אבודים בחולות: מדוע הדיונות שלנו נעלמו?
הצרות התחילו בשנות ה-60 עם הקמת סכר אסואן, שהחליש את הזרם בנילוס וגרם לירידה משמעותית בכמות החול שמגיע לכאן. המצרים התחילו - את שאר עבודת ההכחדה אנחנו עושים בעצמנו. יזמים רוצים לבנות עליהם, קבלנים משתוקקים לכרות אותם, תעשיינים חולמים להקים עליהם מפעלים. לחולות האחרונים שלנו אין הרבה סיכוי להישאר באזור
החולות של מדינת ישראל - האחרונים שנשארו - אשמים בחטא שאין לו מחילה: הם שווים הון עתק. יזמים רוצים לבנות עליהם, קבלנים משתוקקים לכרות אותם, תעשיינים חולמים להקים עליהם מפעלים, ראשי ערים מעוניינים להפוך אותם לשטחי נדל"ן שמניבים ארנונה. שמעתם פעם על דיונה שמשלמת ארנונה?
הקרב על החולות האחרונים, סליחה על הפאתוס, הוא בעצם מאבק על הגדרתה העדכנית של הציונות: פעם רצו לכבוש כאן את השממה, להלביש אותה שמלת בטון ומלט; אבל המציאות השתנתה, חומה ומגדל מאחורינו - והגיע הזמן לעדכן את מערכת היחסים שלנו עם הארץ: בטון ומלט יש כאן מספיק, עכשיו צריך לשמור על פירורי הטבע שנשארו. מימין ומשמאל נשאר מעט מאוד חול, ולא צריך להיות מחבק גרבילים מדופלם כדי להתחלחל מהמחשבה שגם המעט הזה ייעלם.
החולות הם אחת המתנות הטבעיות החשובות שקיבלה ארץ ישראל. רצועת החולות המפוארת שלאורך החופים נמתחת על פני כ -200 ק"מ, והיא חלק מרצועה שנמשכת מהנילוס עד צור שבלבנון. החולות האלה גם מהווים תשתית לרכסי הכורכר הסמוכים לחוף. מקורם של החולות בסלעים מסודן ומאתיופיה, שהוסעו לכאן על-ידי הנילוס. הצרות התחילו בשנות ה-60 עם הקמת סכר אסואן, שהחליש את הזרם בנילוס וגרם לירידה משמעותית בכמות החול שמגיעה לכאן. המצרים התחילו - את שאר עבודת ההכחדה אנחנו עושים בעצמנו.
בתחילת המאה ה-20 השתרעו חולות מישור החוף על פני כ-366 אלף דונם. לפי חישוב שערך ניר פפאי, ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, אם תוכניות הבנייה העומדות על הפרק יוצאו אל הפועל - יצטמצמו החולות למובלעת של 58 אלף דונם, שישית מהשטח המקורי. מתחם חולות עצום שהופך לארגז חול מכווץ מאבד את היכולת לקיים מערכות אקולוגיות, להיות ביתם של בעלי חיים וצמחים שחלקם מתקיימים רק באזור הזה של העולם.
במדינות רבות כבר נפל האסימון, והיום אחת ממטרות התנועה הסביבתית הגלובלית היא שמירה על המגוון הביולוגי והושטת חבל הצלה למינים נכחדים. אחרי יותר ממאה של פיתוח דורסני, האנושות מתחילה להבין שכדור הארץ לא נועד להכיל מין אחד, מתוחכם וטכנולוגי ככל שיהיה, ושמערכות אקולוגיות הן מעגל סגור שבו כולם - גם בני האדם - תלויים זה בזה. כשאנחנו משאירים למחטנית המדבר מרחב להתקיים בו, אנחנו לא עושים לה טובה - אלא לעצמנו.
מוצגים לפניכם 13 אזורי חולות שנמצאים בסכנת היעלמות. בישראל החמדנית, לצד כל שטח פתוח, ירוק או חום, מתקבצים עשרות בעלי עניין שלוטשים אליו עיניים. אבל האינטרס שלהם הוא לעתים קרובות הפוך מהאינטרס של כלל הציבור, וכלל הציבור זה אנחנו.
גודל: אלפי דונם.
הגעה: נוסעים על כביש הגבול עם מצרים, בין מעבר כרם שלום למעבר ניצנה.
האיום: כביש 10, המקביל לכביש הגבול, אמור לעבור לאורך 30 ק"מ על שטחי דיונות החול - תוך כדי פגיעה בלתי הפיכה בהן ויצירת שטח כלוא בין שני הכבישים. בנוסף, חלוצית 3, יישוב חדש של כ-500 יחידות דיור, נמצא בשלבי הקמה לטובת מפוני גוש קטיף.
למה חשוב לשמור: חולות מערב הנגב מהווים את הקצה המזרחי של שדה החול הענקי של צפון סיני. זהו גוש החולות הגדול בארץ שעדיין מתקיים במצבו הטבעי. מינים רבים של בעלי חיים וצמחים מותאמים לתנאים השוררים בו - ולא יוכלו להתקיים
גודל: כ-1,000 דונם.
הגעה: מדרום לקיסריה, מזרחית לדרך הגישה הדרומית, בולטת דיונת חול גבוהה המכונה "האברסט". מפסגתה יש תצפית מרהיבה על האזור.
האיום: תוכניות שנדחו בעבר להקמת מפעל התפלה גדול בחולות מתעוררות לאחרונה לחיים. מפגעים נוספים הם כריית חול, תשתיות חשמל וגז, מטווחים ועוד.
למה חשוב לשמור: בעבר השתרעו חולות קיסריה על כ-32 אלף דונם - ואסור למחוק את המעט שנשאר. מדובר ברצועה חולית המאפשרת את הישרדותם של מיני צמחים ובעלי חיים ייחודיים רבים. חווה להב, רכזת החברה להגנת הטבע באזור, אומרת שלצד עופות רבים גרים בחולות גם שועלים, ארנבות וגרבילים. את מפעל ההתפלה המתוכנן, אומרים בחברה, מוטב למקם באזור התעשייה של חדרה.
גודל: עשרות דונם.
הגעה: סמוך לכניסה הדרומית של אשדוד, פונים לפי השילוט לתחנת הרכבת ומיד ימינה, לפי השילוט של קק"ל, לדיונה הגדולה.
האיום: קיימות תוכניות להקמת אזור תעשייה ולבניית גורדי שחקים למגורים. אם אלה יגיעו עד למרגלות הדיונה - ייחרץ גורלה.
למה חשוב לשמור: הדיונה הגדולה מהווה מוקד משיכה למטיילים רבים. באזור יש גם שדרת עצי שקמים, צבאים, מכרסמים וזוחלים. שי טחנאי, רכז החברה להגנת הטבע בדרום, ממליץ על טיול רומנטי על הדיונה בלילות ירח מלא.
גודל: כ-300 דונם.
הגעה: יורדים מכביש החוף במחלף חבצלת.
האיום: עיריית נתניה מנסה לספח את השטח לתחום השיפוט שלה.
למה חשוב לשמור: זהו מתחם ייחודי, המחבר בין חוף הים לרכסי הכורכר שבאזור. כדאי להעיף מבט ממחלף חבצלת אל שטח החולות והים - ולהתרשם מהיופי. החברה להגנת הטבע דורשת לעגן את מעמד השטח מבחינה סטאטוטורית כשטח מוגן, ולשמור על רצף פתוח מכביש החוף ועד הים.
הגעה: רוב השטח סגור לציבור, בגלל צה"ל (מטווח 24) והשפד"ן. אפשר ליהנות רק משטח קטן מדרום לשפד"ן.
האיום: בימים אלה מקודמת תוכנית להקמת מתקן התפלה גדול ומאגרי מים על השטח הקטן שנותר פתוח לציבור. בטווח הארוך, יוזמות לפינוי צה"ל מהחלק הצפוני של החולות עלולות להוביל לפרויקטים של נדל"ן, ובמקביל להגברת הפעילות הצבאית בחלק הדרומי.
למה חשוב לשמור: זהו שטח חולות גדול ובו מגוון בעלי חיים, כולל לטאות כוח ועדרי צבאים. לדעת אלון רוטשילד, רכז החברה להגנת הטבע במרכז, יש להפוך את האזור לפארק חופי ענקי שישרת את תושבי המרכז - שנאלצים להצטופף ברצועות חוף צרות בבת ים ובראשון לציון. את שטח הניסויים של צה"ל מציעה החברה להגנת הטבע להעביר לדרום הארץ.
גודל: אלפי דונם.
הגעה: נוסעים על כביש 4. 2 ק"מ דרומית לחדרה פונים לכיוון מערב. אפשר לחנות בחורשת אקליפטוסים לצד הדרך ולעשות מסלול קצר אל בריכת היער ואל דיונת החול, או להמשיך בדרך עפר עוד כק"מ ולהגיע לאתר מומלץ לפיקניקים.
האיום: תוכניות לכביש הרוחב 9 ולהמשך של כביש 20 (נתיבי איילון), שמוצג כ"שדרוג כביש החוף" למרות שמדובר בכביש חדש שיעלים את השטח הטבעי.
למה חשוב לשמור: הפארק, שמציע נוף ייחודי של יער חולי עם דיונות ועצים, הוא אחת הריאות הירוקות האחרונות במישור החוף ומהווה חיץ בין חדרה לרצף הבנוי של נתניה וגוש דן. אלון רוטשילד, רכז החברה להגנת הטבע באזור המרכז, אומר שצריך להכריז על הפארק כגן לאומי ולמנוע כל סלילה בשטחו. במקום כביש חדש שיבתר אותו, אפשר לשדרג ולהרחיב את כביש החוף.
גודל: מאות דונם.
הגעה: מכיוון חורשת הצנחנים, בדרך לקיבוץ פלמחים. שימו לב: זהו שטח אש - הכניסה בתיאום בלבד.
האיום: זוהי יחידת חולות גדולה, שבתוכה שוכן בסיס פלמחים. על הפרק עומדות תוכניות לבניית אזור תעשייה צמוד לקריית המחקר הגרעיני שורק. יש גם איום טבעי: המין הפולש שיטה כחלחלה.
למה חשוב לשמור: אלון רוטשילד, רכז החברה להגנת הטבע באזור המרכז, מספר שחולות פלמחים הם מפלטם האחרון של מינים נדירים, כמו מריון החולות (יונק שחי רק בישראל ומצוי בסכנת הכחדה), כוח אפור (לטאה גדולה) ומטבעון המדבר (נחש שחי בחולות נודדים). כולם נדחקו לכאן בעקבות הבינוי המואץ של המאה האחרונה.
גודל: כ-650 דונם.
הגעה: ממזרח לכביש הערבה ובקעת תמנע, מול קיבוץ אליפז.
האיום: לאחרונה פרסם מינהל מקרקעי ישראל מכרז חדש לכרייה בחולות סמר, באזורים שעדיין לא התבצעה בהם כרייה. בעבר השתרעו החולות על פני 7 קמ"ר, אבל אחרי שחלקם יושרו לצורכי חקלאות, נחצבו לטובת סלילה ובנייה באילת או הושחתו על-ידי מכרות תמנע - נותר רק כשליש מהשטח.
למה חשוב לשמור: אלה דיונות החול האחרונות שנותרו בערבה הדרומית, ומתקיים בהם עולם שלם של צומח, חי ונוף. נגד הכרייה המתוכננת מתנהל מאבק ציבורי נמרץ של ארגוני הסביבה ותושבי האזור. את הפן המשפטי הובילה אגודת "אדם, טבע ודין", שהגישה עתירה נגד המשך הכרייה. השבוע התקיימו בחולות סמר פעילויות בשיתוף מכון הערבה, ארגון הסטודנטים "מגמה ירוקה" ובני נוער מהסביבה.
הגעה: מכביש הגישה לחוף ניצנים, במרחק כק"מ מהחוף, יש דרך עפר לכיוון צפון.
האיום: מתחם מלונאות שיכלול כ-950 חדרים, שמתכננים להקימו כ-300 מטר מחוף הים.
למה חשוב לשמור: חולות ניצנים משתרעים בין אשקלון בדרום לאשדוד בצפון, ומהווים שילוב בין אתר תיירות למערכת אקולוגית תוססת. בלב החולות יש בריכות שמושכות מטיילים רבים, וגם חוף הים הצמוד פופולארי מאוד. חלק מהאזור הוכרז לאחרונה כשמורת טבע.
הגעה: שטח החולות כלוא בין חולון לראשון לציון, מדרום לימית 2000.
האיום: מדובר במערכת אקולוגית מקסימה, ששרדה מפני שרעש המטוסים הממריאים מנתב"ג מנע את פיתוח האזור - אך בטווח הארוך יש תוכנית בנייה נרחבת לאזור. בינתיים צץ איום מפתיע מכיוון אחר: צמח פולש בשם טיונית החולות הולך ומשתלט על השטח.
למה חשוב לשמור: בניינים לא חסרים באזור; שטחים פתוחים כמעט אין.
גודל: אלפי דונם.
הגעה: מצומת רותם, שעל כביש דימונה צומת הערבה, פונים דרומה. לפי השילוט פונים מזרחה, לכיוון המכתש הקטן ומעלה עקרבים. השטח המדובר נמצא מצפון לדרך.
האיום: ככל שזה נשמע מוזר - הקמת תחנה לאנרגיה סולארית. אנשי הסביבה נקרעים במקרה הזה בין הצורך לייצר חשמל נקי לבין הרצון לשמור על שטחי טבע בעלי נופים וערך אקולוגי.
למה חשוב לשמור: במישור ימין עברה דרך הבשמים הקדומה, והאזור מהווה חלק מארץ המכתשים. מדובר במישור ענקי התחום בין שני רכסים, מאגר חולות שאין עוד כמוהו בארץ ומשמש בית למינים רבים של צמחים ובעלי חיים. החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הציעו אתרים חלופיים באזור, שלטענתן מתאימים יותר להקמת תחנה סולארית.
גודל: אלפי דונם.
הגעה: יש 3 דרכי גישה: מהחממות המערביות של מושב נתיב העשרה, ממשיכים בהליכה מערבה אל החולות; מהכניסה לחוף זיקים יוצא דרומה כביש שמעפיל אל רכס הכורכר; ומשביל נחל שיקמה אפשר לחצות את הנחל דרומה ולצעוד לאזור החולות.
האיום: הפיכת החולות לשטח חקלאי של מושב נתיב העשרה. בנוסף, הקמת תשתיות צבאיות - כגון סלילת דרכים, הקמת מחנות ומטווחים -מאיימת על החולות.
למה חשוב לשמור: לאור הערך של הנוף וערכו האקולוגי של האזור, כבר בימי המנדט הכריזו עליו הבריטים כשמורת טבע. לפי שי טחנאי, רכז החברה להגנת הטבע בדרום, זהו שטח חולות איכותי, שהוגדרו בו 110 מינים של צמחי חולות. לצד האגם העונתי של מאגר שיקמה - נוצר מכלול נוף יוצא דופן.
גודל: כ-250 דונם.
הגעה: החוף סמוך לנהריה. מצפון אפשר להגיע דרך כביש הטיילת מכיוון חוף בצת; מדרום - מכיוון אכזיב.
האיום: מינהל מקרקעי ישראל מכר את הקרקע ליזמים, שמתכננים להקים 3 כפרי נופש, אגם מלאכותי ושטחי מסחר. התוכניות מתבססות על תוכנית ישנה שאושרה לפני יותר מ-15 שנה.
למה חשוב לשמור: מדובר באחד החופים הפראיים האחרונים שנותרו על קו החוף של ישראל ונגישים לציבור. הבנייה המאסיבית סמוך לחוף תשנה את אופיו לחלוטין. יוחנן דרום, רכז החברה להגנת הטבע בצפון, אומר שהבנייה תגרום גם להיעלמות אחד מבתי הקינון החשובים של צבי הים, שנמצאים בסכנת הכחדה עולמית.
נא להמתין לטעינת התגובות
