משרד החינוך החליט: עבודות במקום מבחנים
לאחר ההחלטה להמיר חלק מבחינות הבגרות בעבודות הוחלט לנסות את המהלך גם בחטיבות הביניים. המטרה: העמקת תהליכי חשיבה
תלמידים בשיעור צילום: אלי דסה
היעד שהציבו המזכירות הפדגוגית והאגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך הוא כי תוך חמש שנים כל תלמידי חטיבות הביניים בארץ לא ייבחנו בלפחות שניים ממקצועות לימוד, ובמקום הבחינות יגישו עבודות חקר במקצוע.
ההחלטה לבצע מעבר הדרגתי מבחינות לעבודות חקר היא במסגרת מדיניות "האופק הפדגוגי" שמנהיג בשנים האחרונות משרד החינוך, ולפיה הדגש העיקרי צריך להיות על תהליך החשיבה ולא רק על התוצאה הסופית.
"רוצים להעלות את הרמה"
התפיסה היא שעבודות הן תהליך ארוך יותר, שמצריך מהתלמיד ומהמורה יותר דגש על תהליכי חשיבה, בניית טיעונים וניסוחים. זאת בניגוד לשינון אינטנסיבי של החומר לפני מבחן, שיטה שגורמת לרוב התלמידים לשכוח את החומר ברגע שמסרו את טופס הבחינה למשגיח.
ההחלטה להקדים את המעבר לעבודות במקום מבחנים לחטיבות הביניים התקבלה בעקבות בדיקות פדגוגיות, שגילו כי התלמידים איבדו את רוב מיומנויות החשיבה הדרושות לכתיבת עבודות חקר. על כן, אם השאיפה היא שכמה בגרויות יומרו בעבודות, יש להתחיל בכך כבר בשלב מוקדם יותר.
"בעבר היה נהוג להכין הרבה עבודות כבר בבית הספר היסודי, אך גם לתלמידים וגם למורים היו קשיים עם המיומנויות הנדרשות. המסקנה הפדגוגית היא כי יש לעבוד על המיומנויות
האלו בצורה מודולרית", מסבירה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, פרופ' ענת זוהר.
"על מנת למנוע מקרים של העתקה או קניית עבודות, במהלך שנת הלימודים נקבעים כמה מועדי ביניים שבהם המורה נותן הערכה ומשוב ביניים, וכן נעשית עבודה משותפת על העבודה בין כותלי הכיתה. הציון הסופי יתבסס גם על תהליך העבודה שהתבצע בכיתה, ולא רק על התוצר הסופי", היא מוסיפה.
במשרד החינוך טוענים שהם מודעים לכך שללא ספק לתלמידים של היום יש קושי בכתיבת עבודה סבירה, לאור הקשיים הרבים שהם מגלים בהתבטאות בעל פה ובכתב בעברית. "נכון שיש קושי, אבל זה לא קושי שצריך להגיד לנו לא לעשות את זה", אומרת פרופ' זוהר, "להפך, בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות זה להעלות את הרמה ולדרוש מהם לכתוב".
נא להמתין לטעינת התגובות
