גם בשנה הבאה נשלם יותר מדי תמורת "חינוך חינם"
במשרד החינוך מצטערים: גם בשנת הלימודים תש"ע תשלמו מאות ואלפי שקלים לבית הספר של ילדכם - מרביתם בניגוד לחוק. בדיקת עסקים שישי מגלה כי בניגוד לכל ההבטחות, תשלומי ההורים לא יבוטלו אלא דווקא יתייקרו
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ליאור צמח, הוא מעריך כי הנזק שנגרם לו מסתכם ב-798 שקל. אם התביעה תוכר כייצוגית, היא צפויה להסתכם בלא פחות מ-8 מיליון שקל.
לינק, אב מסור לשתי בנות ובן, שילם פעם אחר פעם כל סכום שדרשו ממנו לטובת חינוך ילדיו - עד שגילה שעליו לשלם עבור הלימודים המורחבים בפיזיקה ובערבית של בתו. בית הספר, כך התברר לו, מסבסד רק מקצוע בחירה אחד ודורש תשלום עבור כל מקצוע נוסף - בניגוד לחוק.
"התרגלתי לשלם בשביל שתי הבנות כ-2,000 שקל בשנה. פתאום הגיע לי עוד תשלום על סך 399 שקל. האם אני צריך לשלם עוד כסף עבור שיעורים שמתקיימים בזמן הלימודים ולא אחריהם?", מתפלא לינק, "גיליתי ברדק טוטאלי וחוצפה שאין כדוגמתה. התביעה היא עקרונית - זה ממש לא עניין של כסף", הוא מבטיח.
בישראל, כידוע, קיים חוק חינוך חובה חינם - אך כמו שרובנו הבנו, המונח "חינם" הוא יחסי מאוד. בקרוב יגיש משרד החינוך לאישור ועדת החינוך של הכנסת את טבלת התשלומים לשנת הלימודים הבאה. בדיקת עסקים שישי מגלה כי למרות המשבר הכלכלי, הם ממש לא צפויים להיות נמוכים יותר.
התשלומים מתחלקים לשניים: תשלומי חובה, הכוללים ביטוח תאונות אישיות ובריאות השן; ותשלומי רשות עבור טיולים, מסיבות כיתה, סל תרבות ועוד. מדי שנה ועדת החינוך מאשרת טבלה מדוקדקת, המפרטת כמה יצטרכו ההורים לשלם עבור כל ילד, לפי שכבת הגיל וצרכיה.
אלא שאז מתגלים ממדי הליקויים והחריגות בגבייה - ולצידם הסיפורים הקשים והמביכים על תלמידים שלא הורשו לצאת לטיול השנתי או להשתתף במסיבה כי הוריהם לא הסדירו את החוב. בכל שנה זועמים מחדש חברי הכנסת ונציגי ההורים - ובכל שנה מאושרת הטבלה "בפעם האחרונה בהחלט".
"אני מתלבט אם להגיע השנה לדיונים או פשוט לבקש שיוציאו מהפרוטוקול את הנאומים שלי ב-15 השנה האחרונות, כי זה ממש ריטואל", נאנח ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד וממובילי המאבק בתשלומי ההורים. לדבריו, "תשלומי ההורים הם הרעה החולה ביותר, אין עוד דבר שמעמיק פערים במערכת החינוך כמו תשלומי הורים. אם יש חינוך חינם, שיהיה בעל תוכן משמעותי; ואם לא - שהמדינה תפסיק להתהדר בדבר שאינו קיים".
גם אם היה מי שחשב שהמשבר הכלכלי והפיטורים במשק יתבטאו בהיקף התשלומים למערכת החינוך - טעות בידו. במשרד החינוך אומרים כי למרות המצב הכלכלי, באופן מצער אין אפשרות להוזיל את תשלומי ההורים. אנשים שמכירים את הנושא מקרוב מעריכים כי "באופן טבעי" התשלומים אף יתייקרו מעט, כפי שמלמדת ההיסטוריה הקרובה: בשנה החולפת, למשל, היו התשלומים גבוהים ב-4%-15% מאשר בשנה שקדמה לה.
הסכומים שאושרו לגבייה הם 570 שקל בכיתה א' ו-1,360 שקל בכיתה י"ב. בנוסף, בית הספר רשאי לגבות 250 שקל נוספים מכל תלמיד ביסודי ו-450 שקל מכל תלמיד בחינוך העל יסודי עבור "רכישה מרוכזת של שירותים וציוד אישי לתלמיד".
לסכומים האלה מתווספים 110-400 שקל עבור תל"ן (תוכנית לימודים נוספת). ועדת החינוך, שאישרה את סוגי התשלומים השונים, אמנם הכריזה כי תצא במהלך חקיקה לביטול גבייתם - אך בינתיים ההחלטה התמסמסה.
מרבית בתי הספר מתייחסים
בתי ספר שבהם קיימות מגמות כמו תקשורת או תיאטרון גובים מההורים סכום נוסף, שאמור לכסות את עלויות פעילותן. ההשלכות ברורות ובולטות בשטח: לתלמיד בעל אמצעים יש אפשרות בחירה גדולה יותר מאשר לתלמיד נטול אמצעים. "העוקץ החדש הוא שעבור מגמות צריך לשלם מאות ואלפי שקלים", אומר קדמן, "בחירת המגמות כבר לא קשורה לכישורי התלמיד אלא לעומק הכיס של ההורים".
במשרד החינוך אמרו לנו השבוע, כי "המשרד אינו יכול להתייחס לטבלת תשלומי ההורים לשנת הלימודים תש"ע טרם הבאתה לאישור ועדת החינוך של הכנסת. כשאנו מגלים מקרים של גביית יתר, אנו מבהירים לבתי הספר כי פעלו בניגוד להנחיות ומורים להם להימנע מהישנות המקרה בעתיד".
היו"ר המיועד של ועדת החינוך, ח"כ זבולון אורלב, מעוניין להוריד את נטל התשלומים מעל ההורים ולחלק אותו בין כל אזרחי המדינה. לפי הצעת החוק שלו, תשלומי ההורים - שהוא מעריך אותם ב-2 מיליארד שקל בשנה - יתחלקו בין כל האזרחים העובדים וייגבו במסגרת תשלומי ביטוח לאומי. תוכנית דומה הועלתה בעבר כיוזמה של שרת החינוך הקודמת פרופ' יולי תמיר, אך נתקלה בהתנגדות חריפה.
"הטענה שזאת העלאת מסים היא דמגוגית ואין לה אחיזה במציאות. במקום שתשלומי הורים יהיו בחזקת קנס הורים, שהוא המס הרגרסיבי ביותר שנופל בעיקר על השכבות החלשות, הנטל יהיה על כל האוכלוסייה העובדת. אם כל אזרח שמשלם ביטוח לאומי ייתן עוד 2 שקלים על כל 1,000 שקל שהוא משלם, לא יהיה צורך בתשלומי הורים", מגן אורלב על הבייבי שלו.
ההורים עצמם ישמחו להיפטר מהתשלומים המעיקים. "תשלומי הורים הם אחד ממעשי המרמה הגדולים ביותר של ממשלת ישראל: להכריז במצח נחושה על חינוך חובה חינם ולהטיל על הורים קשי יום, שעומדים בתור בבתי התמחוי, לשלם עבור גחמות בתי הספר - אין מעשה מרמה גדול מזה", זועמת יו"ר הנהגת ההורים הארצית, אתי בנימין, "כולם יודעים שיש להפסיק אותם מיד, אך איש אינו נוקף אצבע כדי לעצור את המשך ההידרדרות הלא מוסרית הזו".
לדברי נתי ביאליסטוק-כהן, כלכלן, איש עסקים ואב לשלושה ילדים במערכת החינוך הירושלמית, "ייתכן שמוצדק לשלם יותר עבור חינוך איכותי, אבל המדינה צריכה לקבל החלטה. צריך לפקח על המערכת הזאת, שקצת יצאה מפרופורציה. כל הזמן זועקים שאסור להפריט את מערכת החינוך - אבל אם נשפוט לפי משקל תשלומי ההורים במערכת, היא כבר הופרטה".
לדבריו, "המדינה צריכה לקבוע סל מינימום של מפעלי תרבות שכל תלמיד מקבל. אם המדינה רוצה, למשל, שכל תלמיד יבקר בירושלים, עליה להקציב לכך מימון".
גם גובי התשלומים בפועל, מנהלי בתי הספר, לא מאושרים מהמצב הקיים. יו"ר איגוד המנהלים ומנהל תיכון חדרה, אריה לוקר, מספר כי "המנהלים תמיד מוצגים כגובים כסף לכיסם. אף אחד לא מעריך את ההשקעה ואת האחריות העצומה שאנחנו לוקחים על עצמנו". לוקר טוען כי יש נכונות רבה לסייע לתלמידים נזקקים - אך גם הורים רבים שיכולים לעמוד בתשלומים אינם עושים זאת מתוך עיקרון.
יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך בשלטון המקומי, אבי קמינסקי, מסביר כי "יש בציבור הישראלי תחושה ש'אם אני לא אשלם את הכסף, הוא יגיע ממקום אחר' - וזה לא נכון. צריך להפריד בין אלה שבאמת אין להם, 3%-5% מהתלמידים, לבין הורים שלא משלמים באופן כרוני ועקרוני, אבל נוסעים בג'יפ וטסים לחו"ל 4 פעמים בשנה".
זה תקין בעיניך שהמנהל הוא שגובה את הכספים?
"לא, אבל אין פתרון אחר. במצב הזה אני מגבה עקרונית את המנהל שאומר לתלמיד 'לא שילמת - לא קיבלת'".
נא להמתין לטעינת התגובות
