הנוער העובד והלומד: בתי הדין לעבודה פוגעים בנערים העובדים
נטיית בתי הדין להגיע לפשרות עם המעסיקים פוגעת בכושר ההרתעה של מערכת המשפט, טוען הארגון בדוח השנתי שפירסם לרגל 1 במאי. מספר בני הנוער שהתלוננו על ניצול ירד ב-5%. בנוער העובד חוששים: המשבר הכלכלי גורם לנערים להימנע מלהתלונן מחשש שיאבדו את מקום עבודתם
בניגוד לשנים האחרונות, שבהן האיגוד המקצועי של הנוער העובד והלומד הטיח ביקורת קשה במשרד התמ"ת, הדוח מציין כי חל שיפור במצב אכיפת חוקי העבודה. בין 2007 ל-2008 חלה עלייה של כ- 1,000% בקנסות שהוטלו על מעסיקים שניצלו בני נוער: מסכום של 444,500 ש"ח ליותר מ-4.5 מיליון ש"ח. הדוח משבח את העובדות שמספר המפקחים בתמ"ת שעוסקים באכיפה שילש את עצמו מ-19 ל-60, ואת הרחבת סמכותם של מפקחי עבודה להטיל קנסות על מעסיקים בו במקום.
את מרב הביקורת מפנה השנה הנוער העובד והלומד לעבר בתי הדין לעבודה. על פי הדוח, נער שפנה לבית הדין נאלץ לחכות כחצי שנה עד לדיון הראשון בעניינו, ואז במקרים רבים בית הדין יוזם פשרה לפיה המעסיק ישלם לעובד רק את שגזל ממנו, מבלי לפצות אותו על הלנת השכר, כפי שקובע החוק. "באופן זה", טוענים בנוער העובד והלומד, "הופך בית הדין לעבודה למעין 'תכנית חיסכון' משתלמת למעסיקים נצלנים". לטענת הארגון, כשמעסיק יודע שבסופו של דבר הוא ייאלץ לשלם רק את מה שנדרש ממנו מלכתחילה, בית הדין לעבודה נותן לו תמריץ לפגוע בזכויות של עובדיו.
מזל ביטון, כיום בת 17.5, היא צעירה שיכולה ללמד על התופעה. כשהיתה בת 16, התחילה לעבוד באולם אירועים בבאר שבע. כעבור כמה זמן הבינה שזכויותיה נפגעות. "התחלתי לעבוד שם בלי שבדקו לגבי כלום" ספרה אתמול בראיון ל-nrg מעריב. "לא שאלו אותי אם יש לי ניסיון, בת כמה אני, ולא ביקשו ממני לחתום על טופס. ישר התחלתי לעבוד, שילמו לנו 80 שקלים לערב, או 60 שקלים לברית".
העבודה החלה בחמש אחר הצהריים, ונמשכה לדברי ביטון עד השעות הקטנות של הלילה. עם הזמן הבינה שהשכר שהיא מקבלת לשעה עומד על 8.81 שקלים, וגם הוא מעולם לא הגיע במועד. "היה צריך לבוא ולבקש אותו, ולהתחנן כדי לקבלו", היא משחזרת, "וגם היחס לעובדים היה ממש מגעיל".
למזלה
"שנה וארבעה חודשים הכסף 'שכב' אצל המעסיק", מלין יורם בר-קובץ, רכז האיגוד המקצועי בנוער העובד, "ומה בית הדין עשה? הורה לו לשלם את מה שהוא ממילא היה אמור לשלם. מישהו מתפלא שבתי הדין כל כך פקוקים ועמוסים? הם פשוט לא מעיזים להחמיר עם העובדים. אם בית הדין היה פוסק הלנת שכר ומעניק פיצוי משמעותי למזל - כל העיר היתה שומעת על כך, ומעסיקים היו חושבים פעמיים לפני שהיו מעזים לשלם מתחת לשכר המינימום".
על פי נתוני הדוח, 884 תיקים נפתחו בשנה החולפת בגין הפרת זכויות עובד של נערים ונערות. המספר משקף ירידה של 5% לעומת השנה החולפת. בנוער העובד מסבירים את הירידה בכך שהמשבר הכלכלי גורם להתגברות חששם של בני נוער להתלונן, פן יעבדו את מקום עבודתם.
הסבר זה מחוזק על ידי משרד התמ"ת, שמסביר באופן דומה את הירידה במספר העובדים שהגישו אליו תלונות. ההערכה של המשרד היא שעובדים במשבר נוהגים להתלונן פחות כדי לשמור על עבודתם ועל שכרם.
בין התביעות שהוגשו לנוער העובד והלומד הנפוצה ביותר היא בנושאי שכר - הלנת שכר, אי תשלום שכר מינימום ועוד. התביעה השנייה בשכיחותה, שהפכה נפוצה מאוד בשנה החולפת לעומת 2007, עוסקת באי תשלום זכויות סוציאליות. המעסיקים שהכי מפרים את זכויותיהם של הנערים העובדים הם רשתות המזון המהיר. אחריהן ממוקמים בתי הקפה והמסעדות, חברות כוח האדם ואולמות האירועים.
נא להמתין לטעינת התגובות
