סרוגים: הקרב האחרון בין אור לחושך

מול ים הטמטום והריאליטי אפשר לבחור באופציה השפויה – ולראות בערוץ 2, גם אם באיחור מרגיז, את הסדרה המקסימה "סרוגים". ביקורת

יצחק טסלר | 9/4/2009 20:54 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בברכת ההבדלה שבמוצאי שבת אומרים "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים". במוצאי השבתות הקרובות יש ליושבים בציון הזדמנות נדירה להצביע בשלט ולהבהיר לזכייניות אם בתוך ים הטמטום ותוכניות הריאליטי - אנחנו רוצים גם קצת שפיות ויצירה מקורית.

זה כנראה הקרב האחרון בין אור לחושך ובין ישראל לעמים. בין אלו שרוצים שידפקו להם את המוח בערוץ 10 עם הישרדות – שם בחורות לבושות ביקיני לצד בחורים מסוקסים משחקים במשחקי חברה טיפשיים, לבין רשת המציעה באיחור מרגיז את "סרוגים", סדרה הדרמה המקסימה והנפלאה שנוצרה בזכות הטלוויזיה בלוויין.

לטובת אמא שלי ועוד שני עולים חדשים שרק עכשיו הגיעו לארץ ולכן לא שמעו על הסדרה – "סרוגים" מתארת את חיי הרווקות של חמישה צעירים ירושלמים מהמגזר הדתי-לאומי: נתי (אוהד קנולר), אמיר (עמוס תמם), הודיה (טלי שרון), יפעת (יעל שרוני) ורעות (שרון פאוסטר). החמישה הם חלומה של כל אם עבריה – חכמים, יפים, רגישים ובעלי חוש הומור, עם עבודה טובה וכסף. כל החמישה סובלים ממחלה איומה – הם לא נשואים. למרות שאת המחלה הזו אפשר לרפא בעזרת כמה דייטים וטבעת, מגבלות הדת הופכים את המסע הזה למרתק וליצירה טלוויזיונית שהיא הכי קרובה למושלמת (אם אני הייתי שותף ליצירתה, יש להניח שהייתי משוכנע כי היא מושלמת).

זה המקום להסיר את הכובע בפני היוצרים - חוה דיבון ולייזי שפירא (שגם ביים), לכותבים - דיבון, שפירא, יעל
רובינשטיין, אילן אשכולי, רננית פרשני ושמואל חיימוביץ' וגם לעורכי התסריט - יוסי מדמוני ויונתן ארוך.

הסדרה הזו נוצרה בזכות תזמון אסטרולוגי ואסטרונומי נדיר כמעט כמו ברכת החמה – מחוקקים שהתעקשו לדרוש מבעלי המאה להשקיע ביצירה מקורית, וגאות כלכלית שאפשרה את ההשקעה הנדירה הזו. הסיכוי שמישהו בארץ היה משקיע השנה אגורה אחת בדרמה העוסקת בדתיים-ירושלמים אפסי עד לא קיים.      

אין טעם להמשיך ולחלק מחמאות לסדרה, אבל יש טעם להתחנן אליכם שבמוצאי השבתות הקרובות תצפו בערוץ 2. בצמוד ל"סרוגים", רשת תגייס לקרב מול הישרדות את אברי גלעד ואת "1 נגד 100". ראוי להבהיר שאני לא חסיד גדול של שעשועוני טלוויזיה (הגם שאברי גלעד ראוי להיות אדמו"ר). מה שחשוב לזכור הוא שרק אחוזי רייטינג גבוהים יבהירו לזכייניות שיש בארץ כמה אנשים שרוצים לראות עוד משהו חוץ מהאח הגדול.

למען הסר ספק – יום בשבוע, במשך חודש אחד בשנה, תוכנית ריאליטי כמו האח הגדול אולי ראויה לשידור. אבל בשאר הזמן המחוקק צריך להתעקש שיהיו גם דרמות וסיטקומים ישראלים (שבהם יש גם דתיים נורמליים), שעשועונים, סרטים וגם סדרות שמיובאות מחו"ל. צריך לתפוס באוזן את קברניטי קשת, רשת, ערוץ 10, הטלוויזיה בכבלים ובלוויין, ולהסביר להם לאט ובקול ברור כמו שאני מסביר לילדי בן החמש: אני יודע שאתם אוהבים שניצל וצ'יפס. גם אני חושב שזה טעים. אבל אי אפשר לאכול את זה כל יום, כל היום.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יצחק טסלר

 צילום: תומר אדמון

כתב מעריב לענייני חרדים, עורך nrg יהדות, מבקר טלוויזיה ודי.וי.די ובעל טור בריאות

לכל הטורים של יצחק טסלר

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים