דלק במי תהום: ברוב תחנות הדלק הקרקע מזוהמת
מבדיקה של המשרד להגנת הסביבה עולה כי ב-60% מתחנות הדלק במרכז יש חשד לזיהום בקרקע. הדלקים מחלחלים למי התהום-ועלולים לסכן את בריאות הציבור
נוהל סקרי קרקע שגיבש המשרד, נועד לקבוע את התכנון והביצוע לזיהוי חומרים מזהמים בתחנות דלק, ואת אופן הטיפול בממצאים. לפי המסמך, הנוהל יחול על תחנות דלק כהגדרתן בתקנות, כלומר תחנות לתדלוק רכב וכל מתקן אחר בעל תשתיות מקבילות.
מנתונים נוספים ממסמך המשרד עולה כי בארץ קיימים כ-1,200 אתרי קרקעות מזוהמות, וכי סביר להניח כי קיימים עוד אלפי אתרי קרקע מזוהמים במצב המחייב התערבות וטיפול. עיקר הסיבות לזיהומי הקרקע נובעים בשל פעילות תעשיות אזרחיות וצבאיות, ומפעילות בענף הדלק.
מדוח אחר של רשות המים, שהוגש לוועדת הכלכלה בכנסת ביוני 2008, עולה כי באקוויפר החוף, המשתרעת לאורך קו החוף מקיסירה דרומה - ישנם 58 קידוחי מים הממוקמים במרחק של עד 300 מטר מתחנות דלק, כאשר 34 מהם משמשים לצריכה ביתית והיתר לחקלאות.
מסמך של המשרד לנוהל סקרי קרקע בתחנות דלק (לזיהוי ואיתור נוכחות של מזהמים) נועד בעיקרו להתוות את התכנון והביצוע לסקר בתחנת הדלק ואת אופן הטיפול בממצאים. נוהל זה חל על תחנות דלק כהגדרתן בתקנות, כלומר, תחנות לתדלוק רכב וכל מתקן אחר בעל תשתיות מקבילות.
במסמך מפורטים מספר שלבים כמו: הכנת תוכנית, אישור יועצים הממומנים על ידי המשרד ובדיקה של גזי קרקע בתחנות, הנחיות מדויקות כיצד לבצע קידוחים בנקודות המזוהמות, איך לבדוק את המזהמים הפוטנציאליים, ולבסוף הכנת תוכנית השיקום. ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה פוסלות שימוש בשיטה המקובלת כיום (שימוש במקדח ספירלה) וקובעות כי
עוד עולה מהמסמך כי קווי צנרת דלק ובמכלי הדלק, קטנים כגדולים, מהווים מקור לזיהום מקורות מים. דליפות הדלק עשוי לפגוע בבריאות הציבור ובמערכות אקולוגיות.
מרכיבי הדלק הינם חומרים רעילים, העלולים לפגוע במערכת העצבים המרכזית ובמערכת החיסונית ובפוריות. כמו כן, תוסף הדלק MTBE, חומר המסיס במים, מתפשט למרחק של מאות מטרים. בשל כך תקני איכות מי שתייה בארץ חמורים, פי שניים מארה"ב.
בארץ קיימים כ-926 תחנות דלק ציבוריות מהם כ-280 מוקמות מעל אקוויפר החוף. כמו כן, קיימות מאות תחנות דלק פנימיות וכמות לא ידועה של תחנות דלק פיראטיות.
על מנת לזהות ולאתר נוכחות מזהמים וריכוזם בקרקע של תחנת תדלוק חשודה מבצעים סקר קרקע שמורכב משני שלבים, הראשון סקר גזי קרקע והשני במידת הצורך, סקר קרקע.
תשתיות תחנות הדלק הן המקור העיקרי לזיהום הקרקע. תשתיות אלה כוללות את עמדת מילוי מכלים, עמדות תדלוק, מיכלי אחסון וצנרת הובלת דלקים בין המיכלים לעמדות תדלוק.
ב-1997 נחקקו תקנות המים למניעת זיהום מים (תחנות דלק,( שהגדירו את התשתיות והאמצעים הנדרשים להתקנה ופעולה בכל תקנות הדלק. לפי תקנות מכלי הדלק וקווי הצנרת מחוייבים לעבור בדיקות אטימות אחת ל-5 שנים.
אולם, מתוצאות הבדיקות אטימות, שבוצעו מאז כניסתן של התקנות לתוקף, עולה החשש כי קיים זיהום מדלקים בהיקפים שונים ברוב תחנות התדלוק הוותיקות בישראל.
הסיבות העיקריות לדליפה בתשתיות הדלק הן: היעדר תשתית מתאימה בתחנות התדלוק למניעה, תקלות בתשתית התחנה כמו: מיכל דולף, פגיעה בצנרת וכשל בתשתיות עמדות התדלוק, תפעול לקוי כמו, מילוי יתר של מיכלי אחסון הדלקים, של מיכל רכב וטפטוף בעת סיום התדלוק והמילוי.
ב-2007 התבצע טיפול במים מזוהמים ב-14 אתרים, וב-2008 החלה שאיבת דלק ב-6 אתרים נוספים. נכון לדצמבר 2007 נפח הדלק החופשי שנשאב בתחנות דלק עמד על 8,488 ליטר.
נא להמתין לטעינת התגובות
