ממשלת ישראל היא האיום הגדול ביותר

משמעות הרפורמה של רה"מ היא ששטחים שהוחכרו לחקלאות יהפכו למרכזי קניות. הקבלנים ובעלי הקרקע ירוויחו – אנחנו נפסיד

אביב לביא | 4/5/2009 5:30

יותר מ-80 איומים על שטחים פתוחים בישראל הופיעו בדוח השנתי שפרסמה החברה להגנת הטבע לפני מספר שבועות. 80 נקודות שנצנצו באדום על מפת הארץ. בחברה להגנת הטבע עשו עבודה יסודית, אבל שכחו להוסיף את האיום הגדול ביותר על השטחים הפתוחים: ממשלת ישראל.

העובדה שהשר להגנת הסביבה אינו חבר בוועדת השרים שמינה ראש הממשלה, זו הצפויה לאשר היום את רפורמת הקרקעות, מעידה עד כמה החשיבה של נתניהו ושל ממשלתו בתחום הזה לקויה. קרקע היא לא רק נכס נדל"ן - היא משאב הטבע החשוב ביותר, שלציבור יש אינטרס עליון שינוהל לטובתו. הסיכוי שזה יקרה אחרי הרפורמה שבישל נתניהו מצטמצם משמעותית.

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל מתבקשת. זהו גוף מנוון, עם בירוקרטיה בלתי נסבלת. אבל איך מתקנים את העיוותים בלי ליצור עיוותים חדשים וחמורים פי כמה? ניירת מסורבלת היא קוטב אחד. בקוטב השני אורבת סכנת ההפקרות. התוכנית החדשה מציעה שקרקע שאין לגביה תוכניות מפורטות תוצע למכירה. המשמעות: שטחים פתוחים רבים יופקדו בידיים פרטיות.

קרקע פחות קשיחה מבטון

מכאן והלאה התסריט מוכר: תוכניות בנייה שאפתניות, לחצים אדירים על גופי התכנון, משפטנים ממולחים ובעלי הון שמכירים את הפוליטיקאי הנכון. שטחים שהוחכרו לחקלאות עלולים להפוך בהליך מזורז למרכזי קניות (כאילו לא די בממבו-ג'מבו המסחרי שהיה פעם איזורים כפריים), שטחי טבע יהפכו לעוד ועוד פרברים. הקבלנים ובעלי הקרקע ירוויחו - אנחנו נפסיד.

ב-2020 עתידה ישראל להיות המדינה הצפופה בעולם המערבי. את מעט הקרקע שנותרה המדינה צריכה לנהל בתבונה, מתוך ראייה כוללת ושמירה על איזון בין צרכי הפיתוח והשימור. שטחים

פתוחים מאפשרים לגשמים לחלחל למי התהום, ממתנים את פליטת גזי החממה, מאפשרים למערכות אקולוגיות להתקיים, בולמים את זיהום האוויר ומאפשרים לנו לצאת אל המרחבים, להתאוורר ולדרוך מדי פעם על קרקע פחות קשיחה מבטון.

ארגוני הסביבה, שנשארו מחוץ לתהליך, נדחקו לעמדת מגננה, והעובדה ששניים מהם ("אדם, טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע" ) כבר פנו ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה להקפיא את הרפורמה, מאפשרת לתומכיה לסמן אותם כמי שמנסים לתקוע טריז בגלגלי הקדמה. רק שאם ככה נראית הקדמה, אולי באמת עדיף להישאר מאחור.