במדינת הגמדים
כולם יודעים שהפנטומימה של ראש הממשלה לא מביאה ליצירת מקומות עבודה חדשים. אבל אף אחד לא מעז לפתוח את הפה. 39 שרים וסגני שרים עם הזנב בין הרגליים
הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה
ובראש הגדוד צועד אצבעוני המפקד
הוא לבוש כובע פלדה ובידו סיכה חדה
לה לה לה לה...
(במדינת הגמדים מאת א' אמיתן).
"בלימה ותנופה" אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו תוך כדי תנועות ידיים מתוכננות מראש הבאות להעצים את הדברים, הפעם זה היה מטוס שנופל בולם וממריא לשחקים. פעם קודמת זאת הייתה משאית מידרדרת, פעם זו הייתה ספינה בסערה עזה, בהזדמנות אחרת זה השמן על הרזה, תמיד התלוו תנועות ידיים שאפילו הפנטומימאי הדגול מרסל מרסו היה משתאה למראה הכישרון.
39 שרים וסגני שרים הקשיבו בעיניים בוהות והנהנו בראש לדברי המנהיג היוצא למלחמה כלכלית, 120 חברי כנסת קיבלו את המסר אי שם באחת הפגרות הבלתי נגמרות שלהם, אלפי עוזרי שרים וח"כים, דוברים, יחצנים, יועצים, נהגים שומרי ראש ששמעו את דברי המנהיג ידעו שזה ממש הרגע בו הם נקראים לשנס מותניים ולהצטרף לשורות הלוחמים במצב הכלכלה הנואש.
לעיני כולם ניצבה דמותם של הטייקונים הגדולים שחובותיהם נאמדים בעשרות מילארדי שקלים, הם יודעים שהבנקים נמצאים במצב פקקט ואם הממשלה לא תזרים להם ערבויות בסדרי גודל של מיליארדים, מצבם יהיה כמו מצב של כמה בנקים אמריקניים שנפלו על הפנים וכמה מהם לא יקומו.
כל מנהלי המדינה שמעו את האזהרות על מצב האבטלה העומדת לגדול ולפרוח ולצמוח, והמיעוט מביניהם שמבין קצת בכלכלה יודע היטב שהפנטומימה של ראש הממשלה לא מביאה ליצירת מקומות עבודה חדשים, אבל הם לא מעזים לפתוח את הפה.
בנק ישראל הכריז במפתיע מלחמה על הנהגת בנק הפועלים, לא נמסרו נימוקים מדויקים מה הסיבה למלחמה, הבוסית של הבנק שרי אריסון נותנת גיבוי להנהלה, היא מחזקת מבחינה רוחנית את הדירקטוריון, באופן אישי היא כנראה לא תחליף השנה מטוס ויאכטה,
איזו רוח רעה מנסה להרוס את הרוח הטובה שהיא מנסה להשרות סביבה, עכשיו כשרני רהב לא ניצב לידה כמו אביר המגן על מלכתו והופך עולמות נגד כל מי שמעז להרים ראש נגדה, המלחמה שלה תהיה הרבה יותר קשה.
גם בבנקים הגדולים האחרים מנשבות רוחות לא מי יודע מה, אפילו למנהלי הבנקים יש קצת מצפון והם לא ישמחו לראות תמונות קשות של לוקחי משכנתאות עפים מבתיהם מאחר שאינם יכולים לעמוד בנטל. החייבים הגדולים תשובה, פישמן, לבייב, דנקנר לא יזכו לראות את אנשי ההוצאה לפועל מגיעים לווילה או לפנטהאוז עם הוראת פינוי במעטפה אדומה, הם יודעים שהמדינה תיתן להם ערבויות בצורה כזו או אחרת והבנק ימשיך להעניק להם אשראי ומינוף.
מוישל'ה שפוטר מהמפעל בשדרות, אלברט שפוטר מהמפעל בחצור הגלילית, סלים מחורפיש שפוטר מהמועצה המקומית, ירדנה שפוטרה מהיי-טק ושאר עמך ישראל משקשקים ולא ישנים בלילות, עליהם אין חסות של הרנטגנים, אין פאפא בבנק ואין מאמא במכולת, הם על הפנים, ואם לא ימצאו מיד עבודה גם לא תהיה להם דירה ואין להם זמן לבלימה ולתנופה.
הסוציאליסט הדגול, ראש המפלגה האבודה, עסוק בהצלת מפלגתו הנמסה, שבמצב הנוכחי לא מסוגלת למצוא חבר שיעמוד בראש ועדת חוץ וביטחון. אהוד ברק הגדול מקדיש את מרב זמנו לחיסול סמל איתן כבל שקורא עליו תיגר. כמצביא דגול הוא יודע שהוא ינצח בקרב הקשה עם הנודניק הלא ממושמע.
ברק וביבי הופכים אחוקים, ליברמן נראה על ידם כאח חורג, שלושתם נהנתנים ידועים, חברי מועדון ה"סיגר המשובח", יודעים מה זה דרינק טוב, יודעים ליהנות מארוחות גורמה משובחות, מחוברים עם גדולי המיליונרים בעולם, הם השלישייה המובילה. הם לא מודאגים, הם קיבלו בפיס מתנה את המלעון אחמדינג'אד, והם יכולים לנגן על האיום האיראני ולהשכיח את הבעיות הכלכליות, את בעיית הביטחון האישי של האזרח, את הבעיות בחינוך ובבריאות, הכול מתגמד מול הגמד הפרסי, כל החצים מופנים לאחמדינג'אד.
פרופסור שטייניץ, הסאנצ'ו פאנצ'ו של ביבי וגם האיש הנושא את התואר הנכבד שר האוצר, מבטיח בעקבות שר העל המרחף מעליו שנמריא. משום מה כשאני נזכר בהם אני נזכר במטבע הלשון שהטביע דוד לוי "טיסה לשום מקום".
כל חבורת השלטון - על שריה וסגניהם, על הפמליות המתלוות עליהם, פקידי האוצר, המנכ"לים, החכ"כים ושאר המושכים בחוטים - לא מודאגת. מצבה איתן, איש ממנה לא עומד בתור לרופא, איש ממנה לא קונה בהקפה במכולת, אין לאיש ממנה חשש שיאבד את מקום עבודתו בעתיד הקרוב.
גם החברים והמקורבים של ביבי לא מודאגים. קחו למשל את השר המיליונר רפי איתן, שהציבור הישראלי שלח אותו ואת חבריו לכל הרוחות וטאטא אותם מהמפה הפוליטית. לדברי סימה קדמון ב"ידיעות", ביבי הבטיח לאיתן לפני הבחירות להשאיר אותו בתפקיד שר הגמלאים. מכיוון שמפלגתו נשארה בחוץ, נמצאה קומבינה (השאירו לאיתן לשכה כמו של שר, עם ארבעה עוזרים, דוברת, רכב ונהג, והכריזו עליו שהוא יועץ ראש הממשלה לענייני גמלאים). לשום יועץ אין תנאים כאלו, שלא לדבר על תקנים.
למה אני מביא את הסיפור הזה? כי אני מכיר רק יועץ אחד של ראשי הממשלות האחרונים שרון ואולמרט, זו גברת בשם ורד סוויד, יועצת לענייני רווחה. לוורד סוויד לא היו עוזרים ולא דוברים ולא נהגים ולא בטיח, היא הייתה נוסעת ברכבות ובמוניות, מצלצלת יומם ולילה לכל הגורמים הנוגעים בדברים שאזרחים פנו אליה בהם, ומנסה כמיטב יכולתה לעזור במקומות שהביורוקרטיה שוחטת בהם את האזרח הזקוק לעזרה. גברת סוויד היא אחת הדוגמאות היחידות שאפשר לומר עליה שהיא התאימה לתפקיד ועשתה כל מאמץ כדי להצדיק את התואר שלה, אפילו שלעתים נתפסה על ידי אלו שפנתה אליהם כנודניקית בלתי נלאית.
אני לא בטוח שאני יכול לומר את הדברים האלו על יועץ ראש הממשלה לענייני גמלאים.
במסגרת התכנית הכלכלית החדשה, ממש דקות לפני ערב יום השואה, יצא שר הרווחה הדגול יצחק בוז'י הרצוג בהצהרה מפתיעה שהממשלה תסבסד את התרופות של ניצולים חסרי ממון. להצהרה התלווה המספר שלושים מיליון שקלים. ביבי קפץ על העגלה, ואחריו פקידי האוצר. יומיים קודם לכן גם נזכרו ברווחה בוועדת איצקוביץ' בנוגע למצב הביטחון התזונתי של אורחינו המרודים והעניים, והרצוג הצהיר במסגרת המדיניות הכלכלית החדשה שברור שיישמו את המלצות הוועדה שהתקבלו ממש שנה קודם, כמה דקות לפני ערב יום השואה הקודם.
אופס, גם הודיעו פתאום שמצאו כסף למימון כל מיני עמותות שמכסות את ערוות הממשלה. ואופס, גם מודיעים פתאום על תכנית להקמת קופת חולים חמישית. ואופס, פתאום לוקחים ברצינות את ההצעה הנגררת להקמת בית חולים באשדוד.
ויש עוד מיני הוקוסים פוקסים שיגרמו למטוס הנופל של הכלכלה לבלום ולהמריא, וכל המכלול הזה עושה אותי אופטימי. אני מאמין שאכן הנה הכול מסתדר, ואנחנו כבר לא בנפילה והמטוס מתאזן והטייס ביבי מושך בהגה והנווט שטייניץ רכון על המפות והמפציץ ליברמן מכין את הפצצות וברק מכין את המצנח כי הוא יודע בתור אסטרטג שהכול חארטה, והוא יהיה הראשון לקפוץ החוצה לפני הסחרור.
בערב יום הזיכרון לשואה בטקס הדלקת המשואות נאמו שלושת המכובדים, נשיא המדינה פרס, ראש הממשלה נתניהו והרב לאו. כמדי שנה נוכחים בטקס שרידי שואה, חסידי אומות העולם ואנשי ציבור.
באופן מוזר, אולי בגלל החלטתו של שר הטקס, הנואמים פותחים את נאומיהם באופן זהה, הנשיא פותח ב"אדוני ראש הממשלה ורעייתו, כבוד יושב ראש הכנסת וזוגתו, כבוד נשיאת בית המשפט העליון, שופטים אנשי המטה הכללי, חכ"כים וכו'-וכו', ורק בסוף מזכירים את ניצולי השואה וחסידי אומות העולם. ראש הממשלה פותח ב"אדוני נשיא המדינה בלה בלה בלה מושל וירג'יניה ורעייתו בלה בלה ובסוף השרידים וחסידי האומות... וכנ"ל גם הרב לאו.
זה מעצבן, זה מרתיח. רבותיי האחראים לטקס, האירוע הזה הוא האירוע של שרידי השואה וחסידי אומות העולם - הם אלו הראויים לעמוד בראש רשימת המבורכים על ידי האח"מים. נא הואל לכנס את הוועדה לענייני טקסים ולהעמיד את האחראים לאירוע על מקומם ולשנות את מקומם של השורדים וחסידי אומות העולם למקום הראוי להם בסדר העדיפויות של המברכים. קפישי?!
נא להמתין לטעינת התגובות
