונה מצגר. הרב מצגר הוא תואם הרב לאו. גם הוא החל את דרכו כרב בצפון תל אביב וקנה לו שם של קבלן חופות פופולרי. קומתו התמירה וההדורה, קולו הערב ונאומיו הנאים הפכו גם אותו למבוקש מאוד לעריכת חופות בגוש דן והיוו גם עבורו פלטפורמה לקשרים אישיים ולקריירת רבנות שהובילה אותו עד לכס הרב הראשי לישראל. הרב מצגר שכלל והרחיב את עריכת החופה למערכת נישואים שלמה. הוא מקפיד להזמין כל זוג לביתו, עורך להם קורס קצר ביהדות ומעניק להם כשי גביע כסף לקידוש ואנציקלופדיה בסיסית ליהדות שכתב וערך.
כאשר כיהן כרב ראשי בצפון תל אביב הוא זכה לפופולריות רבה כעורך חופות ונחשב עורך חופות סדרתי. הוא אף נהג לערוך כמה חופות מדי ערב. לשם כך הוא החזיק נהג פרטי שהיה מסיע אותו מחופה לחופה במכונית או בקטנוע כדי לחסוך בזמן.
כרב ראשי ממשיך הרב מצגר לערוך חופות יוקרתיות, אבל ללא כל תמורה. אפילו את שרי אריסון ועופר גלזר הוא חיתן חינם אין כסף.
בשנים האחרונות דרך כוכבו של רב מותג חדש - הרב אבי זרקי מצפון תל אביב, מי שנחשב רבם של הסלבריטאים. אם הרבנים לאו ומצגר משיאים את האישים הבולטים בעמודי החדשות והכלכלה בעיתונים, הרי שהרב זרקי הוא רבם של כוכבי עולם הבידור והספורט. מלכות יופי, דוגמניות, כדורגלנים, זמרים וסטנדאפיסטים הם קליינטים של הרב זרקי. באתר האינטרנט המושקע שלו מתפרסמת תחת לינק מיוחד "רשימה חלקית" של כוכבים, שבהם שרון דוראני, יאנה חודריקר, גלית פרבר, איה קרמרמן, חני נחמיאס וג. יפית. לצדן מופיעים כדורגלנים וספורטאים אחרים כמו איציק זוהר, יוסי אבוקסיס, אורן סמדג'ה, לירן שטראובר ואלי האנה, כמו גם זמרים כגון אייל גולן וקובי אוז.
הרב זרקי עורך חופות מקצועי נטו. הוא אמנם גם רב קהילה, מוהל ומכין ילדים לבר מצווה אבל אם אצל הרבנים האחרים עריכת החופות היא חלק מפעילותם הרבנית השוטפת ופלטפורמה לקידום רבני, הרב זרקי מתרכז בעיקר בחופה וקידושין.
אצל הספרדים ובני עדות המזרח רבני המותג המובילים הם ארבעת הראשונים לציון, הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, אליהו בקשי-דורון ושלמה עמאר. משקלם הסגולי מעניק יוקרה לכל חופה, הגלימות המוזהבות והמצנפות ממקדות את המצלמות והעיניים וכובשות את מסכי הווידאו. בדרך אל החופה וממנה מנשקים האורחים את ידי הרבנים וזוכים לברכות או לסטירות לחי מצלצלות מידיו של הרב יוסף. כל אלה הופכים את הראשונים לציון למבוקשים ביותר.
יש להם שני יתרונות נוספים: ראשית הם עורכים את הטקס במהירות – אומרים את הברכות, קוראים את הכתובה ומפקחים על ענידת הטבעת ושבירת הכוס ותו לא. בלי נאומים ובלי גימיקים. יתרון נוסף הוא כלכלי: הראשונים לציון עורכים את החופות חינם.
לעתים קרובות הם מוזמנים לערוך חופות של רבנים וראשי קהילות בעולם. לפני כשנתיים השיא הבנקאי יוסף ספרא את בנו ולעריכת החופה בסן פאולו שבברזיל הוא הזמין את ארבעת הראשונים לציון. הרב יוסף לא יכול היה להגיע בשל מצבו הבריאותי ושלח את בנו הרב דוד יוסף. בסופו של דבר ערכו את החופה בצוותא שלושה ראשונים לציון, אליהו, בקשי-דורון ועמאר ולצדם דוד יוסף.
אחרי הראשונים לציון, המבוקשים במגזר עדות המזרח הם הרבנים הראשיים של הערים השונות וכן ה"באבות" והמקובלים. רבים בוחרים את הרב על פי ארץ המוצא. חתן טוניסאי יעדיף רב טוניסאי בדיוק כפי שחתן כורדי יעדיף רב כורדי. הבעיה היא שהרוב המוחלט של הנישואים הם בין~עדתיים ולכן הנוסח השולט בכיפה הוא הספרדי הירושלמי. אצל הספרדים הגבולות בין רב לחזן מטושטשים.
חלק גדול מהרבנים הם חזנים וחלק גדול מהחזנים עברו הסבה לעריכת חופות. נוסף לכך, במגזר הספרדי התעריפים נמוכים. אף רב אינו דורש מראש סכום מסוים וכשהם נשאלים הם משיבים, "איש כמתנת ידו".
מודל חדש של רבני חופות המבוקשים על ידי המגזר החילוני והסקטור הדתי הליברלי יחסית הם "הרבנים המודרניים". הטרנד האחרון במגזר הם רבנים אורתודוקסים עם חזות לא רבנית וסגנון שונה יחסית. זו תשובה נוחה לזוגות חילונים האלרגיים להתנהלות ולתדמית הרבנות, אבל כן רוצים חופה לגיטימית ולכן מזמינים רב נטול זקן עם תסרוקת אופנתית ללא פראק רבני שחור. הרב בנימין בר-זוהר, רב המועצה האזורית מטה יהודה, יושב על אותה משבצת פופולרית, והוא מקובל בעיקר בקהילה המשפטית, הספרותית והאקדמית.
בר-זוהר המגולח למשעי אינו עוטה שחורים אלא בלייזר אופנתי בהיר ונראה בדיוק כמו יתר המוזמנים. בפתיח הוא אינו מעמיס בדברי תורה אלא מקריא קטעי שירה של רחל או חיים גורי. הוא פועל במסגרת ההלכה האורתודוקסית אך משתדל להנהיג שוויון בין המינים ומאפשר גם לכלה לקדש את החתן בטבעת בסיום הטקס. בדומה לרב בר-זוהר נוהגים כמה רבנים אנגלוסקסים חובשי כיפות סרוגות ורקומות. גם רבנים אלה מוכרים וכשרים על פי הרבנות הראשית.
מודל נוסף הם רבני ה"שואו אוף", המתייחסים לחופה ולקידושין כמופע דרמתי או כסטנד-אפ חובבני בכיכובם. אלה מקפידים על הופעה חיצונית הדורה, פראק רבני ארוך והמבורג (כובע רבני) רחב שוליים, זקן גזוז בקפידה והופעה שכולה אומרת "תסתכלו עליי".
הדרמטיים שבהם מוסיפים הנחיות ופעלולים בימתיים ומפלרטטים עם המצלמות. הקומיקאים שבהם מנסים להיות סטנדאפיסטים בגרוש ומפריחים בדיחות קרש והלצות תוך כדי חופה כשהם מנסים "להשתלב" בקהל, שבדרך כלל זר להם. הרב יובל שרלו יוצא נגד העניין ואומר: "זהו מעמד הלכתי רב משמעות, ובשל כך אין בו מקום לקלות ראש ולא לעניינים שאינם קשורים בחופה".
זן נוסף של רבני חופות הם הצדיקים. אלה מדקדקים מאוד בבחירת העדים ובמילוי הכתובה, דורשים הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים באזור החופה ומורים לכלה ולאמה כמו ליתר השושבינות להתעטף בצעיפים ולכסות כל טפח גלוי בשמלת הכלה. הם משתיקים את התזמורת ופוסלים הליכה לחופה עם שירים חילוניים או מפי זמרת אישה שקולה ערווה. הם פותחים בעצמם את בקבוק היין כדי שלא יהיה יין נסך שהוגש על ידי מי שאינו שומר שבת ושאחוז האלכוהול לא יפחת מן המותר לפי כל השיטות. בחופה עצמה הם עוצמים עיניים ומשתדלים להתבונן כמה שפחות בכלה וביתר הנשים.
על פי נתוני מחלקת הרבנות במשרד ראש הממשלה בישראל, מדי שנה נישאים כ-40 אלף זוגות. כרבע מהם נישאים בימים שבין ל"ג בעומר לחג השבועות וכאלף בימי ל"ג ול"ד בעומר. על פי נתוני מחלקת הנישואים בישראל פועלים כיום כאלף רבני חופות.
על רקע אי שביעות רצון בציבור מהתנהלות הרבנים ומתופעות לוואי כמו שכר טרחה או טיפ, ובשל העובדה כי הציבור החילוני נחשף לעולם הדת והרבנות בעיקר בהליך הנישואים, הוקם ארגון בשם "צוהר".
"'צוהר' הוקם במטרה לחזק את דמותה היהודית של ישראל, להוות גשר בין הציבור הכללי ובין היהדות ולהוציא את היהדות מבית המדרש לרחובה של עיר לציבור כולו", אומר מנכ"ל "צוהר", הרב חגי גרוס. "פרויקט החתונה עונה על שלוש הנקודות הללו. נושא החתונות היה פרוץ בתחומים רבים: איחורים בלתי נסבלים של רבנים לחופה, עריכת כמה חופות באותו ערב, נטילת תשלום עבור החופה למרות שהזוג כבר שילם אגרה ברבנות וכן הלאה. כמו כן, לא קדם שום דיאלוג או לימוד משותף בין הרב ובין הזוגות לפני החתונה, כך שהחופה אשר אמורה להיות האירוע המרכזי הפכה למשנית עבור הזוג והאורחים וכאשר הרב משמש כמעין פקיד.
"'צוהר' שינה את התמונה לחלוטין: הרב מגיע בזמן לחופה ואינו עורך יותר מחופה אחת בערב, כך שכל תשומת הלב מופנית לזוג ולאורחים, הרב נפגש עם הזוג בביתו ללימוד משותף ולהיכרות לפני החופה. ערב זה הוא משמעותי מאוד לזוגות, משום שבפעם הראשונה הם פוגשים רב בבית ולומדים יחד על הנישואים, על הטקס ועל היהדות. הקשר החם אשר נוצר מסייע רבות לשינוי תדמיתה של היהדות ושל הרבנים בעיני הזוגות החילונים. כל זאת בלי שכר, חינם אין כסף".
רבני "צוהר" משפיעים גם באופן עקיף על רבנים חיצוניים לישר קו עם הסטנדרטים והדרישות שאותן הציבה, כך שכיום רבנים מחתנים בשונה ממה שהיה מקובל.
נא להמתין לטעינת התגובות
