גורמי אכיפת החוק לא מצליחים לפגוע בכיס של ארגוני הפשיעה
מבקר המדינה מותח ביקורת חריפה על הטיפול של גורמי אכיפת החוק במשפחות הפשע. "המשטרה ורשות המסים לא מצליחות להתמודד מול אותן משפחות, בגלל סכסוכים ופחד של עדים מארגוני פשע", כתב המבקר מיכה לינדנשטראוס. "רשות להגנת עדים לא הוקמה, למרות שהוחלט על כך כבר לפני שבע שנים"
- גילויים נוספים בדוח מבקר המדינה
השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס חושף בדוח כי שיתוף הפעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון למשטרה לוקה בחסר, ותוקף את העובדה שעד היום לא החלה לפעול בישראל רשות להגנת עדים - קרוב לשבע שנים מאז קבלת ההחלטה על הקמתה.
הדוח מגלה, כי כבר בשנת 2004 הוחלט בממשלה להתמודד עם כוחם של ארגוני הפשיעה על ידי שיתוף פעולה של כמה מערכות הכולל ניסיון למוטט אותם מבחינה כלכלית. בעקבות ההחלטה, התקבלה הוראה שבכל יחידה מרכזית או ארצית במשטרה המתמודדת מול ארגוני פשיעה יוקם כח תקיפה, הכולל שלד פיקודי ניהולי קבוע.
בין חברי הצוות גם מומחים בתחום הלבנת ההון, חילוט ארגוני הפשיעה ומיסים. נקבע כי הכח יעסוק אך ורק בנושא מיגור היכולת הכלכלית של הארגונים ויתמחה בחשיפת רכוש הארגון, שחזור תנועותיו וחשיפת עבירות הנוגעות לרכוש זה.
משרד מבקר המדינה בחן את ההיערכות של שלוש יחידות מרכזיות ויחידה ארצית שעליהן הוטל להתמודד עם ארגוני הפשיעה, אך ממצאי הבדיקה העלו כי לא הוקם כח תקיפה כלכלי באף אחת מהיחידות.
כמו כן נחשף, כי המשטרה מיפתה בשנת 2004 נכסים וחשבונות בנק של כמה ארגוני פשע בשווי 62 מיליון שקלים, אולם בפועל נתפסו רק 24 מיליון שקלים. הסכום לא חולט, משום שהתגלו קשיים מודיעיניים בשלבי החקירה. מאז החליטה המשטרה על הפסקת החילוט ומיפוי הרכוש של הארגונים.
עם זאת, המבקר משבח את המשטרה על גיבוש כתבי אישום נגד בכירים בארגוני הפשיעה וזאת, בהתאם ליעד
בכל הקשור לרשות המסים, מותח המבקר ביקורת חריפה על ניהולה ומציין כי היא היתה אמורה לקחת חלק בלחימה בפשיעה המאורגנת. אגפי רשות המסים, מס הכנסה, מע"מ והמכס היו אמורים לאחד את מערך החקירות והמודיעין כדי להתמודד עם ארגוני הפשיעה.
בשנת 2005 הוחלט על ביצוע שינויים ארגוניים בתחום החקירות והמודיעין, אולם עד חודש אוגוסט בשנה שעברה טרם הוקם מערך מודיעין וחקירות חדש ברשות המסים. בעקבות זאת, לא הוקמו במשטרה וברשות צוותי חקירה מיוחדים לטיפול בארגוני הפשיעה ואנשי הרשות לא נטלו חלק במשימה.
בין הבעיות שהובילו על פי הדוח לאי שיתופה של הרשות בכוחות המשימה נגד ארגוני הפשע ניתן למצוא סכסוכים בין העובדים להנהלת רשות המסים ובעיות תקציביות הקשורות בכך.
בדוח מותח המבקר ביקורת חריפה גם על העובדה שהטיפול בהקמת רשות להגנת עדים בישראל החל בשנת 2002, אך עד עתה היא טרם הוקמה. גם היום, כשלוש שנים לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה בנושא הקמת הרשות, טרם הסתיים הליך הקמתה. לפיכך נותרה בידי המשטרה ההגנה על שלומם של עדים מאוימים, זאת על אף שאין ביכולתה לספק להם מענה הולם.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לממצאי הדוח: "משטרת ישראל מקבלת את ממצאי הדוח ומאמצת את מלוא ההמלצות המופיעות בו. הדוח קובע כי לאחר החלטת הממשלה בשנת 2003 להעמיד בראש סדר העדיפויות את המאבק בארגוני הפשיעה, נעשו פעולות לשיפור המאבק.
"הדוח משבח את עבודת המשטרה במאבק נגד ארגוני הפשיעה ומציין כי פעילויות יחידות השטח שנבדקו הביאו לרוב לנטרול הדמויות הבכירות בארגונים המקומיים. ראוי לציין, כי עיקר הביקורת מופנית להיעדר תיאום בין כלל הרשויות ואי תקיפה כלכלית של ארגוני פשיעה.
"לאחר חתימת הדוח, המשיכה המשטרה את המלחמה בארגוני הפשיעה ולראייה, משטרת ישראל הכריזה במהלך 2008 על 16 ארגונים כארגוני פשיעה. 12 מראשי הארגונים נמצאים כעת במעצר".
נא להמתין לטעינת התגובות
