בישראל אין אפילו מיעוט של מצטיינים
מגוחך ומרושע להאשים רק את מערכת החינוך. האחריות מוטלת על כל החברה וגם על המשפחה
בימים האלה היא מנסה להתקבל כחברה מלאה. המסמך ממוקד ביכולות הקוגניטיביות של התלמידים המצטיינים והמצטיינים מאוד. המחקר מניח שאלה התלמידים המהווים את "מאגר המצוינות" וכי הם הכח שיוביל את העולם קדימה.
אפשר לחסוך במילים: התוצאות נוראיות. הן מודיעות כי מערכת החינוך בישראל מעניקה חינוך ממוצע גרוע, וחמור יותר: אפילו המצטיינים הישראלים נמצאים מתחת לקבוצת ההתייחסות הבינלאומית שאליה אנחנו שואפים.
ב-42 אחוזים מבתי הספר הישראלים לא נמצאו תלמידים מצטיינים מאוד. זה נתון שמעיד על פערים חינוכיים וחברתיים עצומים. לשם השוואה, הנתון המקביל בארצות הברית, מולדת הקפיטליזם המשופעת בבתי ספר פרטיים, הוא רק 21 אחוזים, והנתון הממוצע ב-OECD הוא כ-30 אחוזים.
המשמעות: כמעט מחצית מהתלמידים הישראלים אפילו לא יודעים איך נראה תלמיד מצטיין מאוד. 10 אחוזים מהתלמידים הישראלים הצטיינו במבחן, לעומת 18 אחוזים, כמעט כפול, בממוצע התלמידים הבינלאומי.
ישראל דווקא ניצחה בעניין אחד: מעט התלמידים המצטיינים שיש לה באים כמעט אך ורק מרקע סוציו אקונומי גבוה מאוד. בריטניה, לשם השוואה, על מגוון בתי הספר הפרטיים שלה, היא שוויונית הרבה יותר. בבריטניה, מולדת ההבדלים המעמדיים, יש סיכוי גבוה יותר מאשר בישראל למצוא ילד עני שמצטיין.
ישראלים ששוהים בלונדון מספרים
בבריטניה מופעלת כבר שנים תוכנית לעידוד בוגרי אוניברסיטה מצטיינים להגיע למערכת החינוך; 30 אחוזים מהמורים החדשים הם בוגרי אוקספורד וקיימברידג', שתיים מהאוניברסיטאות הטובות בעולם.
זה יהיה מגוחך ומרושע להאשים רק את המורים ואת "מערכת החינוך". למעשה , סביר מאוד להניח שרוב האחריות מוטלת על החברה כולה, ובעיקר על המשפחה הישראלית, נקודת ההתייחסות המרכזית של התלמידים.
בארצות הברית, בבריטניה, במדינות נוספות באירופה ובאסיה יש תופעות של תרבות נמוכה ורמת חינוך גרועה, אבל הן מתאזנות עם מיעוט חזק של הצטיינות, מיעוט שמופיע בבתי הספר היסודיים, ממשיך לתיכונים ולאוניברסיטאות יוקרתיות.
במילים פשוטות, בכל המדינות האלה ילדים רוצים להופיע ב"כוכב נולד", נערות חולמות להיות דוגמניות וכדומה, אבל יש גם עתודה, אליטה, עם חלומות אחרים שאין להם קשר ל"סלבריטיזם" השטוח והצהבהב.
ישראל, מדינה שהוקמה ושרדה באמצעות הצטיינותם של רבים, הופכת למדינה שאין בה אפילו מיעוט של מצטיינים.