בג"ץ לבתי הדין הרבניים: נמקו מדוע פסלתם את גיורי דרוקמן
בג"ץ הורה לבתי הדין וליועץ המשפטי לממשלה לנמק תוך 90 יום מדוע עדיין בטלים הגיורים שנעשו על ידי הרב חיים דרוקמן. כמו כן, אסרו השופטים עד להחלטה אחרת לרשום את הגרים העותרים כפסולי חיתון
השופטים דורית ביניש, אילה פרוקצ'יה ואליקים רובינשטיין גם הרחיבו את צווי הביניים בפרשה באופן שנאסר, עד להחלטה אחרת, לרשום את הגרים העותרים ברשימת מנועי ופסולי חיתון.

הרב חיים דרוקמן צילום: אריק סולטן
במהלך הדיון רמזה נשיאת בית המשפט העליון ביניש כי היא מניחה שהצו על תנאי שהוצא, יביא בסופו של דבר לביטול פסקי הדין.
בפני בג"ץ מתבררות שתי עתירות נגד החלטת בתי הדין הרבניים. האחת היא של אישה – וארגוני נשים התומכים בה - שהתגיירה לפני 15 שנה ושל שלושת ילדיה, אשר בית הדין הרבני האזורי באשדוד, ובית הדין הרבני הגדול לערעורים, ביטלו את גיורם, ובכך בעצם הביעו את דעתם השלילית על אלפי הגיורים שביצע בית הדין המיוחד לגיור של הרב דרוקמן. האישה הגיעה לבית הדין האזורי לדיון בהליך קבלת גט, בהסכמה עם בעלה, אך במקום לצאת עם תעודת גירושין היא התבשרה, לתדהמתה, על ידי הדיינים כי היא אינה יהודיה בין היתר משום שהיא אינה שומרת שבת. כמו כן הורו הדיינים שהיא וילדיה יירשמו ברשימת מעוכבי נישואין. וכל זאת, מבלי שניתנה לה זכות טיעון. העתירה השנייה היא של שני גרים אחרים והיא הוגשה באמצעות הארגון "מרכז צדק לנשים".
העותרים טוענים, באמצעות עורכי הדין ד"ר אביעד הכהן, יפעת פרנקנבורג וסוזן וייס, כי יש לבטל את פסקי הדין הרבניים ולהורות לרשום לנישואין כל מי שמציג תעודת גיור של הרבנות הראשית. גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, תומך בעמדה זו והוא קבע כי פסק הדין ששלל את גיורה של האם וילדיה פגום ופוגע בכללי הצדק הטבעי. מזוז הדגיש כי אמירות בת הדין הרבניים ביחס לתוקף גיורי דרוקמן אינן מחייבות ביחס לגרים אחרים שלא היו צד לדיונים.
במהלך הדיון היום אמר עו"ד הכהן: "העותרת היא סבתא ניצולת שואה שלא מפסיקה לבכות ולא האמינה שאחרי ששרדה את השואה יאמרו במדינת ישראל כי נכדיה אינם יהודיים. מדובר באלפי אנשים, גרים, שיכולים למצוא את עצמם במצב דומה, בו גיור שניתן להם על ידי המדינה אינו מוכר לפתע. על בג"ץ להתערב כי פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בסוגיית הגיור ניתנו ללא סמכות ופגעו בכללי הצדק הטבעי".
הנשיאה ביניש העירה כי אמנם מדובר לכאורה בתיק פרטני הנוגע לאותה אישה וילדיה, אך למעשה עולה כאן בעיה מהותית ורחבה כש"מאות אנשים מסתובבים ופסק הדין הזה על ראשם". ביניש סבורה כי היחסים בין מערך הגיור הממלכתי לבין בתי הדין הרבניים טעונים הכרעה במסגרת המדינה.