לקדימה אין מה לומר גם באופוזיציה
קדימה יושבת באופוזיציה יפה, אבל עדיין איננה אלטרנטיבה. סדר יום שכולו סביב שתי מדינות וניקיון כפיים אינו מספיק
משבר כלכלי עולמי ומקומי; פערים עצומים בעולמות הערכיים של קבוצות שונות המרכיבות את החברה; שקיעתה הנמשכת של השדרה המרכזית של החברה הישראלית הנושאת בעול - צבא ותשלום מסים - וההשפעה הנמשכת של עובדה זו על כל תחומי ההוויה: תרבות, רווחה, חינוך.
אנו חסרים מדיניות לאומית כוללת, והעדרותה של זו מביאה, בין השאר, להשתלטותם של גורמים שוליים על התקציב הלאומי, ולהתעלמות מן הצורך "לתפור" את החברה מחדש על בסיס סדר יום משותף, רחב ככל האפשר.
בעייתה העמוקה של "קדימה" היא שאין לה תוכן ממשי, להוציא את התוכן האינטואיטיבי - ההישרדותי. או כפי שהיטיב להגדיר זאת הפרסומאי של המפלגה, ראובן אדלר: "מצעים יש רק במיטה".
מפלגה המתעניינת רק במצעים שיש במיטה איננה יכולה להוות מפלגת אופוזיציה, ובוודאי לא מפלגת אופוזיציה לממשלת אחדות לאומית, שכן, אין לה סדר יום מובהק, וכל שנותר לה הוא לעקוב אחר מעשיה של הממשלה המכהנת כדי לדלות מהם את תמונת התשליל שלה.
זו לא יכולה להיות מדיניות והצעה חליפית. ולקדימה אין הצעה חליפית ממשית. המשך המשא ומתן על הפלסטינים על
הפלסטינים שקועים כרגע בבעיות פנימיות עצומות, ומתווה אנאפוליס איננו מעלה ואיננו מוריד עובדה זו. יכולתם להגיע להסכמה פנימית באיזשהו נושא בשעה העצובה שבה כולנו נתונים, איננה קיימת.
החלל התוכני שקדימה מיטיבה לייצג הוא חלל מתמשך בנכונות השכבות המובילות בחברה הישראלית לקחת אחריות לבעיות הישראליות האמיתיות, ולא רק על מתווה ההסדר עם הפלסטינים. הנכונות להתעסק בהסדר עם הפלסטינים, או בחוסר ההסדר עם הפלסטינים, איננה יכולה להסתיר את העובדה שאיש איננו רוצה להיות שר הבריאות וגם לתפקיד שר הרווחה לא היו קופצים.
ממשלת האחדות הלאומית העכשווית תעסוק בפצצה האיראנית ובפצצת המשבר הכלכלי העולמי. שאר בעיות החברה יידחקו, כמו תמיד, אל השוליים התקשורתיים והפוליטיים, ותהליך ההתפוררות של החברה יימשך באין מפריע.
קדימה איננה יכולה להוות אלטרנטיבה לעובדה זו, משום שהיא עצמה מיטיבה לייצג אותה. החברה שלנו צריכה אליטה אחרת, משרתת, שטובת החברה והעם היהודי עומדת בראש מעייניה. מנין תגיח אליטה זו? רמז: היא לא תגיע ממגזר אחד בלבד.