זן נדיר: מאות קופי אורנגאוטן נחשפו באינדונזיה
חוקרים גילו 219 קנים של קופי העל הנדירים. הם ברחו למקום בעקבות דליקות ענק שפרצו ביערות אינדונזיה ומאלזיה בסוף שנות ה-90. ארגוני בע"ח מבקשים מהרשויות להכריז על האיזור כולו כשמורת טבע

צוות מומחים בינלאומי לשימור בעלי-החיים בטבע, שנדרש לעשר שעות נסיעה ברכב-שטח, עוד חמש שעות בסירה ועוד שעות רבות במסע רגלי רק כדי להגיע לאזור, דיווח שגילה 219 קנים ומתוך כך הסיקו מה גודלה של אוכלוסייה זאת. מאוסף הנתונים שהצטבר עולה כי בסוף שנות ה-90 עקב דליקות יער ענקיות שפרצו באזור, בסיוע שנות הבצורת שגרמה תופעת אל-ניניו וחוסר זהירות בעת כריתת היערות לפינוי שטחים למטעי דקלי-שמנים – נמלטו האורנגאוטנים לאזור שבו הם חיים עתה.
עוד ציינו המומחים כי עד היום "נדיר היה לפגוש פנים-אל-פנים אפילו פרט יחיד מאותה אוכלוסיית אורנגאוטנים. בעבר, בטרם החל בירוא-היערות אפשר היה להיתקל בחמישה מהם, ביום אחד". דובר הצוות סיפר כי הבחין בשלושה, מסתתרים בתוך העצים. הם נראו כמו נקבה והגור שלה וזכר גדול. כשהבחין בבני אדם שמתקרבים לקן שלו, החל לשבור ענפים ולהשליך עליהם כשהוא משמיע קולות צווחה. "יתכן שזה היה מעין 'קן לפליטים', לאורנגאוטנים הנמלטים לחפש לעצמם מחסה ומקלט מפני דליקות היער שפורצות לעתים תכופות באזור קרוב".
עתה נעשים מאמצים לשכנע את הרשויות להכריז על האזור כולו כשמורת טבע לשם הגנה מלאה על קופי-העל הללו.
באינדונזיה החלו באחרונה 18 ארגונים לא-ממשלתיים לבצע סקרים של בעלי-חיים
נדירים כדי ללחוץ על הממשלה להגן עליהם. "זה יהיה מרוץ קדחתני נגד השעון", אמרו המעורבים בפרויקט הזה.
הבוקר (ה') פרסם ארגון בינלאומי העוקב אחר סחר לא חוקי בבעלי חיים נדירים, כי תת-זן של אורנגאוטן סומטרה מבוקש כיום בקרב סוחרי חיות-מחמד. נותרו ממנו 7000 פרטים לכל היותר. הארגון דורש להחמיר בענישה של העוסקים בצייד אורנגאוטנים למטרות סחר אלו. אורנגאוטן סומטרה הוא בעל חיים מוגן על פי חוק, אלא שהחוק לא מיושם במלואו והמסחר בהם גדל בעשור האחרון.
המדענית הקנדית בירוטה מארי גלדיקס, הנחשבת למומחית מספר אחת בעולם לאורנגאוטנים, אמרה השבוע שרוב קופי-על ייחודים אלו נפלו קורבן למסע פרוע של כריתת-יערות מאסיבית, המתבצעת עתה ללא פיקוח ובקרה באינדונזיה. לדברי גלדיקס, אשר בילתה למעלה מ-40 שנה במחקר מדוקדק אחריהם, לא נותרו מכל תת-הזנים של האורנגאוטנים בעולם, אלא אולי 50 אלף עד 60 אלף פרטים, לכל היותר-90% מהם חיים באינדונזיה ובמאלזיה השכנה.
אבל, שתי מדינות אלו שקועות בעשור האחרון בדהרה חסרת-בלמים של כריתת יערות. העצים משמשים לתעשיית הרהיטים והבניין. במקום השטחים המתפנים, מקימים המקומיים מטעי דקלים, כדי לייצר שמן-דקלים המבוקש לתעשיות המזון
התוצאה: האורנגאוטנים מאבדים במהירות את בתי-הגידול הטבעיים שלהם ביערות הגשם. במקום היערות, צצים מטעים תעשייתיים לשמן-דקלים – מקורות הכנסה גבוהים מאד לשתי המדינות.
האורנגאוטנים שנתגלו עתה הם מתת-הזן השחור (השם המלא: אורנגאוטן בורנאו שחור; השם המדעי: פונגו פיגמאוס מוריו). הם נדחקו לאזורי ההר התלולים מאד, טופוגרפיה שיש בה עבורם הגנה טבעית מרבית. זהו אזור בלתי נגיש כמעט לבני-אדם. אלמלא כן עלולים היו לנסות ולהגיע אליהם.
האורנגאוטן – בשפת ילידי אינדונזיה פירוש השם "איש היער" - ניצב במקום השלישי אחרי השימפנזה והגורילה באילן היוחסין הגנטי שמקשר את קופי-העל, האייפים עם האדם. פרופ' מילא אוהל ז"ל מאוניברסיטת חיפה, כתב פעם עליהם כי הם מסקרנים אותנו מאד מאחר שהם דומים לנו מאד, לא רק בצורה חיצונית אלא גם בגלל האינטליגנציה שאנחנו מוכנים לייחס להם, ללא היסוס.
משקלו של אורנגאוטן בוגר בין 38 ל-100 קילוגרם (הנקבה עד 50) ותוחלת חייו יכולה להגיע עד יותר מ-55 שנה. הוא נחשב למתבודד-למחצה, כלומר לא חי בלהקות/קבוצות גדולות ונדיר לפגוש יותר מחמישה פרטים במקום אחד. צבע עורו אפור חולי מכוסה בשיער חום-אדמדם (או שחור, כמו תת-הזן שנתגלה עתה). יש לו כיס גרון בולט וגדול, הוא מטפס על עצים, זרועותיו ארוכות מרגליו. נחשב ליצור שקט, סבלן עצלן ופאסיבי, בעל עצבות קבועה על פניו.
בלילה הוא ישן בקן שבנה לעצמו. מזונו – תאנים, פירות אחרים בעיקר קשוחי-קרום, עלים וחרקים ולעתים נדירות גם בשר. הוא אוכל בישיבה, כריעה וגם כשהוא תלוי על העץ. מים הוא צורך על-ידי טבילת כפות ידיו בשקערוריות עצים, בהם מצטברים מי-גשמים.
החוקרים זיהו אצל אורנגאוטנים מעל 17 סוגים שונים של קריאות לתקשורת ו"שפת סימנים". הם יודעים להשתמש בכלים ויש להם זיכרון לטווח ארוך – ולכן מסוגלים להכיר עצמם במראה (בשבי). הזכרים מקיימים יחסי מין במה שמכונה "הזדווגות משותפת" אבל החוקרים הבחינו שהם גם אונסים. הנקבות, בתקופת הייחום, יוזמות את יחסי המין, אפילו כופות אותם בעדינות או בפראות. הזכרים הבוגרים, כשאינם מסופקים דיים, מתנפלים על נקבות, בתוקפנות, כשאינן ב"עונתן". האורנגאוטנים אוהבים להתקשט. חוקרים שעקבו אחר אורחות חייהם גילו שיש מקרים שבהם הנקבה בונה לעצמה קן באמצע היום כדי ללדת בתוכו – מהלך הנחשב מתוחכם במיוחד.