טכנולוגיה חדישה תאפשר גילוי מוקדם של בולענים לאורך חופי ים המלח
אלף בולענים צצו בצד הישראלי של ים המלח בשני העשורים האחרונים. עתה יש מערכת שמסוגלת לנבא הופעתם גם שנה מראש. למטייל שנפל לבולען ונפצע באורח קשה לפני מספר ימים זה כנראה כבר מאוחר מידי
בולענים בקיבוץ עין גדי. גילוי מוקדם יכול להציל חיים צילום: פלאש 90
בסוף השבוע נפל מטייל לבולען באיזור ים המלח ונפצע באורח קשה. התופעה מחמירה בשנים האחרונות ומהווה סכנה ממשית למטיילים ולכלי רכב באזור. צוות מדענים ישראלי-ירדני מציג שיטה חדשנית לגילוי מוקדם של אזורי היווצרות בולענים לאורך חופי ים המלח.
במסגרת המחקר שעסק בכך נתגלו עד כה 1,000 בולענים רק בצד הישראלי של ים המלח שנפערו בשני העשורים האחרונים. בשיטה שפיתחו החוקרים-ראשונה מסוגה בעולם-הם משתמשים בציוד אלקטרוני מתוחכם תוצרת קנדה, שהופעל בעיקר לצרכים צבאיים (איתור מנהרות תת-קרקעיות למשל), אבל גם לשימושיהם של גיאולוגים המחפשים מחצבים ולמשלחות מחקר ארכיאולוגי.
ד"ר לב אפלבאום, עמית-מחקר בכיר בחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלאנטריים בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב, שהוביל את המחקר יחד עם מיכאל ייזרסקי מהמכון הגיאופיסי הישראלי והחוקר הירדני א.אל-זועבי, אמר ל-nrgמעריב כי "המערכת מסוגלת לחזות בטווח שבין שלושה חודשים לשנה מראש היכן יפער בולען".
הבולען מתפתח מתחת לפני השטח בעקבות ירידת מפלס ים המלח – וזה יורד עתה בקצב שבין 80 סנטימטר למטר בשנה. עומק הבולען יכול להגיע עד ל-50 מטר וקוטרו שלושה-ארבעה מטרים.
התופעה מהווה סיכון גדול לתשתיות, למטיילים בסביבה ואפילו למבנים באזור ים המלח. הבולענים הם כיסי אויר או מים שנוצרים לפתע, בעקבות פערים, בצפיפות אויר או מים ב"כיסי הקרקע" המכילים אותם. ד"ר אפלבאום ציין כי המערכת, שפותחה מתבססת על מדידות רצופות ומורכבות מאד של שינויים זעירים ביותר בכוח-הכבידה - מיקרו-גרביטציה – שחלים על פני השטח.
ד''ר לב אפלבאום צילום: סרגיי גינצבורג
כשמאובחנת אנומליה בכוח הכבידה, עקב הבורות הקטנים והבלתי-נראים שמתחת לפני הקרקע – אפשר לנבא ברמת דיוק גבוהה מאד את הופעת ולאתר אותו עוד לפני התפתחותו הסופית. כלומר בטרם נפער לפתע. כאשר מתחולל השלב הסופי שלו, לא אחת גם נגרם אסון. הדוגמה האחרונה: נפילת מטייל לבולען כזה בעומק של כ-20 מטר סמוך לנחל דרגה בסוף השבוע שעבר שחייב הזנקת יחידת חילוץ מיוחדת ומסוק של חיל האוויר כדי להוציאו אותו מהבור העמוק שלתוכו נפל כשהוא ללא הכרה ובמצב קשה.
לצורך מניעת אסון
פרויקט המחקר החשוב הזה מומן באמצעות מענק של "קרן המדע למען השלום" של ברית נאט"ו. צוות החוקרים שכלל גם מדען מצרפת ביצע אנליזה של ממצאיו באמצעות מודל ממוחשב בתלת-מימד. במחקר יושמו שיטות שונות מתחום הגיאופיסיקה לרבות שיטה לתהודה מגנטית-גרעינית, מדידה סיסמית וחקר ההתנגדות החשמלית שבין הבולענים לסביבתם וכן בדיקות שבחנו את ההבדלים בתכונות
הפיסיקליות שבין אזור מועד להופעת בולען לסביבה שלידו.
ד"ר אפלבאום: "ניתן לפרוש רשת צפופה מאד של ציוד רגיש שינטר את האזור במיוחד כבישים וליד מלונות – לצורך חיזוי מוקדם של הופעת בולענים, אבל זו תהיה השקעה כספית גדולה, ללא ספק. אבל כשמדובר בצורך למנוע אסונות וגם נזקים לרכוש – אין כנראה ברירה אלא למצוא דרכים חכמות לשם כך".
עבודה עם מערכת גילוי הבולענים צילום: באדיבות ד''ר לב אפלבאום
הצוות הישראלי-ירדני-צרפתי פרסם דוח על המחקר והשיטה שפיתח בכתב העת המדעי Advances in GeoSciences .
חובה לציין שלפני שנתיים פיתח צוות של הטכניון בחיפה בשיתוף המכון הגיאולוגי שיטה לזיהוי בולענים באמצעות מערכת לייזר אווירית. היא מסוגלת לספק תמונה ומפה בתלת-מימד של אזור נרחב במיוחד. בציוד המוטס הזה, משולבים גם GPS ומערכת ניווט. הפעלתו נעשית מגובה רב. רמת הדיוק שהושגה באמצעות המערכת הגיעה ל-96%.
נא להמתין לטעינת התגובות
