אלוהים, נצור את המלכה - ושמור את בריטניה מטורפת
ביום שבו קיפל הצבא הבריטי את דגליו בעיראק העיתונות הבריטית כמעט לא התייחסה למלחמה. וגם: איש הזאב מיורקשייר
". . . ההפתעה היא", אמר הקפטן בטון של מגיש פרסים בטקס האוסקר, "שהנחיתה בהיתרו תהיה מוקדמת מכפי המתוכנן". זה הכל? ואני כבר כתבתי צוואה על המפית שכתוב עליה "הכי בבית בעולם".
בלונדון ביליתי בעיקר עם הנכד שלי, דילן. בן שנה וחצי וכבר מוכשר ומתוחכם יותר מדילן המקורי. בבוקר טיילתי עם הקטן בגן החיות של לונדון. שוב למדתי שהבריטים אוהבים חיות יותר מהודים: לא חונקים כאן קופים בבמבה, לא זורקים פחיות קולה לחוטם של החוטמן המצוי, ואולי בגלל זה לא מסתובב פה פיל רוצח. וכן, בהחלט הבנו למה החזירים קורצים ומחייכים כל הזמן.
בערב, אחרי שדילן נרדם וחשב על מסע ההופעות הבא שלו, פרשתי לפניי את העיתונים של הממלכה המאוחדת כדי לדעת שהבריטים עדיין מטורפים ומשום כך אני כל כך אוהב אותם. כאילו אין מלחמות וחזירים בעולם, רוב הידע המוגש לציבור הוא מהסוג הטבלואידי והשערורייתי, עם דגש על משפחת המלוכה וסקנדלים הקשורים לסקס ולאלימות. זה לא סתם שכשהבת של המלכה ויקטוריה אמרה לאמא המלכותית שלה שהיא לא מסוגלת לשכב עם בעלה הרופס והמכוער, תשובתה של המלכה היתה: "תעצמי את העיניים ותחשבי על אנגליה".
ביום שבו קיפל הצבא הבריטי את דגליו בעיראק בטקס שלא היה בו שום שמחת ניצחון או מטחי כבוד, העיתונות הבריטית כמעט לא התייחסה למלחמה המיותרת שאליה נגררה, רק כדי שראש הממשלה לשעבר טוני בלייר יתחבק עם הנשיא האמריקאי הטיפש ביותר בתולדות הנשיאים מכל העמים, ויתחכך במה שהוא חשב לאריסטוקרטיה האמריקאית.

החיילים חזרו הביתה וכמוני קראו את העיתונים שבישרו להם כמה מעניינת ונבונה היא הארץ שהם היו מוכנים לשפוך את דמם הכחול למענה.
בעמוד הראשון של ה"אינדיפנדנט", לכל אורכו ורוחבו: "קרם נגד זיקנה רק ב-19 לירות שטרלינג ! ". עד כה עלו המוצרים האלה יותר מאלף שטרלינג, וכעת, אולי בעקבות המשבר הכלכלי, כימאים ידועי שם עמלו יומם ולילה כדי להפיק את "No. 7" בהפצה בלעדית ברשת בוטס. כעת גם העניות יכולות למרוח איזו עיסה על פניהן כדי לא להתקמט, וגם החיילים שלא ניצחו במלחמה אולי ינצחו את הזיקנה. בשביל המלכה אליזבת זה כבר קרב אבוד. אלוהים אולי יציל אותה, אבל הקמטים יישארו יציבים כמו הטירוף של הממלכה המסואבת שלה.
גם ה"מירור" עוסק באבטלה, אבל רק של העשירים ואצולת כוכבי הקולנוע. "מייקל קיין מובטל!", בלעדי לכתב ה"מירור": סר מייקל קיין טוען שאינו מבוקש יותר לתפקידים בסרטים. "בעסקי הסרטים", אומר סר מייקל קיין, "אתה לא עוזב את הסרטים, אלו הסרטים שעוזבים אותך". אם האצולה הבריטית רוצה ללמוד משהו טוב מארצנו שיארגנו לסר מייקל קיין מופע התרמה מוזיקלי. אני בטוח שסר מקרטני וסר אלטון ג'ון ישמחו להופיע למענו ולהציל אותו מחרפת רעב.
כמובן שאת האקטואליה הרלוונטית ביותר תקבל מהטבלואידים, שם יוכל לקרוא טומי ששב משדה הקרב, בעמודים הראשיים תחת הכותרת "המזדיינים המלכותיים" - על שני אנשי העסקים ג'וי טיילור ופיל קרדן שהחליטו להזדיין על הדשא המטופח שמול ארמון ווינדזור, כשהמלכה שכבר חשבה שראתה הכל מציצה מהחלון ומזעיקה את המשמר המלכותי שהגיע מאוחר מדי, כנראה בגלל הכובעים האלה שמסתירים להם את העיניים.
קראתי בעיון גם את הרשימה המאלפת שכותרתה "הארי המזוהם", שממנה אנו למדים שיורש העצר לא חפף את שיערו שנתיים. הנסיך סיפר על כך תוך כדי שירותו בקורס טיס בחיל האוויר המלכותי שבו הוא לומד כעת להטיס הליקופטר. לפי התמונה, שבה הרווק המבוקש ביותר בבריטניה נראה כמו מטאטא הפוך, די בקרוב יוכל הנסיך הקטן להמריא רק בעזרת האנרגיה של השיער המטונף שלו, שלא לדבר על הריח.
וכמו בכל שהות שלי באימפריה הרקובה, אין מנוס מהסיפור התקשורתי המדהים על "איש הזאב" שהתגלה ביורקשייר: "כנראה שהוריו זנחו אותו לאחר לידתו. הוא עירום לגמרי, גופו שעיר והוא נובח, אבל לא מדבר
היה לי כל כך נעים עם הנכד בלונדון, עם אנשי הזאבים, הארי המלוכלך והמזדיינים המלכותיים, ולא ממש רציתי לחזור לארץ שבה העיתונים מפחידים אותנו בחומרים מדכדכים ביותר. ואכן, היה לי רעיון להצהיר במכס שחזרתי ממקסיקו ואני לא מרגיש טוב, ואז, כפי שכתוב היה במודעה הגדולה מעל קצינת ההגירה, אסור לי להיכנס לארץ ועליי להיות מורחק מהציבור ולהתאשפז.
אם אכן יאמינו לי השלטונות שלקיתי בשפעת החזירים, אני מניח שיסגרו אותי באיזה מקום לחודש, יטפלו בי היטב ויאכילו אותי כי אהיה חשוב להם מבחינת המחקר ולי אין בעיה לתרום את השקרים שלי למדע. בטח גם אפגוש שם הרבה אנשים מעניינים וחכמים, וארגיש קצת כמו בהשתתפות ב"האח הגדול VIP".
ובאמת , יש לי הרגשה שמנחם בן היה הראשון שלקה במגיפת החזירים, אבל עד כה מעלימים את העובדה המדאיגה הזאת מהציבור.