רפובליקת בננות: סחר בנשים מלב המושב

כלפי חוץ רמי סבן הוא רק מושבניק סולידי שמגדל בננות. אבל כתב אישום שהוגש נגדו לאחרונה מצייר אותו לכאורה כאחד מסוחרי הנשים הגדולים בעולם. לא פחות. עדויות שהגיעו לידי מעריב חושפות כיצד הוא ייבא, על פי החשד, מאות נערות ליווי מחבר העמים, וגלגל עסק שמרוויח מיליונים מתוך המטעים. עורך דינו: "עד המדינה בפרשה שיקר"

מיכל שפירא | 14/5/2009 15:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הרוחות במושב מגדים בחוף הכרמל מעולם לא היו סוערות יותר. את הסערה הגדולה, שהחלה לפני כחודשיים, חולל מעצרם של שלושה מתושבי המקום, מהלך לא שגרתי במושב השקט. אבל מה שהסעיר אותם אפילו יותר היו החשדות שמאחורי המעצרים: חברות בארגון הפשיעה הגדול ביותר בישראל לסחר בנשים.
רמי סבן בבית המשפט
רמי סבן בבית המשפט צילום: חן גלילי

התהדמה מתרכזת בעיקר סביב בן המושב רמי סבן, שמוכר כחקלאי מצליח בעל מטעי בננות, אולם ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב במשטרה סבורים כי מדובר בלא פחות מעבריין צמרת קר רוח וערמומי, שהפך לאחד מסוחרי הנשים הגדולים בעולם. "סבן הוא הרבה מעבר לסרסור או בעל בתי זונות. הוא 'היבואן' של רוב נערות הליווי. כמעט כל הבנות במכון 'טרופיקנה' הידוע ברמת גן, למשל, היו שלו", טוען גורם המעורב בפרשה.

על פי כתב האישום שהוגש נגדו בסוף חודש מרץ, סבן עמד בראש ארגון סחר בנשים שהבריח במשך שנים ארוכות בחורות צעירות ממדינות חבר העמים לישראל ולקפריסין. את העסק הפעיל סבן, על פי החשד, ממש מתוך מטעי הבננות שלו, בשיחות טלפוניות. אורח חייו הראוותני עשוי להצביע לכאורה על המיליונים שגלגל בו: ג'יפ ב.מ.וו בעלות של חצי מיליון שקל, נסיעות תכופות לחופשות בחו"ל ובית מפואר במושב - הם רק חלק מסממני העושר שעטפו את סבן.
איומים באקדח

החקירה בישראל התחילה לפני כשנתיים, בעקבות בקשה של חוקרי האינטרפול לחקור ישראלים שנחשדו בהפעלת הרשת הבינלאומית לסחר בבני אדם, שבה פעל גם על פי החשד סבן. זאת לאחר שבית הדין הצבאי במוסקבה עצר ישראלי בכיר נוסף מהרשת, אבי ינאי. עם ינאי נעצר גם קצין בכיר בצבא הרוסי, קולונל דימיטרי סטריקאנוב, ו-11 אזרחים רוסים נוספים, שעל פי החשד סייעו לקבוצה הישראלית להבריח את הנשים ברחבי הגלובוס בעבור בצע כסף.

המבצע המשטרתי לחשיפת פעילותה של הרשת, שזכה לכינוי "זרועות התמנון" הודות להיקפו הנרחב, ארך כשנתיים, ובמהלכו גויס עד מדינה שהפליל את חבריו לעסק, בוצעו האזנות וצילומי סתר ונגבו עדויות רבות מנערות ליווי.

כשנזרק שמו של סבן לראשונה בחדרי החקירות, לא היה מדובר בדמות אנונימית לחלוטין לחוקרים. סבן, כך מתברר, מוכר למשטרה כבר יותר משמונה שנים מתחום הסרסרות וגם בשל הקשר שלו לכאורה למשפחת הפשע אבוטבול. לפני חמש שנים עלה שמו של סבן כמי שמעורב לכאורה בייבוא חוליית מתנקשים בלארוסית, שניסתה להרוג את שוני גבריאלי ואת יעקב אלפרון. עם זאת, סבן מעולם לא נעצר בפרשה ובוודאי שלא הורשע בה. הוא אף שימש כעד הגנה במשפטם של ארבעת שכירי החרב (אחד מהם ברח ונעצר רק לפני כחודשיים בחשד למעורבות בפרשת הסחר בנשים), שהועמדו לדין יחד עם העבריינים ירון סנקר וצ'רלי שטרית.

אותם קשרים שרקם עם גורמים בממשל הרוסי איפשרו לסבן, על פי החשד, לסחור גם במאות נשים ללא קושי מיוחד. למעלה מעשר שנים הוא נהג לנסוע לעיתים קרובות למדינות חבר העמים כדי לסגור עסקאות מפוקפקות. הוא למד לדבר רוסית שוטפת, ובאחת מנסיעותיו אף הכיר את אשתו ילנה, ולבני הזוג ילד משותף כבן ארבע.

"סבן הוא אדם כישרוני בעל כושר ניהול ואירגון טוב מאוד, רק חבל שאת הכשרונות שלו הוא מנצל בתחום הפלילי", טוען גורם

המעורב בפרשה. "הוא אדם קר רוח שמתעניין בעיקר בכסף. הוא טוען שהוא איש עסקים לגיטימי שמנהל בית זונות בקפריסין, שם הזנות היא חוקית, אבל אם בחורה לא רוצה לעבוד או להעניק שירות מסוים ללקוח, הוא כבר ימצא את הדרך להעניש אותה. איומים ותקיפות זה דבר לגיטימי בעיניו. חלק מהביזנס".

מי שעל פי החשד למדה זאת על בשרה היתה למשל אחת מנערות הליווי שעבדה במכון ליווי בדרום תל אביב. מתוך כתב האישום עולה שהצעירה הובאה לישראל ב-2001 דרך מצרים על ידי סבן. היא עבדה תחילה במכון ליווי באילת, ושם פגשה בצעיר ערבי, שאיתו תיכננה לברוח. סבן, שגילה את כוונתה לברוח, העביר אותה על פי החשדות למכון בדרום תל אביב ודרש מהפקיד במקום להשגיח עליה.

הפרשה הלכה והסתבכה: באחד הימים ביקשה הצעירה להתקשר לאמא שלה ברוסיה, והפקיד נענה לתחינותיה. כשגילה שנערת הליווי מדברת דווקא בעברית, הוא הזעיק את סבן ואת מי שהפך לימים לעד המדינה, שהיה שותפו של סבן במכון הליווי, וסיפר להם על האירוע. סבן, על פי כתב האישום, פנה לשותפו ואמר לו: "לך תביא את האקדח, אני רוצה לאיים עליה", ואז החל לתקוף את הנערה בבעיטות ואגרופים - והכל כשהוא צועק עליה ברוסית. בהמשך הוא חזר לחדר שבו נכלאה והצמיד את האקדח לראשה.

גם מאשה ומליסה, צעירות מאוקראינה, הרגישו על בשרן את נחת זרועו. כאשר השתיים סירבו לבקשת אחד הלקוחות לקיים יחסי מין לסביים, סבן רתח על פי החשד מזעם. "מה, את סתומה? מטומטמת?", הטיח במאשה ואז איים: "או שאת עושה את ההזמנה הזאת או שאני נועל אותך, ואת תשבי חודש בלי עבודה ובלי כסף". כשהשתיים המשיכו בכל זאת בסירובן, הוא מואשם בכך שצעק על מליסה ואף היכה אותה. לאחר מכן הסיע אותה למשרד ונעל אותה באחד החדרים למשך שבוע ימים. שותפיו היו היחידים שהורשו להיכנס לחדר על מנת לספק לה מים ומזון.

הבנות קיבלו 20 שקל

על פי כתב האישום שהגישה התובעת, עו"ד פיה גלבר, החברים באירגון הסחר בנשים לא בחלו גם בשקרים כדי לשכנע צעירות להגיע לישראל לעבוד בזנות. חלק מהבנות חשבו שהן מגיעות לישראל כדי לעבוד בסיעוד קשישים או בעבודות מלצרות.

 זונות
זונות רונן טופלברג

השיטה פעלה כך: איש קשר במדינות חבר העמים היה מאתר עבור סבן, ינאי או עד המדינה בחורות צעירות ומצודדות שמעוניינות להרוויח כסף. לעיתים היו מגלים להן כי מדובר בעבודה בזנות, אולם לעיתים היו מרמים אותן ומספרים להן שמדובר בעבודה הגונה כלשהי. במקרים אחרים, סיפרו לצעירות שהן יוכלו להפסיק את העבודה בזנות מתי שרק תבקשנה.

הבכירים בארגון מימנו מכיסם, על פי החשד, את הוצאות הטיסה וההברחה לישראל, זייפו עבורן דרכון ישראלי ואז הבנות החדשות היו נשלחות לדירה זמנית ונכלאות בה. בדירה היו הבנות מוצגות לראווה בפני "קונים" פוטנציאליים - בעלי בתי בושת שהיו משלמים עבור הבנות בין 5,000 ל-7,000 דולר. כל צלקת קטנה ופגם בגופן היה מוריד את מחירן של הבנות.

מכיוון שסבן וינאי מימנו את הוצאות הטיסה של הבנות לישראל, בחודשים הראשונים נאלצו הבנות למסור את כל הרווחים מעבודתן ל"צורך כיסוי חוב הנסיעה". לאחר מספר חודשים הן קיבלו לידיהן אחוזים בודדים מכל תשלום של לקוח, והיתרה הועברה לקופת מכון הליווי.

לנה, למשל, צעירה מאוקראינה, סיפרה לחוקרים שעבדה במכון "הברבי" במרכז מבוקר עד לילה, ללא ימי חופש, וסיפקה שירותי מין לעשרה עד עשרים לקוחות ביום. מכל לקוח היא גבתה תשלום שנע בין 150 ל-180 שקל. מתוך הסכום הזה קיבלה לידיה רק 20 שקלים מכל לקוח, ואילו היתרה הופקדה אצל בעלי בית הבושת.

בשלב מסוים עזבה לנה את הארץ, אך הנסיבות חייבו אותה לחזור. בפעם השנייה שהגיעה לישראל ב-2005, היא קיבלה "קידום" והועברה למכון ליווי יוקרתי יותר. שם סיפקה שירותי מין לשלושה עד חמישה לקוחות ביום בתמורה לתשלום בסך 300 עד שקל. גם במקרה הזה הכסף הופקד בקופת המכון ולנה שילשלה לכיסה 50 שקלים בלבד מכל לקוח. בפרקליטות טוענים כעת כי באמצעות השיטה הזו הרוויחו סבן וחבורתו מיליוני דולרים.

גרף מיליונים

סבן עצמו, כך על פי כתב האישום, גרף ממכוני הליווי בהם היה שותף מיליוני שקלים. רוב הכסף, כך מאמינים במשטרה, שימש אותו כדי להגדיל את העסק ולייבא לישראל עוד ועוד בחורות צעירות. כסף נוסף הושקע בפתיחת מועדון הליווי היוקרתי שהחזיק בקפריסין. על כך הוא נאשם גם בעבירה של הלבנת הון ואיסור עשיית פעולה ברכוש גנוב.

בנוסף לסבן, בישראל הוגשו בינתיים כתבי אישום מפורטים נגד תשעה מעורבים נוספים בגין עבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, סרסרות, תקיפה, איומים, זיוף, הלבנת הון ועוד. ועדיין, במשטרה ובפרקליטות מתעקשים כי מדובר רק בקצה הקרחון, וכי צפויים מעצרים וכתבי אישום נוספים נגד מעורבים בפרשה.

סניגורו של סבן, עו"ד ישראל קליין, מסר בתגובה: "תמוה בעיני שמשטרת ישראל השקיעה משאבים כספיים כדי לבצע האזנות סתר לאירועים שהתרחשו בכלל בקפריסין, במדינה שבה הזנות היא חוקית, וביזבזה בצורה מיותרת את כספי משלמי המסים במקום שהם יושקעו בפתרון הבעיות שישראל סובלת מהן.

"כמו כן, המטרה לא מקדשת את האמצעים בכל מצב, ולפיכך עוד יותר תמוה בעיני כיצד חתמו על הסכם עד מדינה עם אדם, שכפי שהוא מעיד על עצמו, נמצא ממש בראש הפירמידה. עד המדינה מעיד על עצמו שניהל 12 מכוני ליווי ועסק בזה קרוב ל-15 שנה. בעבור ההפללה המשטרה מוותרת לו וסוגרת לו את התיקים על כל ההסתבכויות שלו. הוא הופלל על ידי בנות שעבדו אצלו בזנות וכדי לצאת מהסיפור הזה נקי הוא שיקר למשטרה. אף אחד לא יכול לטעון שהוא עשה דברים פחות חמורים מיתר הנאשמים. בעיני, כעורך דין, כל התהנהלות הזו היא צביעות".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים