חבר הכנסת הורוביץ, בשבילכם
עד לפני רגע הוא היה ראש דסק החוץ של "חדשות 10" ונופף בידיו מול לונדון וקירשנבאום. עכשיו הוא אופוזיציונר נמרצ בכנסת שמעצבן את ג'ומס עם הלפטופ שלו. מורן שריר בילה עם ניצן הורוביץ יממה דיפלומטית במסדרונות הפרלמנט. הבלגים בטח זועמים
כל זה לא כל כך מתיישב עם ח"כ ניצן הורוביץ, לשעבר ראש דסק החוץ של חדשות 10. אנשי חדשות חוץ מדיפים בדרך כלל ניחוח דיפלומטי, משהו שבין דנדי צרפתי לסוכן כפול של סוכנות ביון אירופית. אנשים כמו אורן נהרי, דוד ויצטום או ערד ניר אמורים להיות חלק מהנוף בהיפודרום בפריז ולא בבית התמחוי המכונה מזנון הכנסת. ובכל זאת, בימים אלו אפשר למצוא את הורוביץ, לשעבר שליח עיתון "הארץ" בפריז, מוריד סנדוויץ' חביתה לצד עסקנים מיוזעים מש"ס.
ועדיין: כיף לניצן הורוביץ. בגיל 44, במקום להפוך לזקן של "חדשות 10", הוא נהיה הילד של הכנסת. הורוביץ הושבע רק לפני חודש, ואפשר לראות שהוא עדיין בחצי השנה הזאת שבה התקווה, ההתלהבות והכיבודים גורמים לך לכשכש בזנב. בקרוב תגיע ההתפכחות הגדולה, ואיתה הייאוש מהמערכת שכל כך מיטיבה ללעוס אנשים טובים ולירוק אותם החוצה. אבל אנחנו רק בתחילת הדרך ושווה לשמור על אופטימיות.
את היום שלנו התחלנו בכנס של אדם טבע ודין שעסק בסוגיות מהותיות של איכות סביבה כגון מיחזור, זיהום נחלים ומשבר האקלים. לצערי הגעתי לשם לאחר שעת הגשת הקרואסונים. ח"כ הורוביץ נשא נאום בנושא הצעות חוק פרטיות, ולאחר התנצחות קצרה אך אפקטיבית עם נחמה רונן מתאגיד המיחזור יצאה הפמליה לירושלים. הורוביץ הוא איש נחמד. חייכן, סבלני, ומדי פעם משתחרר לו צחוק קצר וקצת היסטרי. הוא חייב את כל זה. עכשיו הוא פוליטיקאי.
על מה בעצם ויתרת כשנכנסת לפוליטיקה, חוץ מהדרכון הפולני?
"אכן ויתרתי על האזרחות הזרה".
אתה מקבל אותה חזרה כשאתה מפסיק להיות חבר כנסת?
"לא. אם אתה מבטל אתה לא מקבל חזרה".
זה היה שיקול?
"לא, בכלל לא ידעתי שצריך לבטל. אבל בסדר, לא נורא".
לא יהיה לאן לברוח כשתיפול הפצצה.
"תשמע, אם תהיה לנו יותר השפעה לא נצטרך לברוח".
למרות שבתור חבר כנסת יהיה לך מקום בבונקר.
"יש בונקר?"
בטוח יש. מה שכן, אני לא בטוח שמרשים להכניס לשם בני זוג חד-מיניים.
"בלעדיו אני לא אכנס לבונקר. אבל אני לא יודע, יש בונקר?".
תגיד אתה.
"לא, באמת, אין לי מושג".
אז על מה עוד ויתרת?
"גם כשהייתי בטלוויזיה והייתי מוכר, עדיין הייתי אדם פרטי. כשאתה נבחר ציבור, אתה צריך להיות ער לכך שדברים יתפרסמו ואתה צריך להקפיד מאוד, בטח בנושא כספים ודברים כאלה. למשל,
אז ויתור כלכלי, אתה אומר?
"כן, לא גדול במיוחד אבל בסדר".
אני מניח ששכר חבר כנסת זו ירידה משמעותית ממה שמקבלים בערוץ 10.
"הייתה ירידה מסוימת אבל זה לא העיקר. הנושא העיקרי הוא שאתה כבר לא בן אדם פרטי. זה די רציני הקטע הזה. כמו מפקד חיל הים. אתה לא יכול ללכת למועדון חשפניות. לא שהלכתי. אבל גם לא אלך".
אתה מודע לזה ביומיום? נגיד, כשאתה חוצה מעבר חצייה?
"גם על זה אני חושב. עומדים ילדים, ואם אני אעבור באדום יסתכלו עליי ויגידו 'לא יפה, חבר כנסת, איזו דוגמה אתה נותן'. ככה לגמרי, בטח. זה מאוד חזק. כי גם אותי, היות שאני מוכר, מחפשים. אז זה סוג של לחץ".
גם קודם לא היית בדיוק אדם פרטי.
"כן, חשבתי על הדברים האלה גם קודם, אבל עכשיו זה משהו אחר לגמרי. אני חושב על איך אני יוצא מהבית, איך אני לבוש, איך אני נוהג. אין מה לעשות".
אחד הפינוקים שהורוביץ נאלץ לוותר עליהם, מלבד הפרטיות, זה מכנסי ג'ינס. יו"ר הכנסת החדש, רובי ריבלין, כבר הודיע שהוא מתכוון לבטל את הגזירות של שוטרת האופנה דליה איציק. אבל נכון לעכשיו עדיין אסורה הכניסה למשכן בג'ינס. למרות שהורוביץ מציין שלא יזרקו אותו מהכנסת גם אם יבוא בליווי'ס, הוא עוצר בדרך לירושלים בדירה כדי להחליף בגדים.
הורוביץ חולק דירה שקטה ויפה מאוד בלב הצפון הישן של תל אביב עם בן זוגו, במאי התיאטרון והמתרגם עידו ריקלין, ועם הכלב סוּף. הקירות העמוסים משקפים את עולמם השונה של השניים. לצד מפות עולם עתיקות (שלו) תלויות כרזות תיאטרון (שלו). על השולחן בסלון זרוקה קופסת די.וי.די של "רוזאן" ועל מדף הספרים, בסמיכות מבהילה, מונח אלבום צילומים אירוטיים של רוברט מייפלתורפ לצד כל כרכי "על המשמר לילדים".
במשך השנים, גם כשכבר חיית מחוץ לארון, מעולם לא נשאת את דגל ההומוסקסואליות.
"יש שני מצבי קצה בסיפור הזה. יש כאלה שאומרים 'הנטייה המינית שלי לא רלוונטית, מה שאני עושה בבית עם מי שאני עושה זה לא עניינו של אף אחד'. ישנו המצב ההפוך, כשאתה אומר 'זה כל מה שאני עושה. אני הומו בראש ובראשונה ואני מתעסק רק בענייני הומואים'. אני באמצע. הנטייה המינית שלי כן רלוונטית וזה מרכיב מהותי בזהות שלי, וזה משפיע על הערכים שלי ועל האידיאולוגיה שלי ואני מתעסק בזה. מצד שני, אני מתעסק בעוד הרבה דברים אחרים. זה חלק מהחיים שלי, אבל זה לא כל החיים שלי".
אבל עכשיו הפכת למייצג של הקהילה מתוקף היותך חבר כנסת.
"נכון".
נוח לך עם זה?
"בוודאי. אני מקווה שאצליח לעשות משהו בכנסת הזאת, אבל זה יהיה קצת קשה. הקואליציה לא כל כך אוהדת את הנושא הזה".
יש מיתוס שחברי כנסת יכולים להיות יריבים מרים במליאה אבל זה אף פעם לא אישי ובמזנון הכנסת כולם די מיודדים.
"זה נכון".
וכשבא מישהו מש"ס ואומר שהומוסקסואליות זו מחלה, אתה עדיין יכול לשכוח מזה ולא לקחת את זה באופן אישי?
"לא שוכחים מזה. אנחנו אנשים פוליטיים, ואידיאולוגיה זה דבר חשוב. אבל צריך לזכור שמעבר להשקפות צריך לכבד זה את זה. וחלק מהדמוקרטיה זה גם לתת כבוד לדעה אחרת. לפעמים גם הדעות שלי מעצבנות".
זה לא פוגע בך אישית?
"אין בן אדם שלא נעלב. אין חיה כזאת. יש אנשים שיש להם עור יותר עבה או פחות, אבל אתה צריך לשים את העניין האישי בצד. קודם כל אתה מייצג ציבור, נבחרת על ידי הרבה אנשים. אתה לא במשימה פרטית פה".
אגב, אתה אוכל במזנון הכנסת?
"כן, אני אוכל במזנון הכנסת".
מזעזע ממש.
"תרשה לי לא להגיב על השאלה הזאת. כן, אפשר לשפר, בוא נגיד ככה. אין ספק".
לפי התשובות, אפשר לנחש שהורוביץ נולד חבר כנסת. יכול להיות ששנים של עיסוק בחדשות חוץ מקנות לך דיאלקט דיפלומטי. מה שכן, בהופעותיו היומיות אצל לונדון וקירשנבאום, הורוביץ מעולם לא שמר על אנדרסטייטמנט מאופק. בתנועות ידיים נמרצות, שהפכו כבר לסמל מסחרי, הורוביץ היה מתלהט ומנסה להצית את שני המגישים הוותיקים בשלהבת השמאל הלטיני המתחדש שבערה בו ובענייני סביבה. הם, שכבר ראו הכל, דאגו מדי יום לצנן את ההתלהבות שלו.
נדמה לי שלרוב חברי הכנסת יש אמביציה פוליטית מגיל צעיר והם יודעים שזה המקצוע שלהם לחיים. אתה בא מתוך נלהבות לעניין. מה יקרה כשיימאס לך? אתה רואה את עצמך מזדקן בפוליטיקה?
"לא יודע, זה רחוק. אף אחד לא יודע, תשאל אנשים, מי יודע מה יהיה איתו עוד עשר שנים?".
היית שואל את חיים רמון כשהוא היה צעיר, הוא היה יודע להגיד לך.
"שמע, אני יכול להגיד לך דברים, אבל אני לא יודע...".
אז תגיד.
"עכשיו אני חבר כנסת, ויש לי הרבה זמן להיות חבר כנסת ולהשקיע בזה. וזה מספיק חשוב בעיניי בשביל להיכנס בזה חזק. אם יימאס לי עוד כמה שנים, אני לא יודע. בינתיים טוב לי במה שאני עושה".
בדרך לירושלים אנחנו עוברים ליד נווה אילן. עכשיו זו כבר היסטוריה רחוקה, אבל באותו יום עוד שהו שם מנחם ופנינה ושיגעו זה את זו.
לא מדאיגה אותך הפופולריות של מנחם בן?
"למה? בגלל הדעות ההומופוביות? ממש לא. אני גם לא חושב שבגלל זה אנשים מצביעים לו".
אז למה?
"רצו להביא מוקיון, שיעשה שם שמח, וזה מה שקיבלו. זה ממש לא מדאיג. מעבר לכך, כמו שאנחנו מכירים הפקות של תוכניות מציאות, אני בטוח שיש להם דרכים להתערב ולוודא שהוא יישאר, אם הוא מעורר עניין".
למחרת השיחה הזאת, בזמן שהתנהל בשידור חי גמר "האח הגדול", ערוץ 10 הריצו בשידור חוזר את "ניצן הורוביץ מחפש את המחר", והתוכנית השיגה את הנתון הסביר של 4.3 אחוזים. אנחנו מגיעים לכנסת, ואחרי בדיקה קפדנית שלא הייתה מביישת את אגף האיקסים בגוואנטאנאמו נותנים לי להיכנס.
הלו"ז נפתח בישיבת סיעה של מרצ. נוכח תוצאות הבחירות האחרונות, מדובר באירוע אקסקלוסיבי. שלושת הח"כים (הורוביץ, אילן גילאון והיו"ר ג'ומס) יושבים בחדר עם חופן עוזרים פרלמנטריים ומתכננים איך לתקוע לממשלה החדשה. אני לא יכול לחשוף את התוכנית כולה, אבל אנחנו צפויים לראות במושב הקרוב הרבה פירוטכניקה אופוזיציונית בדמות הצעות לסדר וקריאות ביניים. אין מה לעשות, אלה בסך הכל שלושה פרלמנטרים, עמוסים בצדק ובכוונות טובות. זה מה שיש ועם זה נפסיד.
הורוביץ, הדבקה של תנועת השמאל החדשה למפלגת מרצ הוותיקה, נראה יוצא דופן בסיעה הזעירה, אם זאת העובדה שהוא בא ממעמד סלבריטאי או התל אביביות המובהקת שלו מול הקיבוצניקיות של ג'ומס או האשדודיות של גילאון. לאורך כל הישיבה הורוביץ מתקתק על המחשב הנייד שלו, עד שג'ומס גוער בו ומודיע ש"זה ממש מפריע". הח"כ הטרי נענה לקריאת היו"ר ומכבה את המכשיר.
בהמשך הישיבה, בין הערכות מדיניות של ג'ומס (יהיה רע) לדאחקות של גילאון (בדיחה חצי גסה), אני שם לב שהאצבעות של הורוביץ מטופפות בעצבנות. ברור שמאז שכיבה את המחשב, חלוקת הקשב שלו זקוקה בדחיפות לגירוי נוסף. כדי להפוך את העניין לחמור ממש, מזכירת הסיעה מחלקת ליושבי החדר פרוסות עוגה לכבוד יום ההולדת של ג'ומס. כן, זה מה שהורוביץ צריך עכשיו. עוד סוכר.
"לא, אני לא חושב. כבר לא".
בך יש משהו נוצץ, מזמין תקשורת.
"נכון, אני מוכר ואני בברנז'ה ובחוגים מסוימים. ואילן וג'ומס בחוגים אחרים. זה משלים אחד את השני".
ולא כועסים שתפסת לזהבה גלאון את הכיסא?
"לא תפסתי לה את הכיסא. עשינו רשימה חדשה וכל הרעיון היה ללכת הרבה מעבר למה שהיה ולרענן. לצערי זה לא הצליח כמו שחשבנו".
התערבת בקמפיין?
"הסתובבתי המון בשטח, עשיתי המון תקשורת...".
אני מתכוון מבחינת אסטרטגיה.
"אסטרטגיה לא. ראשי צוות ההסברה היו זהבה גלאון וצלי רשף, אז לא הייתי מעורב כל כך בישיבות היומיומיות שלהם".
בכל זאת, יש לך הבנה גדולה בתחום.
"נכון, אבל לא הייתי מעורב בניהול היומיומי".
יכול להיות שזה היה עוזר?
"יכול להיות. אבל הייתי חדש ובלי הרבה ניסיון במערכת הפוליטית, והיו שם אנשים מאוד מנוסים. אז אתה יודע, צריך לפעמים להתנהג בצניעות".
במשרד הקטן של הורוביץ בכנסת תלויה כרזה של 1 במאי, ומילות "האינטרנציונל" בכתב יד ממוסגרות מעל השולחן. לצד תמונות שלו עם הנשיא בוש, הדלאי לאמה, ויקטור יושנקו וז'אק שיראק תלויה כרזה פציפיסטית של חייל ירוי שלצדו המילה "Why?". מעודד מאוד לגלות שנבחרי ציבור תולים בחדר שלהם בכנסת פוסטרים שהיו לי על הקיר בגיל 12. באמת, זה חשוב ויפה שבמשרד של פוליטיקאי יתנוסס פוסטר נאיבי ולא רק חפצי יודאיקה שמנוניים שקיבלו מתורמים אמריקאים. מאוחר יותר הצצתי במשרד של גילאון, וכשראיתי שתלוי שם פוסטר של צ'ה גווארה, הבנתי סופית שהחבר'ה האלה באמת טובים וחמודים וחסרי סיכוי.
אותו יום בכנסת היה היום מורט העצבים שבו מינה ביבי את חברי מפלגתו לשבבי שרים. יכולתי לראות את הליכודניקים מסתובבים בעצבנות, מנסים להבין מה בדיוק המשמעות של התיק חסר המשמעות שהם הרגע קיבלו. הורוביץ נראה רגוע. התיק "שלו", המשרד להגנת הסביבה, הלך לגלעד ארדן. היה יכול להיות גרוע יותר. "גלעד ארדן הוא לפחות חבר כנסת צעיר, מאוד שאפתן. הוא לא עייף כמו גדעון עזרא. גלעד רוצה להתקדם ואני מקווה שהוא יתקדם באמצעות עשייה רצינית במשרד הזה, שכל כך הוזנח בשנים האחרונות".
מה הקטע עם המשרד ל"הגנת" הסביבה? פעם זה היה איכות הסביבה.
"גדעון עזרא היה סגן ראש השב"כ. אני מניח שהוא רצה להיות שר הביטחון. לא קיבל את זה אז הוא רצה ביטחון פנים. גם את זה לא קיבל אז הוא לקח את איכות הסביבה והפך את זה להגנת הסביבה. זה מסמל בדיוק את השיח הביטחוניסטי הזה שמשתלט פה על כל דבר".
באמת לא שומעים אותך בנושא הביטחוני-מדיני.
"כי זו לא המומחיות שלי. ברור שיש לי דעה מאוד ברורה נגד הכיבוש, אבל אני רוצה להתמקד בנושאים של סביבה, תרבות וחופש הפרט. אלה נושאים לא פחות חשובים והם לא זוכים למקום הראוי להם".
את הנושאים האלה מרצ הזניחה בשנים האחרונות.
"מרצ הזניחה הרבה נושאים. את דגל המאבק בכפייה הדתית, למשל, היא כבר לא נושאת. חסרה למרצ איזושהי רוח לוחמנית ולכן גם איבדנו הרבה בוחרים. עכשיו צריך להחזיר אותם".
אתה חושב שאתה יכול להיות פוליטיקאי טוב?
"שמע, אף אחד לא נולד פוליטיקאי".
יש כאלה שנראים כאילו הם נולדו פוליטיקאים.
"כן. השאלה היא מה זה פוליטיקאי טוב. אני מתחיל, אני עובד קשה. בינתיים אני מרוצה".
מוזר לך הטייטל חבר כנסת?
"כן, זה עוד קצת מוזר. אבל אני חושב שאני אתרגל".
נא להמתין לטעינת התגובות
