המדינה: תוקפא הקצאת אדמות למחצבות ביו"ש
פרקליטות המדינה הודיעה כי בנוסף יוקפאו הליכי התכנון להקמתן של מחצבות חדשות והרחבת הקיימות, עד לגיבוש מדיניות בנושא בשטחי C
מחצבה צילום ארכיון: אריק סולטן
בנוסף, תיבחן בכללותה המדיניות בנושאים שונים ובהם: התמלוגים המשולמים על ידי בעלי המחצבות לאורך השנים. עוד תיערך בדיקה משפטית של הוראות המשפט הבינלאומי ביחס לפעולת המחצבות.
לדברי המדינה, "יתכן שתוצאות עבודת המטה יחייבו העלאת הנושא לדרג המדיני. הסוגיה מעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומדיניות כבדות משקל. לכן, גם לאחר גיבוש המדיניות החדשה, יהיה צורך להביאה לאישור הדרג המדיני הבכיר ויתכן שאף יידרש לפעול בעניין מול הרשות הפלסטינית".
עתירה: לסגור לאלתר את עשר המחצבות ביו"ש
הפרקליטות הודתה בדבריה כי עשר המחצבות הפועלות למעלה מ-35 שנים תחת ניהול ישראלי באיזור יהודה ושומרון "מעבירות חלק נכבד מתוצרתן לישראל". עם זאת, נטען כי "חלק מהתוצרת משמש גם לצרכי יו"ש, בעיקר להתיישבות הישראלית". לטענת הפרקליטות, גם המחצבות שבבעלות פלסטינית מעבירות חלק נכבד מתוצרתן לישראל.
המדינה דחתה את דרישת ארגון יש דין לסגור לאלתר את עשר המחצבות והגדירה דרישה זו כ"בלתי מתקבלת על הדעת". לטענת המדינה, המחצבות בבעלות ישראלית שהוקמו ביו"ש, עברו הליכים מסודרים ופומביים. פעילותן אף הוסדרה בהסכם הביניים בין ישראל לפלסטינים משנת 1995.
המדינה אף ביקשה מבג"ץ
לדחות את הדיון בנושא בחצי שנה, במטרה לאפשר השלמת עבודת המטה ולהציג את מדיניותה החדשה. עם זאת, אין בכוונתה להפסיק את פעילות החציבה, כפי שדורשים אנשי ארגון יש דין בעתירה.
לפני כחודשיים עתר ארגון יש דין לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד, שלומי זכריה ואבישר לב, בדרישה לעצור את פעולות הכרייה במחצבות הישראליות הפועלות ביו"ש. בנוסף, דרש הארגון להפסיק הנפקה של זיכיונות חדשים ולא להאריך תוקף של רישיונות כרייה קיימים. "במשפט הבינלאומי, פעילות מסוג זה מהווה הן הפרה של דיני הכיבוש והן של דיני זכויות האדם ובמקרים מסוימים אף מוגדרת כביזה", נטען בעתירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
